קדחת מערב הנילוס היא מחלה דמויית שפעת, החולפת מאליה. תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה היא 5-21 ימים (בדרך כלל 6 ימים) והמחלה נמשכת, לרוב, 3-6 ימים.
 

סימני המחלה

• חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
• סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח.
• לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.

 

גורם המחלה

קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה, הנגרמת על-ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים על-ידי עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים.

בארץ, המחלה מועברת בעיקר על-ידי יתושי Culex pipiens ו-Culex perexiguus. 

תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר.
 

לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס ולכן קיימת חשיבות רבה להימנעות מעקיצות יתושים.

 

מה לעשות אם נעקצים?

יש לנהוג כבכול עקיצה אחרת. במקרה הצורך ניתן למרוח על מקום העקיצה חומר המרגיע את תחושת הגירוד. במקרה של תגובה אלרגית חריפה או זיהום משני יש לפנות לרופא.
במידה ו-5 עד 21 ימים לאחר העקיצה, מתפתחת מחלת חום דמוית שפעת, יש לגשת לרופא המטפל לצורך אבחון וייעוץ. 

יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס התגלו בנחל ברקן ליד בסיס האימונים של גולני, בנחל חרוד סמוך לכלא שאטה ובאזור קיבוץ כפר רופין

 

המשרד להגנת הסביבה מפרסם כי נלכדו יתושים נגועים בקדחת מערב הנילוס בנחל ברקן ליד בסיס האימונים של גולני, בנחל חרוד סמוך לכלא שטה ובאזור קיבוץ כפר רופין. 

 

היתושים הנגועים בנגיף נמצאו בלכידות שבוצעו במהלך השבועיים האחרונים. המשרד להגנת הסביבה התריע על הימצאותם בפני המועצות האזוריות מנשה, גלבוע ועמק המעיינות, שבתחומן נמצאו היתושים הנגועים, והורה על הגברת הניטור באזורים הנגועים ובמידת הצורך על ביצוע לאלתר של פעולות מניעה והדברה.

 

ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית המועברת לבני אדם דרך עקיצת יתושות. יתושים זקוקים לטמפרטורות גבוהות ומים עומדים כדי להתפתח. בעזרת כמה פעולות פשוטות, כמו הפחתת השקיה, ייבוש מים עומדים, רשתות, מאווררים ושימוש בתכשירים דוחי חרקים – הציבור יוכל למנוע עקיצות ומפגעי יתושים בחצרות ובבתים"

 

ד"ר אורן שטח כתבי, מרכז מחלות זואונוטיות באגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מדווח כי לפי נתוני משרד הבריאות מתחילת השנה אדם אחד נפטר מהמחלה ושני חולים נוספים מאושפזים בבתי החולים.

 

ד"ר זגרון הוסיפה: "עופות הם מאגר לנגיף קדחת מערב הנילוס אשר עלול להיות מועבר לבני אדם ולסוסים דרך עקיצות יתושים. על כן, על מנת להתמודד עם הפצת המחלה, המשרד להגנת הסביבה עם משרד הבריאות והרשויות נוקטים בגישת 'בריאות אחת' כדי למנוע תחלואה, כלומר, על ידי איזון בין בריאות האדם לבריאות בעלי החיים והסביבה". 

 

 

כבכל עונה, צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע מאות לכידות ואלפי ניטורים של זחלי יתושים. היתושים מועברים לבדיקה במעבדות משרד הבריאות. בכל זיהוי של יתושים נגועים המשרד להגנת הסביבה מוציא לרשות המקומית דרישה מיידית לטפל במפגע.

 

ד"ר שטח כתבי מסביר כי קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת מנגיף המצוי בעיקר בעופות ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים הניזונים מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה נמשכת כחמישה עד עשרים ואחד ימים, והמחלה נמשכת לרוב שלושה עד שישה ימים.

 

במרבית המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת החולפת מאליה. המחלה מאופיינת לרוב בחום, בכאבי ראש, בחולשה, בכאבי פרקים ושרירים, בדלקת בלחמית העין, בפריחה ולעיתים בבחילות ובשלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח. לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.

 

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ממליצים לציבור כמפורט להלן:

לצמצם מקורות מים עומדים העלולים לשמש בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
 

לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים, וחביות.
 

למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות.
 

לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד.
 

לכסות בריכות שחייה. 
 

לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי.
 

לנקות ולרוקן מרזבים.
 

להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים.
 

לנקוט אמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:
 

להשתמש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף ובחדרי המגורים.
 

להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות בעזרת לבוש ארוך ובהיר.
 

להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
 

להתקין רשתות על חלונות ופתחים. 
 

ליידע את הרשות המקומית על קיום פריצות ביוב, מים עומדים ומפגעי יתושים בשטחים ציבוריים כדי שיוכלו לפעול לסילוקם.