"כפר הילדים הציל בנות ובנים מהידרדרות לרחוב"

פארס פארס מנהל כפר הילדים חורפיש, רואה בתפקידו הזדמנות לשקם ולהעלות את הכפר, הוא פועל לגיוס תמיכה מראשי הרשויות, המנהיגות הרוחנית והציבור הדרוזי, ומאמין כי ניתן להחזיר את הכפר למסלול של צמיחה ולספק בית חם לילדים הזקוקים לכך.

 

פארס משמש כמנהל כפר הילדים בחורפיש,  הקשר שלו למקום החל כמשפחת אומנה, כאשר גידל ילדה בשנים 2001-2004, ומשנת 2004 התגורר בכפר עם משפחתו ושימש כהורה בית במשפחתון עם 12 ילדים, פארס כיהן כמנהל רכש מעל 33 שנים במועצה המקומית חורפיש, פארס מלא בניסיון ויכולת לקחת דברים ממקום למקום ובעיקר אוהב את מה שהוא עושה.

 

פארס ציין כי קיבל את הכפר במצב גירעוני כלכלי אנושי קשה "אני מסוג האנשים שמאמין שבכל משבר יש הזדמנות וזו הזדמנות בשבילי להעלות את הכפר הזה".

"הכלכלה ואחזקת הכפר בנויה על מספר הילדים שאמורים להיות בכפר, לכל ילד יש תקציב, ולצערי בכפר יש 8 בניינים שיכולים לאכלס כ-96 ילדים, אך כעת נמצאים בכפר כ-28 ילדים בלבד".

"העדה הדרוזית מאד חיובית וכמו שידעה לשלב ידיים ולעזור לאחינו הדרוזים בלבנון וסוריה, היא יכולה להתאחד ולעזור לכפר הילדים".

 

 

פארס:"שירותי הרווחה כיום מעדיפים פתרונות חלופיים כמו משפחות אומנה של קרובי משפחה, סבים, דודים, דודות, ולא הוצאת ילדים מביתם לכפרי ילדים, על אף שאינם מעניקים את מעטפת התמיכה החינוכית והתרבותית שיש בכפר ואין תמיד את הכלים הטיפוליים והפסיכולוגיים הנדרשים, הילדים שנמצאים פה, מקבלים יותר מכל ילד אחר".

"אני עד שבכפר הזה הצלנו הרבה בנות ובנים מהידרדרות לסמים, לעבריינות ולרחוב, הכפר הזה הוציא אקדמאיים ואנשים מוצלחים עם תואר שני ויש חוג כזה של בוגרי הכפר שתמיד נמצאים בקשר ועוזרים איפה שצריך.  הכפר קיים משנת 1998 התחלפו מאז ארבעה מנהלים ועכשיו אני החמישי".

"לפי מצב הגירושין בעדה הדרוזית העקומה בכפר הילדים צריכה להיות בעלייה שיהיו יותר ילדים בכפר וזה לא קורה, העקומה היא הפוכה ויש הרבה סיבות לכך".
 

פארס פעל ופנה לראש העדה שייח' מואפק טריף, לראשי רשויות ולאנשי דת, כדי לרתום את העדה הדרוזית ולגייס תמיכה, משפחות אומנה והפניית ילדים לכפר. פארס מאמין כי למרות הקשיים, הכפר מהווה הזדמנות גדולה ומסגרת מצילת חיים שתצמיח את דור העתיד.

 

"אני מאמין שכפי שבני העדה התנדבו ליחידות הקרביות המובחרות בצה"ל וידעו להיות במקומות הכי מסוכנים ורגישים, הם יכולים למצוא את הזמן או את השליחות לבוא לכפר הילדים ולהיות הורי בית לילדים שהם זקוקים להם לשנתיים שלוש, זוגות נשואים עם ילדים שיהיו הורים לילדים של הכפר".