אגרה של 350 ש"ח על עתירות ליו"ר ועדת הבחירות

מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית עו"ד דין ליבנה: "ועדת הבחירות מתמודדת עם כמות עצומה של עתירות, וטרם נכנסו לתקופת הבחירות גופה. כבר עכשיו עברנו בכמעט 20% את מספר העתירות שהוגשו בכל מערכת הבחירות הקודמת. אנחנו לא מבקשים להחיל את האגרות על עתירות הקשורות לפסלות מועמד, פסלות רשימה, לא בהליכים לפי חוק מימון מפלגות או חוק הגנת הפרטיות. מדובר בהצעה שעברה בהסכמה מקיר לקיר בוועדת הבחירות המרכזית

 

ועדת החוקה המשיכה להכין לקריאות שניה ושלישית את הצ"ח מטעמה- הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-26 (הוראות מיוחדות), התשפ"ו- 2026, בנוסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן.

 

הצעת החוק, נועדה לקבוע הוראות מיוחדות כדי שניתן יהיה לקיים את הבחירות לכנסת ה-26 כהלכתן, תוך התמודדות, בין היתר, עם המצב הביטחוני, ולאפשר הצבעת מפונים בעקבותיו, וכן תוך עיגון תובנות של ועדת הבחירות המרכזית לאחר הבחירות לכנסת ה-25. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להתמודד עם תעמולה שנוצרה או נערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים ושיש בהם כדי להטעות את הציבור.

 

עיקרי התיקונים שייקבעו כהוראת שעה לבחירות לכנסת ה-26:

- הסדרי הצבעה למפונים- מפונים יוכלו להצביע באמצעות קלפיות ייעודיות, או בכל קלפי המיועדת לבוחרים המוגבלים בניידות, באמצעות מעטפה כפולה.

גופים ציבוריים יעבירו לוועדת הבחירות מידע סטטיסטי בלבד על ריכוזי מפונים לצורך קביעת מיקומי הקלפיות הייעודיות. המידע יימחק לאחר הבחירות.

- ישיבות ועדת הבחירות בהיוועדות חזותית- הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות יוכלו לקיים ישיבות מרחוק בווידאו, בכפוף לתנאים שיבטיחו השתתפות מלאה של החברים. מוצע כי קיום ישיבה בהיוועדות חזותית יחייב את אישור רוב חברי הוועדה, ונקבע במפורש כי דיונים בבקשות לפסילת מועמדים או רשימות לא יתקיימו בהיוועדות חזותית.

- גמישות במכרזים-  ועדת הבחירות תוכל להתקשר ללא מכרז עם ספקים שזכו במכרזי ממשלה, בתנאים מסוימים, כדי לתת מענה מהיר לצורכי הבחירות בתקופת החירום. עם זאת, מובהר כי התקשרות מעל 2.5 מיליון ש"ח תחייב אישור של ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

- סמכויות מיוחדות בעת מצב מיוחד בעורף- יו"ר ועדת הבחירות יוכל, בהתייעצות עם צה"ל, לקבוע הוראות מיוחדות שיאפשרו את קיום הבחירות תוך שמירה על ביטחון הציבור.

לעניין מקומות קלפי ומקומות נוספים שוועדת הבחירות פועלת בהם, מוצע להסמיך את יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם הרמטכ"ל לקבוע הוראות במקום הגורם המוסמך; לעניין מקומות אחרים מוצע להסמיך את יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, לקבוע כללים בכל הנוגע ליישום או לתחולת הוראות לפי חוק הג"א, אם יש באותן הוראות כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות.

- שקיפות בתעמולת בחירות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית- תכני תעמולה שיוצגו בהם דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר, שנוצרו או נערכו באמצעי דיגיטלי אבל עשויים להיחזות ככאלו שתועדו במקור, יסומנו באופן בולט וברור. התוכן שיסומן ייקרא "נחזות עמוקה", בהקבלה מסוימת למונח 'דיפ-פייק' שקיים בחקיקה במדינות אחרות. בנוסף, מוצע להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לקבוע כללים לעניין אופן הגילוי. (הוראה זו נקבעה כהוראת שעה לתקופה של שנה מיום הבחירות).

 

תיקוני קבע בדיני הבחירות:

- הרחבת אפשרויות סימון פתקי ההצבעה לשלוש אותיות- במקום אחת או שתיים.

- הקדמת מועדים בהליכי הגשת רשימות- הקדמת המועד להגשת רשימות מועמדים ב-3 ימים כדי לאפשר זמן מספק לבדיקתן.

-סמכות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית למחוק מועמד שאינו כשיר- במקרים טכניים (כגון גיל, אזרחות או כהונה במשרה המונעת התמודדות), ההכרעה בעניין מחיקת מועמד שאינו כשיר תיעשה בידי יו"ר הוועדה ולא במליאת הוועדה. ההודעה על מחיקת מועמד תימסר למועמד ולבא כוח הרשימה ולוועדה המרכזית עד היום ה־30 שלפני הבחירות, וכן נקבע כי תחול זכות ערעור על ההחלטה.

- אגרות בעתירות תעמולת בחירות- יו"ר ועדת הבחירות יוסמך לקבוע אגרות בהליכים לפי חוק דרכי תעמולה. בנוסף, מוצע להסדיר אפשרות לקיום דיונים בעתירות תעמולת בחירות בהיוועדות חזותית.

- הרחבת חובת השקיפות בהקשר לתעמולה- מוצע להרחיב את תחולת חובת השקיפות הקבועה בחוק דרכי תעמולה, ולקבוע כי החובה החלה היום תחול לא רק בתקופת הבחירות.

-החרגת צילום בלשכות שרים בהקשר לתעמולה- מוצע לקבוע כי צילום כשלעצמו בלשכתם של שר או סגן שר לא ייחשב בגדר שימוש שלא כדין בנכסי ציבור. .

- מיסוי ביום הבחירות- מוצע לקבוע כי שיעור המס המיוחד שינוכה במקור מתשלום לעובדים המועסקים בתקופת הבחירות יופחת מ־ 25% ל־ 18% .

 

הסעיפים שהוסרו מהצ"ח:

- כתובת לצורכי בחירות- ועדת הבחירות הציעה כי בוחר יוכל להודיע על כתובת חלופית לצורך שיוכו לקלפי בבחירות הקרובות, עד 64 ימים לפני הבחירות. הכתובת תשמש רק לצורכי הבחירות ולא תשנה את הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין. לאחר הבחירות המידע יימחק בידי משרד הפנים.

- עיגון קבוע של האפשרות להציב קלפיות בבתי אבות, דיור מוגן ומקבצי דיור לגיל השלישי, בכל מוסד שבו לפחות 75 דיירים תוצב לפחות קלפי אחת, כפי שהיה במערכות הקודמות.

-הרחבת זכות ההצבעה בחו"ל-  היו"ר רוטמן הציע להרחיב את ההסדר הקיים להצבעה בחו"ל, כך שיחול גם על אזרחים המשרתים בשירות אזרחי או בשירות לאומי־אזרחי בחו"ל.

- דמי חבר מפלגה-  ח"כ עמית הלוי הציע  לאפשר תשלום דמי חבר במפלגה עבור קרובי משפחה.

 

לנוסח הצ"ח במאגר החקיקה

 

תחילה דנה הוועדה בסעיף הצבת קלפיות בבתי אבות, שהוסר מהצ"ח:

ח"כ גלעד קריב: "העברתי בקשה ליו"ר הוועדה להניח על שולחן הוועדה הצ"ח שמאגדת את סעיפי הצ"ח שהציעה ועדת הבחירות המרכזית בנוגע להצבת קלפיות בבתי אבות, שהוצאו מהצ"ח למרות מחאתנו. לפי הייעוץ המשפטי, לא ניתן להוסיף אותם כרגע בהצ"ח הנוכחית בשל הצורך לאשרם ברוב של 61 בשלוש קריאות, אלא אם יובאו בהסכמות. התרענו מפני העניין, וביקשנו בכל לשון שהנושא יובא לקריאה ראשונה כדי לצלוח את המכשול ושהדיון יתקיים לקריאות שניה ושלישית. היה סירוב מתוך עוינות ל-35,000 קשישים וקשישות מתוכם ניצולי שואה, קשישים עריריים, הכל נפל על אוזניים ערלות. יש להעלות את הצתנו ולהצביע היום".

 

ח"כ קארין אלהרר: "נושא ההצבעה בבתי אבות היה בבחירות מאז הקורונה. מנתוני ועדת הבחירות המרכזית זה גרם לעליה בהצבעה. הסיבה היחידה להתנגד להצעה הזו היא פחד ורשעות, פחד שמא המצביעים אינם שלכם ורשעות כי אתם ערלי לב לצורך של כל אדם להצביע. זו פגיעה בהליך הדמוקרטי של בחירות. בדיון הקודם אמרת שזה לא בקונצנזוס ולכן לא תצביע על כך אך תאפשר להעלות זאת כהצ"ח נפרדת. למה אתה לא מתיר?"

 

ח"כ יוליה מלינובסקי: "אנחנו באירוע מתגלגל של הארכת המצב המיוחד בעורף עד 28.7, והשאלה איך זה ישפיע על האוכלוסיות השונות אם זה יימשך, להיערכות לבחירות. בנוסף, אני רואה שאיגוד הטייסים התריע על שיבוש הטיסות ביום הבחירות בשל רצון הטייסים לממש זכותם להצביע. זה צורך חיוני. תארו לכם שכל הצוותים יודיעו שאין טיסות החל מיומיים לפני הבחירות- זה יפגע באזרחי ישראל. אפשר להגיע לכל הפתרונות- כמו שלך חשוב בנות שירות. לקחתם את חוק הבחירות כבן ערובה מטעמים פוליטיים. כשהקואליציה נלחמת בכזו אגרסיביות נגד הצבעה בבתי אבות זה מראה על הפחד להפסיד ומה עוד תעשו? אנשים מבינים שאתם לא סופרים אותם ואין לכם כבוד לאנשים מבוגרים וזה יפגע בכם. עלינו כמדינה לעשות הכל כדי לעזור לכל האוכלוסיות המתקשות ומוגבלות להצביע, אסיר בבית כלא יותר מתקשה להצביע מדייר בדיור מוגן?".

 

ח"כ מירב כהן: "אתם לא מוכנים להודות שזה השבוע האחרון, ופועלים בצורה דורסנית, אקורד צורם לקדנציה מדממת. צריך לסייע לכולם לממש את זכותם הדמוקרטית, קשישים, סטודנטים, אזרחים בחו"ל, וזה שעושים מסחרה זו פגיעה באופי הדמוקרטי של המדינה. מעל 30,000 אנשים הצביעו בבתי אבות בבחירות קודמות וזה עבד טוב. זה שינוי כללי משחק בסמוך למערכת הבחירות. עצם העובדה שאתם מסמנים אותם כמצביעי מחנה מסוים, לא עולה בקנה אחד עם המציאות. שכחתם מה זה להיות ממלכתי, הכל דרך בייס, אפילו בהתחשבנות עם אנשים בני 90 או ניצולי שואה. עמדת איגוד בתי האבות היא שהיציאה הפיזית תהווה חסם להצבעה גם עבורם וגם עבור הצוותים העובדים איתם. הם הציעו לקחת את הקלפיות בריכוז המגורים ולהפוך אותם לקלפי נגישה שתשרת כל מי שגר באזור".

 

לשאלת ח"כ קארין אלהרר אם אפשר ללא קשר להציב שם קלפיות, השיב מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית עו"ד דין ליבנה, כי אפשר להציב קלפי רגילה או נגישה ככל שהמקום יהיה נגיש, אך המשמעות היא שאנשים חיצוניים ייכנסו לבתי אבות ומנהלי בתי האבות מתנגדים לכך.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "להעלות הצ"ח מטעם הוועדה ללא שיש לה רוב של 61 זה חסר תועלת, ואני מעודד אתכם להגיע להסכמות עם הסיעה הגדולה של הקואליציה. מה שיכול לתת מענה, אך לא אכלול זאת ללא הסכמתכם או הסכמת הסיעות האחרות- הוא לאפשר לכל אדם מעל גיל 80, ואולי גם מתחת לגיל זה בהתאם ליכולות ועדת הבחירות המרכזית- להצביע בכל קלפי נגישה. זה ייתן פתרון לרב האנשים ולא ייצור הפליה.

היום הם צריכים להצהיר על נכותם. מה ההבדל בין ניצול שואה שגר בבית אבות לניצול שואה שגר אצל ילדיו".

 

ח"כל קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה: "כשמדובר על בתי אבות סיעודיים, על מה חוסכים? אלו אנשים שהקימו את המדינה ויש לנו מחויבות מוסרית שלא למנוע מהם את הזכות הבסיסית הזו. אפשר לעשות את ההבחנה בין אלו שבדיור מוגן שיכולים לצאת, לבין רבים שבמצב רע מאוד בריאותית".

 

לאחר דנה הוועדה בסימון תעמולת AI

ח"כ עוז חיים: "אלו בחירות ראשונות בעידן הבינה המלאכותית. למרות הניסיונות שנעשו, החוק כמו שהוא עכשיו לא נותן מענה לסכנות ולאתגרי הבינה המלאכותית, ואני חושש לפגיעה בטוהר הבחירות באמצעותה. זה לא עוד אמצעי דיגיטלי, אלא בינה, אינטליגנציה שיודעת לא רק לעשות נחזות עמוקה, אנחנו בעידן של סוכנים, והחוק צריך לתת מענה רחב יותר לדיפ-פייק".

 

פרופ' רונית גדיש, האקדמיה ללשון עברית: "נודע לנו שנוצר פה מונח חדש 'נחזות עמוקה'. הבנתי שהיו"ר לא מעוניין במונח 'דיפ-פייק' ושמה שחשוב מבחינתכם הוא שיהיה גילוי נאות, שכשאדם שנתקל בסרטון בחירות כזה יידע שהוא אינו אותנטי. צריך להיות ביטוי ברור ולא מונח חדש שאינו ברור לציבור הרחב. אמנם בעגה המשפטית משתמשים במושג 'נחזה להיות', אך זו עגה משפטית ואם חשוב לכם שיהיו מונח- אנחנו מציעים 'בידיון עמוק', או 'חיקוי עמוק', מילה שהציבור מכיר, או לא להשתמש במונח, ובלבד שלא יהיה מונח שאינו נהיר כלל לציבור. אפשר לכתוב שזה נעשה ע"י בינה מלאכותית, ובמקרה שלא נעשה ע"י בינה מלאכותית- שיהיה כתוב שאינו תואם את המציאות. לדיון בנושא הזמנו מומחים בסייבר, והם טוענים שהכיתוב שייבחר בעברית צריך לשאת את המשמעות השלילית. אם אין לך בעיה עם 'דיפ-פייק' תשתמש במונח 'כזב עמוק', אבל בידיון עמוק זה יהיה מונח שיהיה יותר מובן".

 

היו"ר רוטמן: "היכולת להשתמש בדרך דיגיטלית כדי לייצר משהו שנחזה כאמיתי הייתה קיימת שנים רבות, אך הבינה היא גיים-צ'יינג'ר, כי התוצר דומה הרבה יותר למקור, ובקלות רבה מאוד. הגדרת המונח הייתה יכולה לתפוס גם ל'מסך ירוק' המשמש לאורך שנים רבות לצילום תעמולה, אם לא נבהיר שמדובר בדיפ-פייק. לכן צריכה להיות התכתבות עם המונח הזה. אני פתוח להצעות נוסח".

 

לאחר דנה הוועדה בנוסח תקנות שיובאו לאישור לאחר אישור החוק ופרסומו ברשומות, ולפיהן לראשונה תיקבע אגרה להגשת הליכים שונים ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית או יו"ר ועדת בחירות אזורית. מדובר בין היתר על הליכים בעניין תעמולת בחירות לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), והליכים שנטען בהם להפרה של הוראות חוק הבחירות לכנסת, כמו הפרעה למהלך התקין של הבחירות. גובה האגרה יהיה 350 ש"ח.

תשלום האגרה יהווה תנאי להגשת ההליך- הליך לא יירשם ולא יידון אם האגרה לא שולמה, אלא אם המבקש זכאי לפטור.

פטור מתשלום אגרה- יינתן למדינה ולמי שאינם מסוגלים לשלם ומקבלים קצבאות או תגמולים המפורטים בהוראות. כמו כן, ניתן יהיה להחזיר את האגרה, כולה או חלקה, אם ההליך נמחק או בוטל, הסתיים בפשרה או שהמשיב תיקן את ההפרה בעקבות הגשתו- בהתאם לשיקול דעת יו"ר ועדת  הבחירות.

ההוראות ייכנסו לתוקף שבעה ימים לאחר פרסומן, ויחולו רק על הליכים שיוגשו ממועד זה ואילך. ‎

 

עו"ד דין ליבנה, מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית: "ועדת הבחירות מתמודדת עם כמות עצומה של עתירות, וטרם נכנסו לתקופת הבחירות גופה. כבר עכשיו עברנו בכמעט  20% את מספר העתירות שהוגשו בכל מערכת הבחירות הקודמת. אנחנו לא מבקשים להחיל את האגרות על עתירות הקשורות לפסלות מועמד, פסלות רשימה, לא בהליכים לפי חוק מימון מפלגות או חוק הגנת הפרטיות. מדובר בהצעה שעברה בהסכמה מקיר לקיר בוועדת הבחירות המרכזית.

לגבי גובה האגרה- חישבנו את העלות המלאה של תיק לאוצר המדינה, עלות התשתית, שכרם של הגורמים המטפלים לפי זמן טיפול ממוצע, תקורה וכד'. הגענו למסקנה שהעלות לתקציב המדינה  היא כ-3000 ₪ בעתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, וכ-2000 ליו"ר ועדת בחירות אזורית. מכך, ביקשנו לקבוע סכום שייגזר מהעלות הכוללת אך כמובן לא יהיה במלא העלות, וקבענו סכום סמלי אחיד. לפי כמות תיקים ממוצעת מדובר על כ-70,000 ₪ בשנת בחירות ואין בכך רווח לוועדה או למדינה".

 

עו"ד אפרת חקאק, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "היינו מציעים שהאגרות ייקבעו כהוראת שעה כי לאגרות יש תכלית מסוימת. יש לשמוע אחרי הבחירות, איך מתמודדים בדרכים נוספות עם העלייה בעתירות בנושא התעמולה".

 

עו"ד גאל אזריאל, משרד המשפטים: "עמדתנו הייתה שלא נכון להטיל אגרות בנושאי תעמולה, ואם מטילים אגרות, לא בהוראת קבע אלא לכל הפחות בהוראת שעה. ככל שהוועדה מחליטה לקבוע את ההסדר כהוראת קבע , יש לבחון את השאלה מדוע מוצע להחיל אגרה על הליכים מסוימים ולא על אחרים . בנוסף, מטרת דיני האגרות היא לא ליצור אפקט מצנן. לאור כל האמור, נכון שכרגע זה ייקבע כהוראת שעה, הן בשל מהירות תהליך החקיקה והן כדי שניתן יהיה להפיק לקחים אחרי הבחירות הנוכחיות עת השפעת ההסדר הזה. זה חידוש משמעותי שלא היה בדיני תעמולה מאז חקיקת החוק ב1969, גם בשל כך יש לעבור ולבחון את ההצדקה בכל הסדר והאם יש שוני רלוונטי ומהותי שמצדיק להחיל אותן על חלק מההליכים".

 

ח"כ יצחק פינדרוס: "דיברנו על סכום שייצג דמי רצינות, ללא קשר להוצאות והכנסות של אוצר המדינה, אלא למנוע תלונות שווא והטרדה של המדינה והשאלה אם 350 ₪ מייצג זאת.

 

היו"ר רוטמן: "מדובר באגרה לא גבוהה, ובלעדיה זו פרצה הקוראת לגנב. המספרים הולכים וגוברים, ויש לקבוע את ההוראה כהוראת קבע. הסכום נמוך, בוודאי בהשוואה לעתירה לבג"ץ. כשמדובר על עותרים חוזרים, או קבוצה שפועלת במשותף כשכל פעם עותר אחר עותר לראשונה, או עו"ד אחד עם 50 לקוחות שונים כשהוא העותר האמיתי, זה אינו שיקול זר".