הוועדה לביטחון לאומי בדיון בהכנת הצעת חוק חובת דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרה ושב"ס. המשטרה: "קרוב ל- 50% מהמפוטרים בשנה שעברה בגין עבירות הטרדה מינית ומעשים מגונים"

 

מנתוני שב"ס עולה, כי בשנת 2024 התקבלו 108 דיווחים על הטרדות אסירים כלפי סוהרות ו- 64 דיווחים על הטרדות בין אנשי סגל.  10 סוהרים פוטרו בעקבות הליך בדיקה.

 

הוועדה לביטחון לאומי דנה בהכנת הצעת החוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג- 2023, של ח"כ מירב בן ארי לקריאה שנייה ושלישית.

 

מדברי ההסבר להצעה, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר יגישו לוועדה, אחת לשנה, דין וחשבון ובו פירוט הפעולות שנקטו למניעת הטרדה מינית בגוף שהם עומדים בראשו, מספר התלונות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות מיניות ואופן הטיפול בהן.

 

יודגש, כי מאחר שמטרת הדיווח היא בחינת המדיניות, וכדי שלא לפגוע בפרטיותם של השוטרים והסוהרים המעורבים, בדין וחשבון לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המתלונן, הנילון ואנשים אחרים המעורבים בתלונה. ח"כ מירב בן ארי, יוזמת ההצעה הסבירה, כי מדובר בהצעה פשוטה ומן הראוי ששני הארגונים עליה הוועדה אמונה יגישו דיווח מלא לוועדה פעם בשנה על מספר ההטרדות וכיצד טופלו, בכך לייצר סביבת עבודה ראויה ובטוחה יחד עם שקיפות לציבור.

 

"חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. ברגע שהסביבה מאפשרת להתלונן אז ברור שיהיו יותר תלונות על הטרדות מפני שנשים מרגישות בנוח כי מקשיבים להן. לכן יש חשיבות שהכנסת כן תשמע כיצד גופי ביטחון הפנים מטפלים בהטרדות מיניות".

 

במהלך הדיון, הסבירו נציגי המשטרה ושב"ס על הפעולות המתבצעות בנושא המניעה והטיפול בהטרדות מיניות וציינו, כי הם פועלים מעל הנדרש בחוק לשמירה על סביבה בטוחה ומוגנת.

 

ח"כ צביקה פוגל אמר כי אין ספק שהטרדה מינית היא תופעה בלתי נסבלת וחולנית שצריך להילחם בה והיא לא יכולה להישאר חלק מהגופים הביטחוניים. "ההצעה צריכה לכלול את כל הגופים הביטחוניים והלא ביטחוניים כולל צה"ל, וזה צריך להיות בחוק". 
 

 

 סנ"צ ורד וינקוב, רמ"ד מניעת הטרדה מינית במשטרה, ציינה, כי בשנת 2023 – 2024 התקבלו  244 דיווחים במחצית מהם הטיפול הסתיים.

 

"בהשוואה לשנת 2022 בה היו הרבה פחות דיווחים. ההסבר לכך שמדובר בעבירת חשיפה ויש יותר מודעות ואמון במערכת. זה אומר שהארגון מבחינת הסברה משיג את שלו. אנו מחמירים מאד והיום מפוטרים גם על התנהגות שאינה הולמת". 

 

רפ"ק טל ברוורמן, מחלקת משמעת במשטרה, הוסיפה, כי המחלקה נוקטת במדיניות מחמירה מאד ביחס לכל תלונה. לשאלת ח"כ בן ארי אודות מפוטרים, ציינה כי בשנת 2024 פוטרו 28 שוטרים בנסיבות של הטרדה מינית ומעשה מגונה וכן הרשעות בבית הדין למשמעת בגין התנהגות שאינה הולמת, סה"כ מתוך 62 שוטרים שפוטרו בשנה זו.

 

"כמעט 50% מהמפוטרים במשטרה היו בגין עבירות של הטרדה מינית. לדבריה האחוז דומה גם בשנת 2023, אז פוטרו  19 שוטרים מתוך 48 שוטרים סה"כ". גונדר משנה, ברכה עמר, יוהל"ן שב"ס, הסבירה, כי המטרה הארגונית להגיע למוגנות סביבתית מלאה כדי שהסוהרות ירגישו אמון להגיש תלונה." שב"ס מתנהג באפס סובלנות. אנו מתייחסים להטרדות של אסירים כלפי סגל וסגל כלפי סגל ולכל אחד מהם יש הטיפול שלו והטיפול הוא מידי. בשנת 2024  התקבלו 108 דיווחים על הטרדות אסירים כלפי סוהרות. בין אנשי סגל אנו מקבלים פניות ברף מאד נמוך בגלל האמון וסה"כ התקבלו  64 דיווחים בשנת 2024. 10 סוהרים פוטרו בעקבות הליך בדיקה".

 

 

בהתייחס להכללת צה"ל במסגרת החוק, נציג הצבא סרן אסף סאגרון, יועמ"ש יוהל"מ, אמר כי צה"ל מתנגד להכללתו בגדרי החוק. "הצבא מעביר באופן מלא ומיוזמתו את כלל הנתונים באופן מלא לכנסת. בנוסף, אנו סבורים שהצעת חוק שקובעת חובות חוקיות על צה"ל ראוי שתידון בוועדת חוץ וביטחון".

 

מנכ״לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים אביגיל שררה, טענה כי ההצעה חייבת לכלול גם את צה״ל וכוחות הביטחון האחרים. "הדבר משחיר את המשטרה ושב״ס, בעוד שהטרדות מיניות מתרחשות ועלולות להתרחש בכל ארגון שהוא, כולל בצה״ל".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, ביקש כי לקראת הדיונים הבאים יועברו נתונים על הטיפול הפלילי והמשמעתי לוועדה ועל הטיפול בהן.