הרחבת סמכויות הרשויות המקומיות בתחום התכנון והבניה

 

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, קיימה במושב הראשון של הכנסת ה-25 - 120 דיונים בנושאים מגוונים.

 

הוועדה דנה בין היתר, במשבר הנפקת הדרכונים, יישום החלטת הממשלה בנוגע לפינוי מפרץ חיפה, היערכות משרד הפנים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה, מצב חופי הם במדינה, מצוקת הדיור והירידה בהתחלות הבניה, המחסור החריף במקומות לקבורת שדה ומצב קרן הניקיון.

 

בפני הוועדה הופיעו שר הבינוי והשיכון, השרה להגנת הסביבה, שר הדתות, שר הפנים ונגיד בנק ישראל, לצורך דיווח על הפעילות שבתחום סמכותם. הוועדה אישרה מספר רב של חוקים שהתקבלו במליאת הכנסת בקריאה שלישית ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל כגון; חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, תיקון לחוק הדרכונים, חוק הכניסה לישראל, תיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות ועוד. גולת הכותרת של ועדת הפנים היתה חקיקת פרקים נבחרים במסגרת הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 (חוק ההסדרים).

 

הוועדה  הכינה בסד זמנים לחוץ ביותר הצעות חוק העוסקות בתכנון ובניה, התחדשות עירונית ותשתיות לאומיות. בפרקים שבהם דנה הוועדה, קיימה הוועדה דיונים ארוכים מעמיקים ויסודיים, בשיתוף חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה, נציגי הממשלה, השלטון המקומי ונציגי הציבור. להלן עיקרי החוקים העיקריים שהוכנו בוועדה במסגרת חוק זה לטובת הציבור.

 

הצעת החוק כללה שורה של תיקונים לחוקים העוסקים במיזמי פינוי בינוי וחיזוק בניינים בודדים מפני רעידות אדמה – התחדשות בניינית.
 

 

התחדשות בניינית – תמ"א/38 ומחליפותיה
 

ההסדר המרכזי במסגרת פרקים אלה נוגע לפרויקטים של התחדשות בניינית – חיזוק בניין בודד במסגרת תמ"א/38 או תכנית נגזרת לפי סעיף 23 לתמ"א, וכן לפי תכניות חדשות לפי מסלולי התכנון השונים שנקבעו בחוק התכנון והבניה בחוק ההסדרים הקודם.
ראשית, הופחת הרוב הנדרש לשם פניה למפקח על המקרקעין כדי שיאשר ביצוע פרויקט בבניין מסוים מ-80% לשני שלישים מבעלי הדירות, שלדירותיהם צמודים שני שלישים מהרכוש המשותף בבניין, בדומה להפחתה שנעשתה לגבי מיזמי פינוי בינוי כך גם אומצה ההוראה הנוגעת להתחשבות מופחתת בזכויותיו של אדם שבבעלותו יותר מ-30% מהדירות בבניין בחישוב הרוב הנדרש כאמור.
במקביל, הוחלו על המיזמים הבנייניים ההסדרים שנקבעו למיזמי פינוי בינוי בכל הנוגע לעילות לסירוב סביר של בעל דירה לפרוייקט, לחובת השקיפות של היזם כלפי בעלי הדירות ולדרישות צורה ותוכן של העסקה ביניהם.
 

 

בנוסף, הורחבה החובה של יזם להציע דיור חלופי מחוץ לבניין בפרויקטים של חיזוק הבניין הקיים ללא הריסתו, הקיימת כיום לקשישים מעל גיל 80, לקשישים שגילם 75 ומעלה. כן הוחלו במפורש עילות רלוונטיות של סירוב סביר הקיימות במיזמי פינוי בינוי גם על פרויקטים של חיזוק כגון אי מתן ערובות מתאימות או חוסר כדאיות כלכלית של הפרויקט.
 

 

מיזמי פינוי בינוי
 

בתחום מיזמי פינוי בינוי הורחב ההסדר הנוגע לקשישים מעל גיל 75 שלהם חייב היזם להציע לעבור לדירה אחרת מחוץ לפרויקט עוד לפני שהפרויקט יוצא לדרך, כך שיחול גם על אדם הנזקק לשירותי סיעוד בשתי רמות הסיעוד הגבוהות ביותר – רמות 5  ו-6.
הופחת הרוב מבין בעלי הדירות הנדרש לצורך פניה לשמאי פינוי בינוי כדי שיחווה דעתו בדבר כלכליות המיזם המוצע ל-40% במקום שני שליש כיום.
 

 

פושט מנגנון ההכרזה על מתחמים להתחדשות עירונית, כך שבשלב המקדמי לא תידרש עוד הסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואילו בשלב ההכרזה ניתן יהיה להסתמך על הסכמה של הרשות המקומית שניתנה במסגרת הליכי התכנון של המתחם – המלצה של הועדת המקומית להפקיד את התכנית או הסכמתה להגשת התכנית לותמ"ל  או קידום התכנית על ידי הוועדה המקומית עצמה. כך גם לא תידרש הסכמת הרשות המקומית אם התכנית המקודמת תואמת לתכנית כוללת להתחדשות עירונית שאושרה כבר.
הסדרים משלימים לכל סוגי הפרויקטים
 

 

הסדר שיאפשר לממונה על תלונות דיירים ברשות להתחדשות עירונית לגרום למחיקתן של הערות אזהרה שנרשמו בפנקסי המקרקעין לטובת יזמים או מארגני עסקאות אם התברר שהם לא קידמו את הפרויקט במועדים שנקבעו לכך, ומחזיקים את בעלי הדירות כ"בני ערובה" אשר אינם יכולים להשתחרר מהעסקה. אם הממונה השתכנע שאכן העסקה לא קודמה כנדרש הוא יוכל להורות על מחיקת הערת האזהרה של היזם או מארגן העסקה, וזה האחרון הוא זה שיצטרך לפנות לבית המשפט אם הוא סבור שהמחיקה אינה כדין. הסדר דומה יחול אם הממונה מוצא שבעל דירה הוחתם החתמה פוגענית על העסקה או שלא התקיימו בעסקה דרישות צורה ותוכן שנקבעו.
 

 

לשם מילוי התפקיד הוקנו לממונה סמכויות של ועדת חקירה ונקבע כי בהחלטותיו לא תהא עליו מרות זולת מרותו של הדין. מנגנון זה יביא להסרת חסם נוסף על דרכם של מיזמי התחדשות עירונית על ידי שחרור בעלי דירות מכבליה של עסקה שפקעה או או היתה בטלה מלכתחילה וכך יוכלו להתקשר בעסקה אחרת שתקודם כראוי.
 

 

עסקאות בין יזמים לגבי פרויקטים של פינוי ובינוי וגם התחדשות בניינית ייחשבו כעסקאות במקרקעין לעניין מיסוי ויש לקבוע את הסדר המס החל עליהן.
 

 

הרחבת הטבות המס לפרויקטים של פינוי בינוי, עיבוי בניה והתחדשות בניינית בדגש על הפריפריה
הורחבו הטבות המס לפרויקטים נקודתיים של התחדשות בניינית במסגרת תמ"א/38 והתכניות הנגזרות ממנה או תכניות שייערכו לפי המסלולים החדשים שנקבעו בחוק התכנון והבניה לעניין זה: 
 

 

הטבות המס יינתנו למי שמוכר שתי יחידות דיור בבניין ולא רק ליחידת מגורים אחת לפי המצב היום. באזור הפריפריה הגיאוגרפית – בגליל או בנגב – וכן במכירת דירות של הדיור הציבורי, יינתן הפטור על כל מספר של יחידות דיור נמכרות ולא רק שתיים. 
 

 

הטבות המס שניתנות לקשישים בפרויקטים של פינוי בינוי, יוענקו גם עבור פרויקטים  בניינים  - האפשרות לקבל שתי דירות תמורת הדירה הקיימת, והאפשרות למכור ליזם או לאדם אחר את הדירה עוד לפני תחילת הפרויקט ולצאת ממנו לדירה אחרת או לבית אבות.  הטבה משמעותית נוספת תינתן ליזם במקרה שהקשיש מוכר לו את הדירה הקיימת על ידי קביעת שיעור מע"מ  אפס למכירה זו. כמו כן, יוכל הקשיש לקבל גם דירה וגם תמורה כספית תמורת הדירה הקיימת וליהנות מפטור ממס. הטבה אחרונה זו תינתן גם לכל אדם אחר שזו דירתו היחידה. 
 

 

הטבות המס יינתנו בפרויקט בנייני באזורי הפריפריה הגיאוגרפית או החברתית גם למי שתמורת הדירה הקיימת מקבל שתי דירות באותו שווי.
 

 

הטבות לנזקק לשירותי סיעוד בכל סוגי הפרויקטים - הורחבו הטבות המס שהוענקו עד עתה לקשישים מעל גיל 70 גם לאנשים הזכאים לגמלת סיעוד בשתי הרמות הגבוהות ביותר. כך, יוכלו אנשים אלה, הנמצאים במצב מוגבלות קשה, למכור את דירתם ליזם או לאדם אחר עוד בטרם תחילת הפרויקט ולהימנע מהצורך להיטלטל לדירה זמנית עד להשלמת הפרויקט והמכירה תהיה פטורה הן ממס שבח ומס רכישה והן מהיטל השבחה. הטבה זו תחול, כמובן, גם בפרויקטים של התחדשות בניינית. בהקשר זה מוצע להבהיר את פרק הזמן שבמסגרתו יכולו הקשיש או הנזקק לשירותי סיעוד לבצע את העסקה בפטור ממס.
 

 

הטבות מס לפרויקטים שכוללים גם עיבוי בנייה – על פי המצב היום, לא היה ברור מה דינן של עסקאות במסגרת מיזמי פינוי בינוי שבהן  חלק מהדירות לא נהרסות אלא נעשה בהן עיבוי וחיזוק משיקולים שונים. עתה מובהר שגם עסקאות מסוג זה ייהנו מהטבות המס של פינוי בינוי,  אם הן נערכות באזור הפריפריה הגיאוגרפית או החברתית או אם אושרו מטעמים מיוחדים לעניין זה באזורים אחרים. בעל הדירה יהנה מפטור ממס בין אם הדירה הקיימת שלו חוזקה והורחבה, ובין אם קיבל תמורתה דירה אחרת במתחם או אם קיבל תמורה כספית נוסף על האמור, והכל כמובן בגבולות התקרה שנקבעו.
 

 

שימור הטבות המס למי שמקבל תמורה כספית נוסף על דירה חדשה בפרויקט – הוועדה לא קיבלה את הצעת הממשלה לבטל כמעט כליל את האפשרות לקבל תמורה כספית נוסף על הדירה החדשה, וקבעה כי אפשרות זו תמשיך להתקיים לגבי דירה אחת בפרויקטים של פינוי בינוי, ולגבי התחדשות בניינית -   יחול ההסדר לעיל.
 

 

בנוסף, יחיד שיקבל תמורה כספית כאמור שאינה פטורה ממס ימוסה כך שיזכה לחישוב מס מוטב. הטבות מס אלה יבטיחו אפשרות לגמישות מסוימת במתן התמורות לבעלי הדירות וכך יאפשרו ליותר פרויקטים לצאת לדרך.
 

 

הטבת מס נוספת שהצליחה הוועדה לכלול בהצעת החוק הנה קביעת מע"מ בשיעור אפס בעסקה של מכירת יחידה עסקית ליזם במסגרת פרויקטים של פינוי בינוי בפריפריה, בדומה להסדר שהיה קיים קודם לכן רק בפרויקטים של התחדשות בניינית.
תכנון ובניה
 

 

בתחום התכנון והבניה אימצה הוועדה שתי מגמות מרכזיות: מצד אחד – העצמת כוחן של הרשויות המקומיות והרחבת סמכויותיהן בתחום התכנון והבניה, ומצד שני – קביעת מנגנונים שיבטיחו הרתמות של הרשויות המקומיות לפתרון משבר הדיור ונטילת סמכויותיהן מקום בו הן אינן ממלאות את תפקידן כראוי.
 

 

הסמכת ועדות עצמאיות
 

הוגמשו הכללים להסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית בעלת סמכויות נרחבות יותר לתכנון, כך שלא תידרש בדיקת מערך האכיפה שהוועדה מפעילה בשלב ההסמכה הראשונה, אלא רק לאחר שניתנה לה הזדמנות להוכיח עצמה ומתבקשת הארכת ההסמכה. כמו כן, נקבע שההסמכה של ועדה עצמאית תהא לשלוש שנים לפחות ולא תתאפשר עוד הסמכה לתקופה קצרה שאין לה משמעות של ממש. הסמכה תתאפשר ללא מינוי מראש של נציג ציבור בעל דעה מייעצת לוועדה, ויתאפשר למנות נציג כזה גם במהלך שנת ההסמכה הראשונה. כך, יוסמכו יותר ועדות כוועדות עצמאיות.
 

 

הרחבת סמכויות כל הוועדות המקומיות
 

הורחבו באופן משמעותי סמכויותיהן של כל הועדות המקומיות במספר היבטים:
 

הסמכה לשנות ייעוד ממסחר או תעסוקה למגורים – בפעם הראשונה ניתנת לוועדה המקומית הסמכות לשינוי ייעוד.
הסמכה להגדיל שטחי בניה למגורים במגרשים שיועדו למגורים או שייעודם שונה למגורים כאמור, כשהיקף ההגדלה המתאפשר מותאם לאחוזי הבניה המותרים במגרש לפני ההגדלה, ולמצב הבניה במגרש לפני ההגדלה. בנוסף,  נקבעה תקרה להיקף ההגדלה לפי גודל הרשות המקומית. כך למשל, ברשויות שבהן יותר מ-100,000 תושבים תהיה תקרת ההגדלה 3,500 מ"ר, אך במגרש ששונה ייעודו תהיה התקרה 1,200 מ"ר.   תקרה זו גבוהה יותר בוועדות שהוסמכו כעצמאיות והיא תהיה 5,000 מ"ר  גם במגרשים ששונה ייעודם וגם במגרשים שיועדו למגורים מלכתחילה.
הסמכה להוסיף שטחי שירות תת קרקעיים בהיקף ניכר במגרשים למגורים.
 

 

הסמכה להוסיף שטחים המיועדים לצורכי ציבור מסויימים במגרשים למגורים, בהיקפים מוגדרים ולשימושים מוגדרים בהתאם למצבו של המגרש בו מדובר
 

 

הסמכה להגדיל ללא הגבלה את זכויות הבניה במגרשים המיועדים לצורכי ציבור מסויימים לצורך אותם שימושים, וכן הסמכה להוסיף, למגרשים שבהם מתוכננים מבני ציבור לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות ומוסדות קהילתיים, שימושים נוספים למבני ציבור מאותה משפחה, וזאת כדי לאפשר התאמת התכנון לצרכים המשתנים של התושבים. הוספת שימושים כזו תוכפף למימוש מבני הציבור שנקבעו בתכנית שאישרה הועדה המחוזית ולא תתאפשר באזורים שבהם קיימת תכנית להתחדשות עירונית.
הסמכת ועדה מקומית לפצל את אזור המגורים בנחלה לשלושה מגרשים ששניים מהם ייועדו למגורים.
 

 

הרחבת סמכויות זו לא תאפשר לוועדה מקומית לחרוג מתוכנית כוללנית או מתוכנית כוללת להתחדשות עירונית, והיא מותנית בקידומה של תכנית כוללת כזו במקום שטרם התאשרה כזו, וזאת כדי להבטיח ראיה מרחבית כוללת של הוועדה המקומית. מעבר לרצון להעצמת הרשויות המקומיות כדי שיוכלו לתכנן לטובת התושבים, הרחבת הסמכויות המוצעת אף תביא להפחתה משמעותית של העומס בוועדות המחוזיות, שכן כיום חלק ניכר מזמנן של הוועדות המחוזיות מוקדש לתוכניות נקודתיות קטנות שמוצע להעביר עכשיו לוועדות המקומיות. 
 

 

רשות רישוי ארצית לטיפול בבקשות להיתרים שאינן מטופלות כראוי בוועדה המקומית
 

לצד זאת, נקבע מנגנון שיאפשר נטילת סמכויות הרישוי של ועדה מקומית שמתמהמהת במתן התירי בניה למגורים בתחומה: תוקם רשות רישוי ארצית שאליה ניתן יהיה לפנות אם חלפה תקופה ארוכה שבה רשות הרישוי המקומית לא נותנת היתר לבניית 80 יחידות דיור או יותר. אם יתברר, במסגרת דיון מקדמי בפניה, שהעיכוב אינו באשמת רשות הרישוי המקומית, הבקשה להיתר תוחזר אליה. אך אם יתברר באותו דיון שהעיכוב נעוץ בה – הבקשה תטופל על ידי רשות הרישוי הארצית. 
 

 

בנוסף למסלול פרטני זה למתן היתר בניה מסוים, שר הפנים הוסמך להכריז על רשות רישוי מקומית ככזו שאינה ממלאת את תפקידיה כראוי בתחום מתן היתרים, ולהעביר את סמכויותיה לרשות הרישוי הארצית לתקופה של 24 חודשים בכל פעם. במצב זה, ניתן יהיה להגיש בקשות להיתרים לבניית 80 יחידות דיור או יותר ישירות לרשות הרישוי הארצית.
 

 

הליך ההכרזה על רשות מקומית כאמור מותנה בהמלצה של מנהל מינהל התכנון לוועדת מנכ"לים של המורכבת ממנכ"לים של משרד האוצר, הפנים והשיכון אשר ימליצו לשר הפנים בעניין לאחר שמיעת הרשות המקומית ושקילת טענותיה.
הרחבת סמכויות מורשה להיתר
 

 

בחוק ההסדרים הקודם נכנס לחוק המנגנון של רישוי עצמי על ידי מורשה להיתר, אך נקבע שהוא יחול באופן וולונטרי ברשויות מקומיות שירצו זאת. הצעת החוק מחילה אותו כחובה בכל הרשויות המקומיות החל מנובמבר 2024, וכן מוסיפה סמכויות נדרשות למורשה להיתר:
 

 

מתן אפשרות למורשה להיתר לטפל במתן היתרי בניה למבני ציבור שאינם מורכבים או שעוברים מכון בקרה.
מתן אפשרות למורשה להיתר להפעיל סמכויות של רשות הרישוי או הוועדה המקומית, במקרה שבו הוא פונה אליהן ולא זוכה למענה תוך פרק זמן קצוב ובעניינים שייקבעו בתקנות.
 

 

הסדרים נוספים בתכנון ובניה
 

בנוסף, הצעת החוק קובעת כמה הסדרים נוספים שמטרתם ייעול הליכי התכנון והרישוי:
הפחתת שיעור הזכויות בקרקע המאפשר לבעליהן להגיש תכנית למוסד תכנון מ-75% ל-66%.
העברת תוכניות של למעלה מ-500 יחידות דיור שלא הושלמו בוועדה מחוזית בפרק הזמן הקצוב לכך בחוק לטיפול ועדת משנה של המועצה הארצית שתשלים את הטיפול בה.
 

 

הפיכת ערר של מגיש תכנית, מתנגד לה או מי שהוזמן להשמיע טענותיו לגבי התנגדות, כשמדובר בתוכנית שנדונה בוועדה מקומית עצמאית,  לערר ברשות  אשר הסמכות לתתה נתונה ליושב ראש ועדת הערר.
 הסמכת ועדת ערר שלא לעכב מתן היתר עם הגשת ערר, תוך התניית הדבר בהפקדת ערובות מתאימות להחזרת המצב לקדמותו אם יתקבל הערר.
 

 

הרחבת האפשרות לתת הקלה לבניית חדר עם שיפורי מיגון מקום בו לא ניתן לבנות ממ"ד.
אישור תחילת עבודה יינתן על ידי מהנדס הוועדה המקומית ולא על ידי רשות הרישוי המקומית וכמו כן יוסמך שר הפנים לקבוע מקרים שבהם לא יידרש כלל אישור תחילת עבודה.
 

 

שר הפנים  יוסמך לקבוע תקנות לשינוי שיטת חישוב השטחים בהיתרים גם לגבי תכניות קיימות כך שניתן יהיה לעבור משיטה המבוססת על שטחים עיקריים ושטחי שירות לשיטה המתייחסת רק לשטחים כוללים לבניה.
הפחתת רגולציה – רישום בפנקסי המקרקעין
 

 

הצעת החוק מבטלת את הצורך בהצגת תעודה מהרשות המקומית על העדר חובות בעת רישום משכנתה בפנקסי המקרקעין. ביטול זה חוסך לציבור בירוקרטיה מיותרת  ועשרות אלפי אישורי חובות הנדרשים כיום ללא צורך. בהצעה הממשלתית כפי שהונחה על שולחן הוועדה, נכללו מקרים נוספים שבהם תבוטל הדרישה להצגת אישור העדר חובות מהרשות המקומית כתנאי לרישום בפנקסי המקרקעין, אך בשל קשיים שונים להכללתם בהסדר והעדר הסכמה מצד השלטון המקומי הוועדה, הוועדה לא כללה אותם בהצעה המונחת בפניכם.
 

 

קידום תשתיות לאומיות
 

כדי לייצר רמת תשתיות נאותה בישראל, אשר צפויה, בין השאר, להפחית את הגודש בכבישים, להבטיח את אספקת החשמל והמים ולעמוד ביעדי האקלים והאנרגיה המתחדשת, חוקק החוק לקידום תשתיות לאומיות שמתעדף מיזמי תשתית מרכזיים ומייעל את הליך התכנון והביצוע של מיזמי תשתית בכלל, ומיזמי תשתית חיוניים בפרט.
 

הצעת החוק כללה שלושה רבדים עיקריים – רובד בסיסי אשר חל לגבי כל התשתיות המוגדרות בחוק, רובד המתייחס למיזמי תשתית חיוניים ורובד המתייחס למיזמי תשתית חיוניים מועדפים. הרובד הבסיסי הוכן על ידי הוועדה למיזמים ציבוריים; שני הרבדים הנוספים אושרו בוועדת הפנים והגנת הסביבה. 

 

תשתיות חיוניות
 

בתוספת לחוק הוגדרו שורה של מיזמי תשתית שייחשבו חיוניים לעניין החוק. מיזמים אלה בתחום החשמל, המים, משק הדלק, טיפול בפסולת ועוד יזכו למנגנוני הסרת חסמים בתחומים שונים. לפי דרישת הוועדה, נוספו לרשימה זו גם מיזמי ייצור אנרגיה מתחדשת בהיקף גדול כדי לתת גם להם את היתרונות המוענקים למיזמים חיוניים.
 

 

בנוסף, יופעל מנגנון השגות על החלטות רשות הרישוי המקומית בכל הנוגע לרישיונות עסק הנדרשים לצורך הקמה והפעלה של מיזם חיוני. במקרה שבו הרשות המקומית מסרבת לתת רישיון עסק, לא משיבה לבקשה בתוך פרק זמן שנקצב דרישת מסמך או תנאי שלא בהתאם לחוק רישוי עסקים או קביעת תנאי שמסכל את הרישיון או שאינו קשור במישרין לעיסוק המיזם, יוכל מבקש הרישיון להשיג על ההחלטה בפני ועדת השגות ממשלתית וזו תוכל להורות על מתן רישיון העסק או לבטל תנאי או דרישה לא עניינית של הרשות המקומית. לפי דרישת הוועדה, נוסף נציג מרכז השלטון המקומי לוועדת ההשגות כדי גם עמדת השלטון המקומי תזכה לייצוג בוועדת ההשגות.
 

 

מיזמי תשתית חיוניים מועדפים
 

על פי הצעת החוק, הממשלה רשאית לבחור מתוך המיזמים החיוניים, עד עשרה מיזמי תשתית חיוניים מועדפים סך הכול בהתאם למידת חשיבותם והשפעתם המשקית ולפי רשימת שיקולים אשר ינחו את הממשלה בעת בחירתם של מיזמים אלה. 
הצעת החוק קובעת הוראות שעניינן הסרת חסמים ספציפיים לצורך קידומם של מיזמי תשתית חיוניים מועדפים: 
 

 

הסמכת השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר, לקבוע סיפי רעש מותרים אגב ביצוע מיזמים מועדפים, בסטיה מההוראות הכלליות החלות בהקשר זה.
 

 

הוראות לעניין הוצאת צווי הפסקה מינהליים,  המתנות הוצאתם של צווים כאלה לפי חוקים שונים בהסכמתו של גורם ממשלתי בכיר האמון על התחום בו עוסק אותו חוק, ובמקרים המתאימים – גם לאחר התייעצות עם גורם מקצועי במשרד הממשלתי האחראי על המיזם. הגבלה זו תבטיח שלא יוצאו צווי הפסקה מינהליים לעבודות חיוניות מבלי שגורם ממשלתי בכיר נתן דעתו לעניין.
קביעת לוחות זמנים מוגדרים וצפופים לטיפול בעתיקות העשויות להתגלות במסגרת העבודות להקמת תשתית מועדפת, הן בשלב הבדיקה המקדמית והן בשלב חפירות הצלה שיש לבצע במקרה של גילוי עתיקות.
 

 

הוראות שעניינן השתת עלויות על יוזם של שינוי לאחר אישור תוכנית למיזם תשתית חיוני מועדף בהתאם לחוק התכנון והבנייה. אם אושר תכנון המיזם על ידי גורם תשתית רלוונטי, ואותו גורם מבקש לשנות את התכנון בשנתיים שלאחר מתן היתר הבניה, הוא זה שישא בעלויות השינוי אלא אם כן השינוי מתחייב על פי הוראות כל דין.
 

 

ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה בנוסף שורה ארוכה של תיקונים עקיפים בחוקים שונים שמטרתם להסיר חסמים לתכנון וביצוע של מיזמים חיוניים ומועדפים, לייעל את תכנונם והקמתם ולהבטיח כי יזכו לעדיפות הנאותה בכל השלבים הנדרשים לביצועם.
 הסמכת חברת מקורות בסמכויות הקשורות בכניסה למקרקעין כדי לאפשר לה לבצע את תפקידיה כרשות המים הארצית, על ידי אימוץ הסמכויות הנתונות כיום לתאגידי מים וביוב בעניין זה.
 

 

הסמכת גופים ציבוריים המבצעים מיזמים מועדפים להפקיע קרקעות הנדרשות למיזם, בכפוף לאישור הוועדה המייעצת לשר האוצר בנושא הפקעות
 

 

עידוד מיזמי אנרגיה מתחדשת שיוקמו בשבע השנים הקרובות על ידי הענקת פטור מהיטלי סלילה ותיעול מטעם הרשות המקומית על מיזמים כאלה המוקמים בחניונים. כך, גם לא יידרש אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים לתכניות המאפשרות הקמת  מיתקנים פוטו-וולטאים בשטחים חקלאיים, בתנאי שנשמר השימוש החקלאי באותם שטחים.  עוד בהקשר זה, מוצע להגדיר מתקני השנאה והגירה של אנרגיה כצורכי ציבור כך שתתאפשר הפקעת קרקע הנדרשת לשם הקמתם, שכן מיתקנים אלה הם חיוניים לצורך האפשרות לקדם ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת ופריסת עמדות טעינה לרכב חשמלי.
 

 

ח"כ יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה אמר לאחר אישור החוקים כי: "התכלית של כל החוקים – אחת והיא התנעת השוק. שתי משימות עמדו לנגד עינינו בתהליך העבודה, הראשונה, לשחרר את שוק הדיור והתשתיות מכבלי בירוקרטיה ורגולציה, והשנייה, לשמן את הגלגלים שינועו הכי מהר שניתן. מיפינו את כל הצמתים בהם המערכת מסורבלת ושחררנו חסמים, הקלנו כשניתן היה להקל, ויצרנו תמריצי זירוז; איזנו בין טובת השוק ותועלת הציבור אל מול זכויות הפרט. בעבודה משותפת ומאומצת של כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, נציגי הממשלה ונציגי הציבור, ועם ליווי צמוד של צוות היועצים המשפטיים של הוועדה - הצלחנו במשימה".
 

 

היו"ר אשר התייחס לתחום ההתחדשות העירונית והוסיף : "תחום ההתחדשות העירונית הוא אחד הפתרונות המרכזיים למשבר בשוק הדיור. קידומו של תחום זה ועידודו הוא מפתח ליצירת היצע גדול של דירות חדשות בתחומי הערים הקיימות ויש בו שורה ארוכה של תועלות נוספות. הוועדה בראשותי שמה דגש מיוחד על נושא ההתחדשות העירונית והביאה לתיקוני חקיקה אף מעבר לאלה שהציעה הממשלה בהצעות החוק המקוריות. הטבות המס חשובות מאד ויש לקוות שיובילו לקידום יותר פרויקטים של התחדשות עירונית.  לצערי, לא ראיתי בהסדרי החקיקה המוצעים פתרון מעמיק לחוסר הכדאיות הכלכליות של פרויקטים באזורי הפריפריה. לכן, במהלך דיוני הוועדה עמדתי על כך שהממשלה, ובראש ובראשונה משרד האוצר יבואו לוועדה עם בשורה אמיתית לפתרון סוגיה זו. לאחר דין ודברים הצלחתי לרתום לנושא את מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים ולהביא לקידום שני פתרונות עומק לקידום התחדשות עירונית בפריפריה: הורדת מיסוי באזורי הפריפריה ובאזורים המועדים להינזק ברעידות אדמה ובהארכת הפיילוט של תכנון מתחמי פינוי בינוי ב-11 הישובים הנמצאים על השבר הסורי אפריקני". 
 

 

נושא נוסף שטופל בוועדה במסגרת חוק ההסדרים הוא תיקון חוק אוויר נקי – הפעלה חריגה של יחידות לייצור חשמל
מאז הרפורמה במשק החשמל בשנת 2018 נוצרה בעיה שלא ניתן לה מענה סדור בהפעלת משק החשמל תוך הלימה לדרישות חוק אוויר נקי.  בעוד בעבר היתה זהות בין בעל היתר הפליטה לפי חוק אויר נקי, לבין מנהל המערכת המווסת את פעולת יחידות הייצור השונות, וכל אלה רוכזו בידיה של חברת החשמל, הרי שמאז הרפורמה הופרד מנהל המערכת מיצרני החשמל, ונוצר פער בין סמכויותיו של מנהל המערכת להורות ליצרן חשמל להפעיל את יחידות הייצור שלו כדי לענות על צרכי המערכת, מצד אחד, לבין המגבלות המוטלות על היצרן מכח היתר הפליטה שניתן לו לפי חוק אוויר נקי. בנוסף, מנהל המערכת עצמו, אשר אינו עוסק בייצור חשמל, אינו כפוף להסדרה לפי חוק אוויר נקי וכך הממונה לפי חוק זה לא יכול לפקח על פעולתו ולהבטיח שיפעל תוך צמצום מירבי של זיהום האוויר.
 

 

המצבים שבהם נדרשת הסדרה חוקית הם שניים: במצב הראשון קיים חשש ממשי לפגיעה בסדירות הספקת החשמל - שבו סבור מנהל המערכת כי נוצר מצב סיכון ויש הכרח להפעיל יחידות ייצור חשמל אף מעבר למגבלות שנקבעו להן בהיתרי הפליטה החלים עליהן. המצב השני הוא מצב של תקלה בלתי צפויה ביחידת ייצור המחיבת אף היא תגובה מיידית למניעת פגיעה חמורה בהספקת החשמל הסדירה. במצבים אלה, נוצר צורך חיוני לסטות מהוראות היתרי הפליטה ויש הכרח להסדיר את הטיפול בהם בצורה ברורה המעוגנת בחוק.
 

 

לפיכך, הן מנהל המערכת והן הממונה הכירו בצורך להסדיר בחקיקה את מערכת היחסים ביניהם ולהכפיף את מנהל המערכת לסמכויות שונות של הממונה, ובכך להסדיר את המקרים שבהם עלולה להיווצר התנגשות בין דרישותיהם של שני הגופים המאסדרים.
האסדרה אפשרה לממונה לפי חוק אוויר נקי יכולת פיקוח ובקרה על מנהל המערכת (שאינו נדרש עצמו לקבלת היתר פליטה). גיבוש הנחיות סדורות המוסכמות הן על הממונה והן על מנהל המערכת כמוצע, הביא לצמצום הפגיעה באספקת החשמל לצרכנים ולצמצום ההשפעה הסביבתית באמצעות אופטימיזציה בין התחנות השונות והחלופות השונות, ויש בו כדי למנוע עלייה בזיהום בשל שימוש רב בהסדרי צרכנים המבוססים על גנרטורים, או שימוש ביחידות מזהמות יותר בשל העדר הנחיות מוסכמות כאמור. נוסף על כך, יצירת ערוץ ישיר בין מנהל המערכת לממונה בנוגע למצבי סיכון תסייע במניעת קושי תחרותי ומסחרי הנוגע להעברת מידע בין מנהל המערכת לבעלי תחנות כוח, ותשפר את בסיס הנתונים שעל בסיסו מקבל הממונה החלטות.
 

 

תיקון החקיקה מאפשר למנהל המערכת סמכות להורות ליחידות ייצור בתחנות כוח על הפעלה חריגה שלהן, החורגת מההוראות שנקבעו בהיתר הפליטה של אותן יחידות ייצור, וזאת כאשר הוא מזהה "מצב סיכון" המצדיק הפעלה חריגה כאמור. באפשרות מנהל המערכת להורות על הפעלה חריגה של 21 יום. ככל שתידרש הארכת ההפעלה לתקופה ארוכה יותר, יהיה צורך בקבלת אישורו של שר האנרגיה והתשתיות לכך, וכן תידרש פנייה לממונה במשרד להגנת הסביבה לקבל את אישורו להפעלה ובמקרה הצורך אף לשנות את היתר הפליטה בהתאם למצב הסיכון שיש לתת לו מענה.
 

 

על מנהל המערכת יהיה להכין מסמך המפרט מראש מהם מצבי הסיכון שבהם תידרש הפעלה חריגה. על מסמך זה יהיה לפרט את אופן זיהוי מצב הסיכון באמצעים כמותיים מדידים ואם לא ניתן – באמצעים איכותניים הכוללים תנאים או נסיבות לזיהוים. מסמך מצבי הסיכון יובא לאישור רשות החשמל אשר תדון בו ותקיים שימוע ציבורי לגביו טרם אישורו.
 

 

בנוסף, הממונה במשרד להגנת הסביבה יכין יחד עם מנהל המערכת נוהל מוסכם שבו יפורט האופן שבו יש לבחון חלופות להפעלה החריגה, לקבוע סדרי עדיפויות לגבי יחידות הייצור שיופעלו – כדי למזער נזקים לאוויר ולסביבה. עד לקביעת נוהל מוסכם, יקבעו הוראות מסוימות בנוהל זמני שיקבע הממונה במשרד להגנת הסביבה.
עוד נקבעו בהצעה עיצומים כספיים על פעילות מנהל המערכת שלא בהתאם להוראות החוק.
 

 

בעת הדיונים בוועדה, החליטה הוועדה על שינויים רבים בנוסח הממשלתי שמטרתם יצירת הסדר מאוזן יותר בין כל הצדדים, המבקש להבטיח ככל הניתן את צמצום המקרים בהם תינקט ההפעלה החריגה ומתן אפשרות לפיקוח מיטבי על האופן בו יפעיל מנהל המערכת סמכות חריגה זו. כך נוספו חובות של פרסום לציבור של מסמך מצבי הסיכון והנוהל, וכן פרסום בכל פעם שתינתן הוראה על הפעלה חריגה. נוספה חובה על מנהל המערכת לפנות לממונה מוקדם ככל האפשר בכל הפעלה חריגה כדי לקבל את אישורו להמשך ההפעלה, נוספו שיקולים שעל הממונה לשקול כאשר הוא מבקש לתת אישור להפעלה החריגה ועוד.
 

 

תיקון חשוב נוסף נעשה אגב תיקון זה, בחוק משק החשמל, וקבע בו כי בתוכניות הפיתוח שיש להכין לפי החוק, תהיה חובה להתייחס גם לאמצעים שיינקטו כדי למצוא פתרונות לצרכי החשמל המשקיים ללא צורך בהפעלות חריגות, או לכל הפחות בצמצום המקרים בהם יהיה בהן צורך.
 

 

ההסדר שיצא תחת ידי הועדה הוא נכון ומאוזן. "הדיונים בוועדה בפרקים שהועברו לטיפולה היו ממצים ומקיפים, והביאו כמתואר להסדרים חשובים רבים, טיוב ההסדרים שהוצעו בהצעת החוק הממשלתית והרחבתם כאשר נדרש, ויצירת הסדרים מאוזנים החיוניים לפיתוח המשק בתחומים רבים", ביכם היו"ר יעקב אשר.