האם יש ללמד אודות הרפורמה המשפטית במערכת החינוך?
לאחרונה הודיע שר החינוך, ח"כ יואב קיש, כי גובשה תכנית לימודים שתעסוק במחלוקת סביב הרפורמה המשפטית. האם הציבור תומך בשילוב שיח על הרפורמה המשפטית בבתי הספר? והאם יש תמיכה ציבורית בתכניות לימודים שנותנות דגש על ערכי יסוד ודמוקרטיה? האם נכון שמורה יביע דיעה פוליטית בכיתה או ישתף את התלמידים בדיעותיו?
עו"ד עדי שי, צלמת ענבל מרמרי
סקר חדש שיזמה עמותת "יסוד" בדק: האם הציבור תומך בקיום שיח על הרפורמה המשפטית במערכת החינוך?
וגם: 44.5% ממצביעי הימין שהשתתפו בסקר, מאמינים כי לממשלה מותר לקבוע כי זכות התנועה של הרוב היהודי, גוברת על זכות התנועה של הערבים בישראל
לאחרונה הודיע שר החינוך, ח"כ יואב קיש, כי גובשה תכנית לימודים שתעסוק במחלוקת סביב הרפורמה המשפטית. האם הציבור תומך בשילוב שיח על הרפורמה המשפטית בבתי הספר? והאם יש תמיכה ציבורית בתכניות לימודים שנותנות דגש על ערכי יסוד ודמוקרטיה?
הודעת שר החינוך מקורה גם בבעייתיות העולה מהשטח ומבתי הספר לאופן שבו נכון או לא – לשוחח על הרפורמה המשפטית.
סקר שנערך על ידי מכון "מדגם" בראשות מנו גבע (מדגם כלל ארצי מייצג בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) העלה כי הציבור מפוצל בהתאם לעמדה הפוליטית בשאלה אם יש ללמד אודות הרפורמה במערכת החינוך – 73.2% ממצביעי מרכז שמאל תומכים בלימודים אודות הרפורמה המשפטית בבה״ס ובקרב מצביעי ימין 43.2%. בשני נושאים ישנו קונצנזוס רחב – 75% מהציבור תומך בקיומן של תוכניות ללימוד דמוקרטיה בבתי הספר וכ-79.7% טוענים כי לא נכון שמורה יביע את עמדותיו הפוליטיות בכיתה.
הסקר, אותו יזמה עמותת "יסוד" הפועלת בתחום החינוך לדמוקרטיה ולזכויות יסוד, סקר את עמדות הציבור ביחס להסברת מהלכי הממשלה במסגרת מערכת החינוך. בנוסף, בסקר נבדקו גם תפישת הדמוקרטיה בקרב מצביעים בפילוח עמדתם הפוליטית. כ-72% ממצביעי ימין, לעומת 90% ממצביעי שמאל-מרכז, סברו כי בדמוקרטיה עדיף שתתקיימנה 3 רשויות המאזנות אחת את השנייה, בעוד כ-20% ממצביעי ימין סברו שבדמוקרטיה עדיפה רשות אחת חזקה. עוד נמצא כי 44.5% ממצביעי ימין לעומת 11.1% ממצביעי שמאל-מרכז, סברו כי זכות התנועה של הרוב היהודי גוברת על זכותם של מיעוטים.
עו"ד עדי שי, יו"ר הוועד המנהל של עמותת "יסוד" ועו״ד בתחום המשפט החוקתי: "תוצאות הסקר מוכיחות את ההבנה העמוקה בציבור על הצורך בקיומם של לימודי דמוקרטיה בבתי הספר ובד בבד את עומק השבר, את היעדר השיח וההבנה של ערכי ליבה משותפים עליהם מושתתת החברה והמדינה בישראל. החלטתו של השר לאפשר שיח על הרפורמה חשובה, ובלבד שיעשה לא רק במנותק מהשקפה פוליטית, אלא גם תוך הרחבת השיח ללימוד אודות מהות הדמוקרטיה ולערכיה. דמוקרטיה שאינה מתחילה ומסתיימת במילים ׳הרוב קבע׳ ושאינה מאפשרת הסתה וגזענות".
"הסקר גם מראה את הפערים בין תפיסות העולם השונות וההגדרות השונות של הדמוקרטיה", ממשיכה עוה״ד עדי שי. "על התפישות הללו – עלינו לדון בכיתה, דיון מנותק מהשקפה פוליטית מתוך הבנה כי דמוקרטיה אינה ענין שבמחלוקת. רק מתוך כך, בהתבסס על ידע ועובדות, יוכלו כל אחת ואחת לבחור את שהולם את השקפת עולם. נתוני הסקר עגומים כי הם מלמדים שהפקרנו את החינוך לדמוקרטיה, מלמדים שהתייחסנו אליה כמובן מאליו וכי יותר מהכל, ואולם, הם מלמדים גם שהצורך הוטמע וכי היום וגם בחלוף המשבר הנוכחי חלק משמעותי באיחוי הקרע הוא מהלך משמעותי של חינוך לדמוקרטיה בכל שכבות הגיל. יש דרך לעשות זאת מבלי להגרר לזירת הקרב המכלה של הפוליטיקה הנוכחית, ו- 3 כללים ראשונים הם תחילתה של הדרך הזו – האחד, לדבר על דמוקרטיה במובנה הרחב, להטמיע את השפה ואת עולם המונחים הדמוקרטי לדבר על שלטון החוק, על איזונים ובלמים, על הכרזת העצמאות ועל זכויות אדם. אחרי שהוטמעה שפת המונחים הדמוקרטים, והשני להוציא את הפוליטיקה מהדמוקרטיה, לדבר על התוכן ולא על האנשים.והכלל השלישי - ליתן את הכלים לנהל את שיח ובעיקר – את אי ההסכמות. אין מצרך חיוני יותר לחברה הישראלית שבכך תלויה שרידותה ובד בבד עם חינוך לדמוקרטיה זו משימה המצויה בליבת פעילותה של עמותת יסוד. אנו מאמינים כי הענקת הכלים לנהל בהם הסכמות ואי הסכמות הם הכרח שכן ביום שאחרי, עת תדעכנה הלהבות של היום , להבות המכלות הרבה מהטוב וחושפות את השבר העמוק, ידרשו לנו הכלים הללו על מנת לגשר מעל השבר ושבהעדרםשנקרוס לתוכו."
"יסוד - העמותה לקידום זכויות יסוד ודמוקרטיה", שהוקמה בשנת 2012 מקדמת מאז הקמתה חינוך אזרחי לדמוקרטיה ולזכויות יסוד. המודל החינוכי של העמותה נשען על מוסכמה בסיסית: מדינת ישראל הוקמה כמדינה דמוקרטית ויהודית, כזו המבטיחה שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין – ערכי כינונה המפורטים במגילת העצמאות. העמותה פועלת במסגרות החינוך הפורמליות, בשיתוף משרד החינוך, עיריות ורשויות ובתכניה שמה בדגש על חקיקה ופסיקה ישראלית רלוונטית ועל הקשרים הרלוונטיים למרחב חייהם של ילדים ונוער ישראל.