בין גיוס חרדים להתנגדות

מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש יולי 2026 בדק את עמדות הציבור לגבי מדיניות הגיוס, ומגלה כי קרוב למחצית מהישראלים (46%) – ומחצית מהיהודים (50%) – סבורים ש״יש סיכוי לגייס את הצעירים החרדים וצריך להפעיל עוד סנקציות ועוד לחץ עליהם״.

כשליש (31%) מעדיפים גיוס ״רק בהסכמה עם ההנהגה החרדית״, וכעשירית מהמשיבים (11%) סבורים שאין סיכוי לגייס צעירים חרדים לצה״ל ושצריך להפסיק לנסות זאת.

 

השמאל דורש סנקציות, הימין מעדיף הסכמות

ממצאי המדד מראים שהמחלוקת הפוליטית בישראל איננה סביב עצם השאיפה להרחיב את הגיוס בלבד, אלא באשר  לדרך שבה נכון לעשות זאת.
 

התביעה לסנקציות היא נחלת המרכז והשמאל (73%  ו-79% בהתאמה), ואילו בימין רוב (59%) מעדיף את מסלול ההסכמה – דפוס המשקף בין השאר את מחיר השותפות הקואליציונית.

בפילוח מפלגתי,  בולט הפער בין תומכי הליכוד (75% בעד מסלול ההסכמה) לתומכי ישראל ביתנו (84% בעד סנקציות).

בציבור החרדי עצמו 36% אומרים שאין סיכוי לגיוס, אך 45% מהחרדים מודים שיש סיכוי לגייס חרדים בהסכמה עם ההנהגה – ו-15% אף תומכים בסנקציות.

 

הפגנות החרדים: האם לגיטימי לחסום כבישים?

המדד בדק גם את עמדות הציבור לגבי ההפגנות  נגד מעצרי העריקים, והממצאים מגלים כי היחס להפגנות החרדים מושפע מהוויכוח הציבורי סביב הרפורמה המשפטית.

מבין העמדות שהוצגו למשיבים, זאת שזכתה לרמת ההסכמה הגבוהה ביותר (39% מכלל הציבור, ו-53% מהחילונים) היא ״אלה הפגנות לא מוצדקות שצריך לנסות למנוע״.

לצד זאת, כשליש (32% מהציבור הכללי, ו-36% מהיהודים) בוחרים בעמדה אחרת, שיש בה מידה של הסכמה עם ההפגנות: ״בהפגנות נגד הרפורמה היה מותר לחסום כבישים, ולכן גם לחרדים מותר״. היגיון זה של הדדיות ולכן לגיטימיות של ההפגנות נפוץ במיוחד בקבוצת הישראלים המזדהים כימין (48%) ובקרב מצביעי הליכוד (51%). הממצא מלמד כי עבור רבים במחנה הימין, הדיון אינו מתמקד רק בשאלת הגיוס, אלא גם בשאלה האם המדינה והמשטרה נוקטות אמות מידה שוות כלפי קבוצות מחאה שונות. כלומר, שיעור משמעותי מהישראלים אינו מביע תמיכה במאבק החרדי עצמו, אלא דורש להחיל כללים אחידים על כל המחאות, ללא קשר לזהות המפגינים או למטרותיהם.

מכלל הציבור, רק 11% בחרו באפשרות הקובעת שההפגנות מוצדקות לגופן ושצריך להפסיק לנסות לגייס חרדים בכוח.

 

נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), פרופ' ידידיה שטרן: "על פניו ניתן היה להניח שהתמיכה בסנקציות על החרדים שאינם מתגייסים או התנגדות לסנקציות תהיה תלויה בהערכה של כל אחד מאתנו את המציאות: בכלל זאת יש לקחת בחשבון את אזהרות הרמטכ"ל בדבר הקשיים של הצבא נוכח המחסור בחיילים, את זעקת המילואימניקים הכורעים תחת הנטל, וכמובן את הכשלון המתמשך, רב השנים, בהשגת גיוס חרדים באמצעות "הסכמות".

 

והנה, הסקר מגלה שהערכת המציאות משתנה על פי השייכות למחנה פוליטי: רוב מצביעי הימין סבורים שנוכח מציאות זו אין להפעיל סנקציות כלכליות על החרדים ורוב גדול של מצביעי המרכז והשמאל תומכים בסנקציות.

 

 

מתברר שהשיקול המרכזי שעל פיו הישראלים בוחרים את עמדתם אפילו בנושא הקיומי הזה הוא האינטרס הפוליטי. הימין מעדיף את המשך הברית עם החרדים והמרכז והשמאל, שאיננו נתמך פוליטית על ידי החרדים, סבור שהסנקציות הכרחיות.

 

כאשר הגורם המכריע הוא פוליטי בלבד, ולא ענייני, הפתרון נראה רחוק מתמיד".

 

סקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי JPPI נערך באמצעות פאנל המדד  וחברת אפקאר (במגזר הערבי).

הנתונים משוקללים על פי דפוסי הצבעה ודתיות כך שייצגו את עמדת כלל הציבור הישראלי.

 

את מדד החברה הישראלית של JPPI עורכים שמואל רוזנר ונח סלפקוב, תחקיר והפקה: יעל לוינובסקי, יעוץ סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג.