העליון החמיר בעונשו של נאשם בעבירות מין כלפי קטינות באינטרנט
בית המשפט העליון החמיר בעונשו של נאשם בשנות ה־20 לחייו, אשר הורשע בביצוע עבירות מין חמורות כלפי חמש קטינות באמצעות רשת האינטרנט, מ-9 חודשי עבודות שירות ל- 21 חודשי מאסר בפועל.
זאת, לאחר שהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ערערה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, שלא גזר עונש הולם את חומרת מעשיו של הנאשם והנזק הרב שנגרם לנפגעות
הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשים מגונים, גרם מעשים מגונים והחזקת חומר תועבה, שביצע במשך כשנה כלפי חמש קטינות בגילאי 12-13. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם שלח לקטינות הודעות בעלות תוכן מיני בוטה, סרטונים ותמונות פורנוגרפיות ובהן גם כאלה שבהן נראה איבר מינו החשוף, לעיתים תוך כדי אוננות.
הנאשם ביקש מהקטינות לשלוח לו תמונות וסרטונים מיניים שלהן, תוך שהנחה אותן כיצד להצטלם. ביחס לאחת הקטינות, דרש הנאשם כי תשלח לו תמונות וסרטונים מיניים חרף סירובה, ואיים עליה כי אם לא תיעתר יעלה לרשת את תמונותיה.
בערעור טענה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה באמצעות עו"ד עודד ציון ועו"ד יוסף קנפו, כי העונש שנגזר על הנאשם אינו הולם את חומרת המעשים שבהם הודה והורשע.
הפרקליטות הדגישה את התופעה המדאיגה של עבירות מין באינטרנט כלפי קטינים, את היקפה הרחב ואת משמעותה החברתית החמורה. נטען כי מדובר בתופעה פסולה ורווחת למרבה הצער, המצדיקה ענישה מחמירה ובלתי מתפשרת, אשר יש לבכר בה שיקולי גמול והרתעה על פני שיקולים אחרים.
הפגיעה החברתית היא כפולה הן בקורבנות הספציפיים והן בציבור הרחב, בפרט בקטינים החשופים לסכנה במרחב האינטרנטי. הפרקליטות הפנתה לנתונים מדו"ח המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת כדי לשקף את ממדיה של התופעה הנפסדת, והדגישה את הקושי הטמון בגילוי עבירות אלה מול קלות ביצוען.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים חאלד כבוב, יוסף אלרון (בדימוס) ועופר גרוסקופף, קיבל את הערעור, והעמיד את עונשו של הנאשם על 21 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
השופט בדימוס יוסף אלרון הוסיף בחוות דעתו: "מדיניות הענישה בעבירות מין היא כי על עבריין המין ייגזר עונש מאסר מאחורי סורג ובריח... מדיניות זו והפגיעה בקטינים נפגעי עבירות המין, נכונה גם, ולעיתים אף במיוחד, כאשר אלו מתבצעות באמצעות המרחב האינטרנטי. בדומה לעבירות מין הנעשות כלפי גופו של נפגע העבירה, גם בעבירות המתרחשות באינטרנט הביזוי, ההשפלה, הפגיעה בכבודן וגופן של נפגעי העבירה – אינם מתקהים כהוא זה.
במובן מסוים, הרשת נושאת עמה רעות חולות אחרות – התיעוד המיני נותר במכשיר הטלפון של הפוגע, לעתים מופץ ברשות הרבים, דבר אשר כשלעצמו הרה אסון לקורבן, באופן שעלול אף להסתיים בתוצאות טראגיות, גם במקרה פחות קיצוני אשר פגיעתו רעה בקורבן הדבר עלול לשמש כאמצעי לסחיטה. בנוסף, לעתים קרובות, עברייני המין ברשת אורבים לרוב דרך מסווה, ולא בכדי מושקעים מאמצים רבים של רשויות האכיפה לבלום את נפיצות עבריינות זו.
מעבר לכך, גם עצם היכולת של העבריין "לתפוס" את הקורבן בכל עת וגם במקום שנראה בטוח, פרטי ואינטימי – מוסיפה נדבך חומרה לעבירות המין הנעשות באמצעות האינטרנט".
בבית המשפט המחוזי בתל אביב התיק נוהל במחוז ע"י רותם נוימן-וסרמן מפמת"א.
