יותר מורים למתמטיקה ולמדעים

בשנת הלימודים תשפ״ו (2025/26) היו 15,949 עובדי ההוראה במדעים, לעומת 15,587 בשנה הקודמת (גידול של 2.3%) ולעומת 11,241 בשנת תשע"ב (2011/12, גידול של כ-42%).

 

בשנת הלימודים תשפ״ו היו כ-223 אלף שעות ההוראה במדעים בכלל המערכת, לעומת כ-224 אלף, בשנת הלימודים תשפ״ו היו כ-7,455 משרות מלאות בהוראת המדעים בכלל המערכת, לעומת כ-7,479 בשנה הקודמת (קיטון של 0.3%) ולעומת כ-6,197 בשנת תשע"ב (2011/12, גידול של כ-20%).

 

בשנים תשע"ב-תשפ"ו (2025/26-2011/12), ממוצע התלמידים למורה למדעים בחינוך היסודי ירד מכ-155 לכ-127, בחטיבת הביניים – מכ-77 לכ-65 ובחטיבה העליונה עלה – מכ-96 לכ-97.

 

באותן שנים ממוצע שעות מדעים לתלמיד בחינוך היסודי נשאר ללא שינוי; בחטיבת הביניים עלה הממוצע מ-0.198 ל-0.209; ובחטיבה העליונה הוא ירד מ-0.162 ל-0.132.

 

בשנים תשע"ז-תשפ"ו (2025/26-2016/17), בחינוך היסודי חל גידול של כ-11% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-29% במספר המורים למדעים ושל כ-7% בשעות הוראה במדעים. בחטיבת הביניים חל גידול של כ-16% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-10% במספר המורים למדעים ושל כ-0.4% בלבד בשעות ההוראה במדעים. בחטיבה העליונה חל גידול של כ-18% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-12% במספר המורים למדעים ושל כ-10% בשעות ההוראה במדעים.

 

בשנים אלו שיעור המורים החדשים למדעים בחינוך היסודי היה כ-5.2% בממוצע, ואילו שיעור המורים העוזבים היה כ-3.6% בממוצע; בחטיבת הביניים – כ-4.8% לעומת כ-3.5%, בהתאמה; בחטיבה העליונה – כ-5.8% לעומת כ-4.4%, בהתאמה.

 

שיעורי העזיבה של מורים חדשים במדעים בחינוך היסודי היו 11.3% כעבור שנה, 18.1% כעבור שלוש שנים ו-23.2% כעבור חמש שנים. בחטיבת הביניים היו השיעורים 10.8%, 16.7% ו-20.2% בהתאמה.

 

בשנים תשע"ב-תשפ"ו (2025/26-2011/12), שיעורי ההתאמה להוראת מדעים בחינוך היסודי היו יציבים, כ- 52% בשנת תשפ"ו. בחטיבת הביניים השיעור היה במגמת עלייה מכ-63% בשנת תשע"ב לכ-79% בשנת תשפ"ו.

 

בחינוך היסודי כ-56% מהמורים חסרי ההתאמה להוראת מדעים, מלמדים מדעים שלוש שנים ויותר, ובחטיבת הביניים – כ- 70% בממוצע.

 

בשנים תש"ע-תשפ"ה (2024/25-2009/10), המספר של מקבלי תואר "בוגר בהוראה" במדעים היה כ-439 בממוצע לשנה, וכ-86% מהם נכנסו להוראה. מספר מסיימי הסבת אקדמאים להוראה במדעים היה כ-233 בממוצע לשנה, וכ-73% מהם נכנסו להוראה.

 

עובדי הוראה בתחומי המדעים בחטיבה העליונה, בשנים תשע"ב-תשפ"ו (2025/26-2011/12) מספרם של עובדי הוראה במדעי המחשב עלה מ-1,213 ל-1,781 (גידול של כ-47%); בפיזיקה – מ-949 ל-1,104 (גידול של כ-16%); בביולוגיה – מ-1,612 ל-2,270 (גידול של כ-41%); ובכימיה – מ-671 ל-850 (גידול של כ-27%).

 

באותן שנים מספר שעות ההוראה במדעי המחשב עלה מכ-19.3 אלף לכ-24.5 אלף (גידול של כ-27%); בפיזיקה – מכ-15.1 אלף לכ-16.0 אלף (גידול של כ-6%); בביולוגיה – מכ-23.5 אלף לכ-25.9 אלף (גידול של כ-10%); ובכימיה – מכ-11.5 אלף לכ-12.2 אלף (גידול של כ-6%).

 

בשנים אלו שיעור המורים החדשים במדעי המחשב היה כ-6.9% בממוצע, ואילו שיעור המורים העוזבים היה כ-4.3% בממוצע; בפיזיקה היו השיעורים כ-5.7% לעומת כ-4.4%, בהתאמה; בביולוגיה – כ-6.1% לעומת כ-4.5%, בהתאמה; ובכימיה – כ-5.1% לעומת כ-3.9%, בהתאמה.

 

שיעורי העזיבה כעבור חמש שנים של מורים חדשים במדעי המחשב היו 30.6%, בפיזיקה 23.7% בביולוגיה 26% ובכימיה 25.5% בממוצע.

 

בשנים תשע"ז-תשפ"ו (2025/26-2016/17), חל גידול של כ-18% במספר התלמידים בחטיבה העליונה, לעומת גידול של כ-37% במספר המורים למדעי המחשב, גידול של כ-6% במספר המורים לפיזיקה, גידול של כ-19% במספר המורים לביולוגיה וגידול של כ-5% במספר המורים לכימיה.

 

בשנים תשע"ב-תשפ"ו (2025/26-2011/12), ממוצע התלמידים למורה במדעי המחשב ירד מ-254 ל-230 (ירידה של כ-10%); בפיזיקה עלה הממוצע מ-325 ל-370 (גידול של כ-14%); בביולוגיה הוא ירד מ-191 אלף ל-180 אלף (ירידה של כ-6%); ובכימיה עלה הממוצע מ-460 ל-481 (גידול של כ-5%).

 

באותן שנים *ממוצע השעות לתלמיד במדעי המחשב ירד מ-0.063 ל-0.060; בפיזיקה – מ-0.049 ל-0.039; בביולוגיה – מ-0.076 ל-0.063; ובכימיה – מ-0.037 ל-0.030.

 

עובדי הוראה במתמטיקה, בשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26) היו 27,502 עובדי הוראה בהוראת המתמטיקה, לעומת 26,993 בשנה הקודמת (גידול של 1.9%) ולעומת 16,050 בשנת תשע"ב (2011/12, גידול של כ-71%).

 

בשנת הלימודים תשפ״ו היו כ-415 אלף שעות הוראה במתמטיקה בכלל המערכת, לעומת כ-416 אלף בשנה הקודמת (קיטון של כ-0.4%) ולעומת כ-270 אלף בשנת תשע"ב (2011/12, גידול של כ-53%).

 

בשנת הלימודים תשפ״ו היו 13,838 משרות מלאות בהוראת המתמטיקה בכלל המערכת, לעומת 13,895 בשנה הקודמת (קיטון של 0.41%) ולעומת 9,023 בשנת תשע"ב (2011/12, גידול של כ-54%).

 

בשנים תשע"ב-תשפ"ו (2025/26-2011/12) שיעור המורים החדשים למתמטיקה בחינוך היסודי היה כ-4.6% בממוצע, ואילו שיעור המורים העוזבים היה כ-3.1% בממוצע; בחטיבת הביניים היו השיעורים כ-5.3% לעומת כ-2.7%, בהתאמה; ובחטיבה העליונה – כ-5.7% לעומת כ-3.3%, בהתאמה.

 

בשנים תשע"ז-תשפ"ו (2025/6-2017/18) בחינוך היסודי חל גידול של כ-11% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-47% במספר המורים למתמטיקה וגידול של כ-31% בשעות הוראה במתמטיקה.

 

בחטיבת הביניים חל גידול של כ-15.7% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-28% במספר המורים למתמטיקה וגידול של 15% בשעות הוראה במתמטיקה.

 

בחטיבה העליונה חל גידול של כ-18.3% במספר התלמידים, לעומת גידול של כ-30% במספר המורים למתמטיקה וגידול של 32% בשעות הוראה במתמטיקה.

 

בשנים תשע"ב-תשפ"ו (2025/26-2011/12), ממוצע התלמידים למורה למתמטיקה בחינוך היסודי ירד מכ-91 לכ-61, בחטיבת הביניים – מכ-70 לכ-48, ובחטיבה העליונה – מכ-64 לכ-54.

 

באותן שנים *ממוצע שעות מתמטיקה לתלמיד בחינוך היסודי עלה מ-0.17 ל-0.223 (עלייה של 31%); בחטיבת הביניים – מ-0.235 ל-0.317 (עלייה של 35%) ובחטיבה העליונה – מ-0.275 ל-0.281 (עלייה של 2%).

 

בשנים אלו שיעורי ההתאמה להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי היו יציבים, כ-51% בממוצע. בחטיבות הביניים כ-80% בממוצע, ובחטיבות העליונות – כ-81% בממוצע.

 

שיעורי העזיבה של מורים חדשים במתמטיקה בחינוך היסודי היו 9.4% בממוצע כעבור שנה, 16.2% בממוצע כעבור שלוש שנים ו-19.9% בממוצע כעבור חמש שנים. בחטיבת הביניים 7.5%, 12.6% ו-15.9% בהתאמה. בחטיבה העליונה 8.3%, 15.3% ו-19.0% בהתאמה.

 

בשנים תשע"ה-תשפ"ו (2025/26-2014/15), בחינוך היסודי כ-60% בממוצע מהמורים חסרי התאמה להוראת מתמטיקה מלמדים מתמטיקה שלוש שנים ויותר, בחטיבת הביניים – כ-70% בממוצע ובחטיבות העליונות כ- 68% בממוצע.

 

בשנים תש"ע-תשפ"ה (2024/25-2009/10), מספר מקבלי תואר "בוגר בהוראה" במתמטיקה היה כ-474 בממוצע לשנה, מהם כ-86% נכנסו להוראה. מספר מסיימי הסבת אקדמאים להוראה במתמטיקה היה כ-421 בממוצע לשנה, וכ-75% מהם נכנסו להוראה.