תביעת רשלנות רפואית
האם מותר לכל הרופאים לבצע טיפולים אסתטיים? ומה קורה אם טיפול שכזה מבוצע ברשלנות רבה לכאורה, וגורם לנזקים קבועים למטופלת? בפרשה קשה שכזו עוסקת תביעה נגד רופא שיניים, אותה הגישה מטופלת, באמצעות עו"ד רן שפירא המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
צילום: גולן קריאו
טיפול ההדגמה צילק קשות את פני המטופלת תובעת את רופא השיניים שביצע בה טיפול אסתטי אסור, מול קהל של 200 רופאים.
על פי התביעה, נ', תושבת המרכז כבת 45, הוזמנה לפני כשנה לכנס רופאים גדול לשמש בו כמודליסטית לצורך הדגמת טיפולים אסתטיים, תמורת שני טיפולים אסתטיים בחינם. את ההזמנה קיבלה נ' ממכרה שעבדה באותה עת בשיווק מוצרים אסתטיים לרופאים.
לנ' הוצע לקבל במסגרת הכנס הזרקת חומצה היאלורונית ופילינג בלייזר, אך נ' ביקשה תחילה להסתפק בהזרקה בלבד, בעיקר מפני שתכננה להשתתף באירוע משפחתי שהיה קבוע ימים לאחר מכן וחששה מנפיחות או סימנים על הפנים.
לדברי נ', הובטח לה כי הפילינג הוא טיפול "קל" ו"חסר סיכונים" שלכל היותר יותיר מעט אדמומיות שתיעלם בתוך יום.
וכך, במהלך חודש מאי 2024, הופיעה נ' על הבמה בכנס, מול כ־200 רופאים. מי שביצע את טיפולי ההדגמה היו רופא שיניים ואשתו.
אשת הרופא, גם היא רופאה במקצועה, הייתה זו שהזריקה לנ' חומצה היאלורונית סביב השפה העליונה. לאחר מכן ביצע הרופא בנ' טיפול פילינג בלייזר באמצעות מכשיר חדש.
כבר עם סיום ההליך הרגישה נ' תחושת שריפה, אך הרופא המטפל לה שזהו חלק מהתהליך והומלץ לה למרוח קרם מרגיע. בערב שלאחר הכנס החריפה תחושת השריפה והפנים החלו להתנפח.
בבוקר שלאחר הטיפול התקשתה נ' לפתוח את עיניה והרגישה כאילו פניה "בוערות". במצוקתה היא מיהרה לטלפן לאשתו של הרופא, שהסבירה לה כי במקרים כאלה ניתן לקחת סטרואידים, אך הזהירה אותה שהדבר עלול לפגוע ב"תוצאות האסתטיות" של הטיפול.
נ', שלא יכלה לשאת את הכאב, התעקשה לקבל טיפול והחלה לעבור טיפולי סטרואידים וקרמים שונים. במקביל פנתה גם לרופאת המשפחה, שהפנתה אותה לרופא עור. הרופא החליף את הקרם הראשוני שניתן לה והמליץ על טיפול מתאים לכוויות.
במהלך השבועיים שלאחר הטיפול ירדה הנפיחות בהדרגה, אך לאורך ימים ארוכים כוסו פניה של נ' בגלדים עבים. רק לאחר שנשרו הגלדים נחשפו כתמי פיגמנטציה כהים ובהירים בצורת מלבן - בדיוק בצורת ידית המכשיר שבו טופלה.
בשלב זה החלה נ' בניסיונות ממושכים לטפל בכתמים על פניה ולהסירם. היא השתמשה במשחות הבהרה שונות אך ללא שיפור ממשי.
רופא העור הסביר לה שהכתמים נגרמו מכוויות עמוקות, וייתכן שלא ניתן יהיה להסירם. הוא הדגיש כי לפני ביצוע פילינג מהסוג שבוצע בה נדרשת הכנה מוקדמת של העור באמצעות משחות ייעודיות – שלב בסיסי שלא בוצע במקרה שלה.
על פי הנטען, בימים שלאחר הטיפול הכושל לא יזם הרופא קשר עימה, ורק לאחר שפנתה אליו, הוא הזמין אותה למרפאתו. לטענתה, הוא אמר לה שאולי מדובר ב"תגובה חיצונית", ושייתכן שהעוצמה שאותה בחר הייתה גבוהה מדי למרות שהוגדרה כ"נמוכה".
לתביעה אותה הגישה המטופלת נגד הרופא, צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר עמוס לויאב, מומחה לכירורגיה פלסטית. ד"ר לויאב קבע, לאחר שבדק את נ', כי צורתם המלבנית של הכתמים המתנוססים על פניה של נ' תואמת במדויק את ידית הלייזר שבה נעשה שימוש בטיפול. לדבריו, כתמים אלה נובעים מטיפול שכלל עירוב של קרינת לייזר ואור רב עוצמה (IPL), שנעשה ללא הכנה מתאימה של העור ותוך שימוש בעוצמה לא מבוקרת של קרינה. לדבריו, הכנה של העור לטיפול שכזה אמורה לארוך לפחות שבועיים לפני ביצועו.
בחוות דעתו קבע ד"ר לויאב כי נ' סובלת מנכות אסתטית-תפקודית צמיתה בשיעור של 25 אחוזים על פי תקנות הביטוח הלאומי, הכוללת מגבלות יומיומיות הכוללות הימנעות מחשיפה לשמש, שימוש קבוע בקרם הגנה ועטיית איפור כבד. בנוסף, נוהגת נ' לחזור שוב ושוב על פעולות כיסוי של פניה.
לדברי עו"ד שפירא, השפעת הטיפול הכושל על חייה של נ' הפכה לרחבה בהרבה מפגיעה בהופעתה החיצונית. היא החלה להשקיע זמן רב באיפור בכל בוקר, נמנעת מפעילות חברתית וחשה צורך מתמיד להסתיר את פניה.
בעבודה נאלצת נ' להסביר לקהל הרחב המגיע להיוועץ עימה, מדוע פניה "מעוטרים" בסימנים מוזרים. היא מנסה להקפיד לשבת בזווית מסוימת כדי למזער את חשיפת הכתמים, והתנהלותה היומיומית שלה מאז האירוע הפכה למגושמת ומלאת טרדה.
מאז האירוע היא מעידה כי מצבה הנפשי הידרדר, והיא חווה ירידה במצב הרוח, מחשבות חרטה, הפרעות שינה ועיסוק יתר בהופעתה החיצונית.
פסיכיאטרית אליה הופנתה המליצה לה על טיפול תרופתי, אך זה לא הועיל. בהמשך נבדקה על ידי ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר מומחה, שקבע כי היא סובלת מהפרעת הסתגלות עם סימני חרדה ודיכאון.
בחוות דעתו מציין ד"ר מרצ'בסקי כי תגובתה למראה פניה איננה מופרזת ביחס לנזק האסתטי שנוצר, וכי הפגיעה בה משליכה על כלל תחומי חייה, עם סיכון לפגיעה עתידית נוספת בתפקודה התעסוקתי. ד"ר מרצ'בסקי קבע לנ' נכות נפשית צמיתה בשיעור 25 אחוזים על פי תקנות הביטוח הלאומי.
בתביעה שהוגשה בימים אלה נגדו, נטען כי רופא השיניים ביצע טיפול שכלל אינו מצוי בתחום מומחיותו, וזאת בניגוד להנחיות של משרד הבריאות.
על פי התביעה, הרופא עשה שימוש במכשיר חדש שלא שלט בו כראוי, לא הזהיר את התובעת מפני סיכונים הכרוכים בטיפול, לא הכין את עורה בהתאם לנהלים המקובלים, ולאחר הטיפול הכושל, לאחר התפתחות כוויות, לא יזם טיפול מתאים.
בנוסף, נטען בתביעה כי הטיפול אותו העניק בסופו של דבר הרופא לנ' לאחר הטיפול הכושל היה מאוחר וחלקי, וההסברים אותם סיפק לא תאמו את חומרת הנזק שנגרם לפניה.
בתביעה שהוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בתל אביב, מבקש עו"ד רן שפירא מבית המשפט להורות לרופא לפצות את התובעת על מלוא נזקיה, לעבר ולעתיד, על פי שיקול דעתו של בית המשפט ועד לגבול סמכותו (2.5 מיליון שקלים).
עו"ד רן שפירא קישור מתמחה בתביעות ביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.


















