דוח היושרה וטוהר המידות במגזר הציבורי

ארגון ה-OECD פרסם את דוח ה-Anti-Corruption and Integrity Outlook לשנת 2026, המהווה סקירה עדכנית ומקיפה של מערכות יושרה ומאבק בשחיתות ב-62 מדינות. הדוח מבוסס על מדדי ה-Public Integrity Indicators וכולל ניתוח מגמות, אתגרים והמלצות מדיניות בתחום היושרה וטוהר המידות במגזר הציבורי.

29.04.2026 מאת: פורטל הכרמל והצפון
דוח היושרה וטוהר המידות במגזר הציבורי

 

הדוח מתפרסם כחלק מפעילות קבוצת העבודהWorking Party of Public Integrity and Anti-Corruption  (PIAC) בה ישראל חברה. קבוצת העבודה עוסקת בקידום ויישום אמצעים ומדיניות בתחום היושרה וטוהר המידות במגזר הציבורי, כאשר פרויקט הדגל שלה הוא פיתוח מדדים להשוואה בין מדינות באשר לחוסן ואפקטיביות המנגנונים הקיימים בכל אחת מהמדינות לצורך שמירה על יושרה, טוהר מידות ומניעת שחיתות. 

 

הדוח סוקר שורה של נושאים מרכזיים בתחום היושרה וטוהר המידות והמנגנונים המדיניים הקיימים במדינות השונות לצורך התמודדות עימם, ובהם, ניהול נושא ניגודי העניינים; רגולציה של לובינג והשפעה על קבלת החלטות; יושרה ברכש ציבורי; שקיפות וממשל פתוח; וכן מנגנוני מניעה ואכיפה. לצד זאת, הדוח מתייחס לאיומים מתפתחים, ובהם הונאות מורכבות, שימוש לרעה במשאבים ציבוריים וקשרים לפשיעה מאורגנת, המחייבים חיזוק הכלים הקיימים ושיתופי פעולה.

 

הדוח מצביע על מספר מגמות מרכזיות, כאשר המגמה המרכזית היא שלצד התקדמות בפיתוח מסגרות רגולטוריות וכלים פורמליים לחיזוק טוהר המידות במגזר הציבורי, קיימים פערים משמעותיים ביישום בפועל ובאפקטיביות של מנגנוני הבקרה והאכיפה. עוד מדגיש הדוח את הצורך במעבר מגישה מבוססת כללים לגישה מבוססת ניהול סיכונים, בדגש על תחומים פגיעים כגון רכש ציבורי, ניגודי עניינים וממשקי עבודה עם המגזר הפרטי. בנוסף, הדוח מדגיש את חשיבות חיזוק מנגנוני המניעה לצד האכיפה, את הצורך בשיפור השימוש בנתונים ובכלים דיגיטליים לאיתור סיכוני שחיתות, וכן את הקשר הישיר בין חוסן מערכות היושרה לבין אמון הציבור, איכות הממשל והצמיחה הכלכלית. 

 

בהתייחס לישראל הדוח מצביע על מספר חוזקות לצד פערים ביישום בתחומים הבאים:

  • אסטרטגיה ממשלתית בתחום היושרה וטוהר המידות: אין בישראל כיום מסגרת אסטרטגית כוללת בתחום היושרה וטוהר המידות העומדת בקריטריונים של ה OECD- הכוללים יעדים ברורים, ספציפיים ומדידים בזמן.

 

  • שדלנות (לובינג): הרגולציה הקיימת חלקית וממוקדת בכנסת בלבד; אין הסדרה מקבילה מול הרשות המבצעת, אין גוף פיקוח מרכזי, ורמת השקיפות של פעילות הלובינג מוגבלת.

 

  • ניגודי עניינים: לצד מסגרת נורמטיבית רחבה, היישום מוגבל - שיעור הגשת ההצהרות אינו מלא, ואין מנגנון מרכזי לבחינה שיטתית שלהן.

 

  • שקיפות: קיימים חוסרים בפרסום יזום של מידע, ובכלל זה פרסום של תוצאות מכרזים והצהרות ניגוד עניינים של חברי הרשות השופטת, כאשר חלק מהמידע נגיש רק באמצעות בקשות חופש מידע.

 

  • ניהול סיכונים ונתונים: נדרש חיזוק ביישום שיטתי של ניהול סיכוני שחיתות ובהרחבת השימוש בנתונים ובכלים אנליטיים לאיתור מוקדם של סיכונים אלה.

 

לצד הדוח פורסמו גם דפי מדינה ייעודיים, ובהם דף על ישראל, המציגים באופן תמציתי את החוזקות והפערים במערכות היושרה במדינות, בהתבסס על מדדי ה-OECD.

 

תגובות

מומלצים