2,522 מיליון מ"ק מים עבור צריכה ביתית

 

בלמ"ס מתפרסמים מדי שנה נתונים על מים ושפכים, סוגי המים ומקורותיהם, כמותם, איכותם וכן השימושים השונים בהם. הנתונים מתקבלים מהשירות המטאורולוגי הישראלי, מרשות המים, ממשרד הבריאות ומהמשרד להגנת הסביבה.

 

את הדוח כתבו: יניב שרעבי - תחום אנרגיה וחשבונות סביבה, אפרת אברהם - תחום גאוגרפיה וממ"ג

מקורות המים

נפח המשקעים בשנת הגשם 2023/2024 – 6.99 מיליארד מ"ק, לעומת 5.76 מיליארד מ"ק בשנת הגשם 2022/2023

בעשור באחרון השתנה תמהיל מקורות המים; בשנת 2000 נסמך משק המים בעיקר על הפקה של מי תהום ומים עיליים, ואילו כיום כ- 21% מהמים המופקים, מקורם בהתפלת מי ים – 560 מיליון מ"ק לעומת 587 בשנת 2023

גופי המים

מפלס ים המלח –439.7 מטרים מתחת לפני הים בחודש דצמבר, ירידה של 1.2 מטרים לעומת שנת 2023

מפלס הכנרת – 211.2מטרים מתחת לפני הים בחודש נובמבר, עלייה של 0.3 מטרים לעומת שנת 2023

איכות המים

בבדיקות לגילוי קוליפורמים במי שתייה נמצאו תוצאות חריגות ב0.5%- מתוך 109,166 בדיקות.

ערכי הטריהלומתאנים נבדקו 2,768 פעמים ברחבי הארץ, ונמצאה חריגה אחת.

ערכי העופרת נבדקו 2,447 פעמים במי השתייה, ונמצאו חריגות ב0.08%- מסך הבדיקות.

עכירות במים נבדקה 109,033 פעמים, ונמצאו חריגות ב0.09%- מסך הבדיקות ברחבי הארץ.

השימוש במים

נצרכו בסך הכל 2.5 מיליארד מ"ק מים לעומת 2.4 מיליארד מ"ק ב:2023-

צריכה ביתית, ציבורית ותעשייתית – 46.3%

צריכה חקלאית – 52.1%

השבה לטבע – 1.6%

 

משקעים

מתייחסים לשנת גשם, עונת הגשם מתחילה בדרך כלל בחודש אוקטובר ומסתיימת במאי. נתוני המשקעים המוגדרת כשנה המתחילה באוגוסט ומסתיימת ביולי.

בגלל האופי המיוחד של משטר הגשמים (מחזוריות ושונוּת) מקובל לחשב ממוצעים רב-שנתיים של משקעים לתקופה של שלושים שנה. בישראל תקופת המדידה העדכנית היא השנים 1991–.2020 הוא 6.13 מיליארד מ"ק של מים. בשנת הגשם 2023/2024 היה בממוצע רב-שנתי נפח המשקעים 6.99 מיליארד מ"ק.

 

גופי המים

מאגרי מים

מאגרי המים מחולקים למאגרים עיליים – הכנרת וים המלח ולמאגרים תחתיים של מי תהום (אקוויפרים). המפלסים במאגרי המים מושפעים הן מכמויות המשקעים המגיעים אליהם והן מפעילות האדם.

 

ים המלח

מפלס ים המלח יורד בקצב של כמטר בשנה, ובדצמבר 2024 הוא הגיע לשפל של 439.70 מטרים מתחת לפני הים – ירידה של 1.2 מטרים לעומת דצמבר 2023 (438.49 מטרים מתחת לפני הים). הירידה העקיבה במפלס ים המלח היא תוצאה של ירידה בנפח המים המוזרמים בנהר הירדן מהכנרת, של המשך הפעילות התעשייתית בדרום ים המלח ושל התאדות עקב התנאים הפיזיים. ירידת המפלס גוררת השפעות נרחבות על אזור הבקעה הסמוך לים. התופעה הבולטת ביותר היא היווצרות בולענים, המסכנים את העוברים באזור וזורעים הרס בתשתיות ובשטחי חקלאות.

הכנרת

מפלס הכנרת בנובמבר 2024 היה 211.23 מטרים מתחת לפני הים – עלייה של 0.3 מטרים לעומת נובמבר 2023 (211.54 מטרים מתחת לפני הים). בשנים 2014–2018 ירד מפלס הכנרת, בעיקר עקב מיעוט משקעים. לעומת זאת, בשנים 2019–2020 נצפתה עלייה ניכרת במפלס בעקבות ריבוי המשקעים, והפחתת כמות המים הנשאבים מהכנרת.

 

מי תהום (מי האקוויפרים)

מפלס מי התהום מושפע ישירות מפעילות המשתמשים בו וכן מכמות המשקעים המחלחלים אליו. בשנים האחרונות ניכרת מגמת שיפור במפלס של אקוויפר החוף, בין היתר כיוון שפחתה השאיבה ממנו בשל השימוש הגובר במי ים מותפלים. במפלס של אקוויפר ההר לא ניכרת מגמה עקיבה לאורך השנים.

 

הפקת מים

מוגבלים מחד גיסא ועם אוכלוסייה גדלה ועלייה ברמת החיים 3 ישראל מתמודדת עם משאבי מים טבעיים מאידך גיסא. סך ההפקה עלה בעשור האחרון בכ 30%- בשנים אלו השתנה תמהיל מקורות המים; בשנת 2000 נסמך משק המים בעיקר על הפקה של מי תהום ומים עיליים, ואילו כיום כ- 21% מהמים המופקים, מקורם בהתפלת מי ים. התלות במים טבעיים ירדה מ87%- בשנת 2000 ל66%- בשנת ,2010 והגיעה עד ל-56% בשנת .2024 לירידה בשימוש במים טבעיים תרם גם השימוש הנרחב במי קולחים4 (בעיקר בחקלאות).

איכות המים

המדדים מצביעים אל איכות מים גבוהה מאוד

מליחות מקורות המים

במקורות המים מושפעת, בין היתר, מכמות המשקעים באגני ההיקוות ומפעילות אנושית הכוללת 5 המליחות הסטת מקורות של מליחים (המוביל המלוח בכנרת), שאיבת מי תהום והשקיה במים בעלי רמת מליחות גבוהה. רמות המליחות במקורות המים עומדות בתקן הרצוי של כלוריד במי שתייה (400 מג"ל), על פי תקנות בריאות העם של משרד הבריאות. כיום רוב מקורות המים בישראל עומדים או קרובים ל- 250 מג"ל שהיא הרמה המרבית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO

בדיקות מיקרוביולוגיות וכימיות במי שתייה

במי השתייה נערכים שני סוגי בדיקות: בדיקות מיקרוביאליות ובדיקות כימיות. איכות מי השתייה בישראל נבדקת במקורות המים ובמערכת האספקה הארצית וביישובים.

במי שתייה ירד באופן עקיב מ7.6%- בשנת ,1990 6 אחוז התוצאות החריגות בבדיקות לגילוי קוליפורמים והתייצב מתחילת שנות האלפיים בטווח שבין 0.2% ל.0.6%- בשנת 2024 אחוז התוצאות החריגות היה .0.5% בשנים האחרונות בוצעו פעולות לשיפור איכות התשתיות, התקינה ושיטות הדגימה של המים, כדי להבטיח את איכות המים ואת שיפורה

בנוסף לכך, גם המדדים הכימיים מצביעים על איכות מים טובה מאוד.

2,768 פעמים ברחבי הארץ. בבדיקות שנערכו נמצאה רק חריגה 7 בשנת 2024 נבדקו ערכי הטריהלומתאנים במי 8 אחת מערך הסף שהוא 100 מיקרוגרם לליטר בממוצע שנתי משוקלל. כמו כן ,נבדקו ערכי העופרת 9 השתייה 2,447 פעמים ברחבי הארץ, ונמצאו 2 חריגות שהן 0.08% מסך הבדיקות. בנוסף, נבדקה עכירות המים ברחבי הארץ 109,033 פעמים, ונמצאו 89 חריגות שהן 0.09% מסך הבדיקות.

השימוש במים

בשנת 2024 נעשה שימוש ב2,522- מיליון מ"ק מים עבור צריכה ביתית, ציבורית ותעשייתית (כולל מסחר ושירותים), צריכה חקלאית והשבה לטבע. לשם השוואה, בשנת 2010 נעשה שימוש ב1,919- מיליון מ"ק מים (עלייה של 31.4% )

הצריכה החקלאית בשנת 2024 הייתה 1,314 מיליון מ"ק (52.1%), מתוכם 864 מיליון מ"ק (65.1%) היו מים שוליים (בעיקר מי קולחים), והשאר – מים שפירים.

סך הצריכה במגזר הביתי, במגזר הציבורי ובמגזר התעשייתי היה 1,168 מיליון מ"ק (46.3%), מתוכם 1002מיליון מ"ק (85.7%) ממקורות שפירים.

41 מיליון מ"ק, שהם 1.6% מסך השימוש במים, הושבו לטבע, 60.0% מתוכם (24 מיליון מ"ק) ממקורות שפירים

בשנים 2000–2024 הושפעה צריכת המים מגורמים כגון המצב הכלכלי במשק, מדיניות הממשלה בתחום התעריפים ומגמות דמוגרפיות. הצריכה הביתית והתעשייתית עלתה ב,49%- זאת על רקע גידול דמוגרפי של 59% בתקופה זו, המהווה ירידה של כ13%- בצריכת מים הביתית והתעשייתית לנפש. הצריכה לנפש ירדה בשל הגברת המודעות הציבורית לחיסכון במים וכן בעקבות צעדים שננקטו, כמו העלאת התעריפים, וצמצום פחת מים באמצעות השקעה בתשתיות.