מטר פרסאידים בשמי ישראל
מגד תאבת מנהל מרכז בניית לוויינים מתיכון אחווה ירכא. מדווח לנו על סוף שבוע של מטר מטאורים בשמי ישראל, השביט שאחראי למטר חלף בפעם האחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו בשנת 1992, שיא הצפייה במטאורים בין התאריכים 11 ל-12 באוגוסט ובין 14 - 13.
צילום לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
מטר פרסאידים קרוי על שם קבוצת הכוכבים 'פרסאוס', ניתן לצפות בשיאו בערב שבת 12.8 אור הירח לא יפריע והקצב הצפוי הוא כמה עשרות מטאורים בשעה.
השביט שאחראי למטר, קישור, חלף בפעם האחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991 עד 2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).
המועד הטוב ביותר לצפות במטר בשעות הקטנות של הלילה בין שבת לראשון, אם כי גם שני הלילות הסמוכים לשיא (בין 11 ל-12 באוגוסט ובין 14-13 בו, מבטיחים מאוד. מטר הפרסאידים הינו מטר רחב, והוא למעשה נמשך מ-17 ביולי עד 24 באוגוסט, לכן גם השבוע שלאחר השיא יכול לספק קצב נאה של מטאורים.
היעדרותו של הירח מרוב שעות הלילה מאפשרות לראות את המטר. הירח זורח בשעות הקטנות של הלילה, וגם כשיזרח הוא במצב של סהר מתמעט ולכן אורו לא יפריע, אלא בשעות לפני הזריחה.
כדי ליהנות בצורה הטובה ביותר מהמטר, יש לצאת למקומות חשוכים ככל האפשר, הרחק ממקומות יישוב, כבכל שנה, קישור למקומות מומלצים לפי זיהום האור. קישור
גופי אסטרונומיה ומצפי כוכבים רבים מארגנים תצפיות מודרכות במטר בשילוב טלסקופים, רשימה בקישור המצורף
על-פי רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שנלכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספרה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה.
במהירות עצומה זו חלקיק האבק שנכנס לאטמוספרה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים בה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב שורף את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע.
בדרך זו מעניקה לנו האטמוספרה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים.
חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספרה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים".
לצפייה במטר אין צורך במשקפות או בטלסקופים. כדי למקסם את הסיכויים שלכם לראות כמה שיותר, כדאי להסתכל על כמה שיותר מהשמיים בבת אחת. מהו מקור המטאורים בשמיים? מקורם של המטאורים מגוון ורב החל מאינספור חלקיקים שממדיהם נעים מגודל מיקרוסקופי, דרך כמה קילומטרים שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש, וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.
באותם ימים ניתן לצפות בצדק, שבתאי ואורנוס להרחבה מהמקור קישור רשימת מצפים כולל ירכא עורכים לאירוע צפייה בפרסאידים כוכבים נופלים.




















