ניצחון הרוח של ילדי בית הגלגלים
בימי שלישי במרכז הטניס והחינוך בעכו, 12 ילדים מבית הגלגלים, יהודים, מוסלמים ודרוזים, מגיעים כדי לנצח. עבורם, עצם האחיזה במחבט והמפגש החברתי הם הגביע האמיתי. הצצה לפרויקט המרגש בצפון שמחבר בין ספורט לשיקום ובין המגזרים, ומוכיח שלמרות צמצום התקציבים, הלב נשאר רחב.
למתבונן מהצד, מגרשי הטניס בעכו מציגים בימי שלישי תמונה שונה ומרגשת. ללא סרבים במהירות 200 קמ"ש וללא ויכוחים עם השופט על כדור שיצא החוצה, עולה למגרש קבוצה של 12 ילדים ובני נוער לניצחון בקרב מסוג אחר לגמרי. הקבוצה מהווה פסיפס אנושי גלילי: יהודים, מוסלמים ודרוזים שמשחקים יחד.
שיתוף הפעולה בין עמותת "בית הגלגלים" בצפון לבין מרכז הטניס והחינוך בעכו שם במרכז מטרות אחרות: יציאה מהבית, פעילות גופנית חיונית ותחושת שייכות.
"צריך להבין, זהו חוג שונה במהותו מליגה תחרותית", מסביר יעקב שהרבני, מנהל בית הגלגלים בצפון. "עבור חלק מהחניכים האתגר הוא מוטורי בסיסי - הצלחה באחיזת המחבט וניסיון ליצור מגע עם הכדור. את הפרויקט הזה קיבלתי 'בירושה' כמפעל אהוב של המנהל הקודם. בעבר היו סביבו יותר שותפים ותורמים, ובשנים האחרונות נאלצנו להצטמצם. עם זאת, אנחנו מתעקשים להמשיך. זה מפעל שמחמם את הלב ונותן לילדים מסגרת ספורטיבית וחברתית שחסרה להם מאוד".
הפעילות מתקיימת בליווי מקצועי צמוד של צוות המרכז, שרואה בפרויקט עוגן קהילתי. זהבה אהרון, מנהלת מרכז הטניס והחינוך בעכו, מלווה את הילדים מקרוב: "עבורי, הפרויקט של בית הגלגלים הוא הרבה מעבר לפעילות ספורטיבית. זה פרויקט של ערכים, של שוויון, ושל אמירה ברורה שילדים עם מוגבלות זכאים לאותן הזדמנויות, לאותה תחושת שייכות ולאותו חלום כמו כל ילד אחר".
אהרון מוסיפה: "כבר חמש שנים שאנחנו פוגשים כאן במרכז ילדים מדהימים, עם כוחות נפש יוצאי דופן, והטניס הופך לכלי לא רק לחיזוק פיזי, אלא לבניית ביטחון עצמי, עצמאות וחברות. כמנהלת המרכז, אני רואה בפרויקט הזה שליחות: ליצור מרחב שמכיל, מחבק ומאמין בילדים, ומחנך גם את הסביבה להבין שספורט הוא שפה שמחברת בין כולם, בלי יוצאים מן הכלל".
"הכי כיף זה לפגוש את החברים ולצאת קצת מהבית", מספר חניך בקבוצה. "בהתחלה היה לי קשה להחזיק את המחבט, הוא נפל לי הרבה. היום אני כבר מצליח להחזיר כדורים לרשת".
עבור דשה, חניכה בבית הגלגלים, המגרש הוא המקום שבו היא מרגישה את ההתקדמות: "אני מרגישה שהתפתחתי בטניס בזה שאני יכולה לחבוט מעל הרשת 'מלא' פעמים. אני מרגישה התרגשות ושמחה כשאני מצליחה. כיף לי לבוא לחוג, אני משחקת עם המדריכים וגם הם מצליחים", היא מסכמת בחיוך.
הפרויקט, ששרד קיצוצים ושינויים ארגוניים, זוכה לרוח גבית גם מהנהלת העמותה הארצית. יו"ר עמותת בית הגלגלים, עמיר פרץ, רואה בפעילות בעכו סמל לחוסן חברתי כפול: "דווקא בימים אלו, הפעילות בעכו היא מגדלור של תקווה. השילוב בין מרכזי הטניס לילדי בית הגלגלים, והחיבור הטבעי בין יהודים, מוסלמים ודרוזים על המגרש, מוכיח שספורט הוא שפה בינלאומית של שוויון. כשאנחנו נותנים לילדים האלה את ההזדמנות לנוע, לשחק ולהיות חלק מקבוצה. אנחנו מחזקים אותם, ודרכם את החברה הישראלית כולה".
