הציבור חושש מחיסונים

הוועדה לביקורת המדינה:"מערכת הבריאות בישראל אינה ערוכה באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית", כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהוצג בדיון הוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ שוסטר: "על משרד הבריאות לגבש אסטרטגיה בכל הקשור להצטיידות בתרופות אנטי ויראליות ורכש חיסונים. הנושא הזה חייב להיות על הפרק".

05.05.2026 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הציבור חושש מחיסונים

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה דיון בנושא שפעת פנדמית והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי ויראליות. יו"ר הוועדה, ח"כ שוסטר, ציין בראשית הדיון כי מדינת ישראל חווה בשנה האחרונה התפרצות קשה של מחלת החצבת. "מקרי התמותה האחרונים, ובעיקר של ילדים, ממחישים את הצורך בהיערכות מוקדמת, מלאי חיסונים מספק, הסברה ומאבק בפייק ניוז", אמר היו"ר.

 

נציגי משרד מבקר המדינה הציגו בפני הוועדה שני דו"חות של המשרד, כאשר הראשון שבהם עוסק בנושא טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות, לרבות התפרצות שפעת פנדמית (מגפה כוללת) ומחלת החצבת. עניינו של הדו"ח השני הינו התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה, ובכלל זאת השפעת מגפת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים שבשגרה.

 

מנהלת אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, רו"ח מיכל לילך מבורך, אמרה כי מן הדו"ח בנושא מחלות מתפרצות עולה כי משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות למעלה משני מיליון תושבים בישראל.

 

מבורך הסבירה כי בעוד תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות תרופות אנטי ויראליות שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה, מלאי התרופות מספיק ל-16% בלבד. עוד ציינה כי לא קיים במשרד הבריאות תו"ל המסדיר את הפעילות הנדרשת בעת התפרצות של חצבת. בנוסף, המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי בחיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות כדוגמת שפעת פנדמית.

 

בנוסף, על פי סקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית לעניין "עמדות הורים בנושא חיסונים לילדים", טיפס חששם של הורים, על רקע מגפת הקורונה, בדבר נזק קבוע לילדיהם כתוצאה מחיסוני השגרה, וזאת מכ-46% בשנת 2016 לכ-57% בשנת 2022. עוד עולה מן הדו"ח כי בשנת 2022 חלה ירידה בשיעור הילדים שהחסנו בחיסוני שגרה מסוימים, ביחס לשנת 2017.  

 

מבורך אמרה כי במדינת ישראל האחריות למיגור מגיפות וטיפול במחלות שונות מוטלת בראש ובראשונה על משרד הבריאות, כאשר מהדו"חות עולה כי מערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצות של שפעת פנדמית. לפיכך, הסיכון המוגבר בהתפרצותה של שפעת פנדמית מחייב את משרד הבריאות לעדכן את התו"ל ולהטמיע אותו כנדרש. עוד ציינה כי נוכח פוטנציאל ההדבקה החמור של מחלת החצבת, על המשרד לנקוט פעולות הסברה לחשיבות ההתחסנות גם בשגרה, לחזק קשרים עם מובילי דעה בקהילות השונות ולגבש מדיניות לאומית לעניין אי-מתחסנים. 

 

סגן ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר אור קריגר: "לגבי הנושא של הצטיידות בתרופות אנטי ויראליות, קיימנו דיון בשנת 2025, ותהינו האם התו"ל שנקבע בתחילת שנות האלפיים הוא רלוונטי. בישיבה המחשבה הייתה שצריך לצמצם את המלאי של תרופות אנטי ויראליות לכמות של בין 2.5 ל-10 אחוז מהאוכלוסייה. אנו צריכים לעשות דיון נוסף, להחליט בדיוק על האחוז, ואז להצטייד. המלאי שיש היום מספיק לאחוז מהאוכלוסייה. האסטרטגיה הטובה ביותר היא מניעה, ולכן חיסונים היא הדרך המועדפת למניעת תחלואה".  לעניין הצטיידות לקראת שפעת פנדמית, אמר קריגר כי מדובר בנושא סבוך משום שאנו עדיין לא יודעים לחזות את העתיד מה יהיה זן השפעת השליט.

 

מרכז הצוות המייעץ למשרד הבריאות בנושא טיפול במגיפות, פרופסור טל ברוש: "שפעת עונתית מנוהלת בשגרה על ידי קופות החולים. לגבי שפעת פנדמית, יש תורה שנכתבה לפני כעשרים שנה, שם הומלץ להחזיק מלאי תרופות עד שמצב שיהיה חיסון. אנו לא יודעים מה תהיה השפעת הפנדמית, אנו לא יודעים איזה זן יהיה ולכן לא ניתן לרכוש חיסון לזן תיאורטי. הטמיפלו היא תרופה שצפויה לעזור בכל זן שפעת ולכן הומלץ להחזיק מלאי שלה. בזמנו נקבע תקן עבור 25 אחוז מאוכלוסיית המדינה". 

 

עוד הבהיר ברוש: "המלאי הנוכחי של הטמיפלו הוא פג תוקף הרבה שנים, וכל פעם מאריכים את התוקף לאחר בדיקה אם החומר הפעיל עדיין ברמה טובה. הומלץ לרדד את התקן, לא חשבנו שזה נכון לקבוע מלאי ל-25%, שכן מלקחי הקורונה הבנו שאין מצב שתהיה מגיפה קטלנית ונאפשר לה להדביק רבע מהאוכלוסייה, מבלי לעשות צעדים אחרים שיגרמו לכך שיהיו הרבה פחות חולים". 

 

נציג איגוד מנהלי בתי החולים, פרופסור חזי לוי: "אם היה לנו מידע איזה זן שיגרום לפנדמיה אז היה נכון היה כבר היום להתקשר בהסכמים. אבל אנו לא יודעים איזה זן יגרום לפנדמיה מקרב זני השפעת. אנו לא יודעים מתי תהיה הפנדמיה הזו, אנו צופים שהיא בהחלט עלולה להתרחש, והיא תהיה חמורה יותר מהשפעת העונתית. המניעה היא התרופה הכי טובה לפנדמיה. לדעתי יש חשיבות כן להיות מצוידים במלאי תרופות, בטח בתוקף, כי זה יפחית את הסיבוכים. לדעתי לפחות עבור 10% באוכלוסייה, כי כך אנו קונים את הזמן עד להגעת חיסון מותאם לפנדמיה".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שוסטר, סיכם את הדיון ואמר כי הנושא הזה חייב להיות על הפרק: "על נציגי משרד הבריאות לסיים את גיבוש אסטרטגיית המאבק בשפעת פנדמית בכל הקשור בהצטיידות בתרופות ואחוז ההצטיידות".

 

כמו-כן, ביקש את התייחסות משרד הבריאות לעניין אסטרטגיית רכש החיסונים, לרבות רכש של אופציה לחיסונים, ואת עמדת המשרד בדבר ייצור חיסונים כחול לבן. שוסטר העיר בנוסף כי יש להקפיד שתהיה הכמות הנחוצה של חיסונים עבור השפעות העונתיות.

 

לבסוף, ביקש יו"ר הוועדה לקבל את מענה משרד הבריאות לנקודות אלה תוך חודש, והוסיף כי תתקיים ישיבת מעקב נוספת בעוד כחצי שנה.

 

תגובות

מומלצים