כך תפעלו במקרה של רעידת אדמה
בשל רעידת האדמה שהתרחשה אתמול והורגשה בצפון הארץ, משטרת ישראל פרסמה לציבור שורת הנחיות וכללים להתנהגות נכונה בעת רעידת אדמה או כאשר מבחינים בסימנים לכך. לפני כחודש מבקר המדינה פרסם דוח אודות המחדל ארוך השנים שעלה מביקורת המעקב בנושא מוכנות המדינה לרעידת אדמה, תשתיות לאומיות ומבנים.
רעידת אדמה התרחשה אתמול בצהריים, מוקד הרעידה בצפון מזרח הכנרת. בשל כך, משטרת ישראל מרעננת את ההנחיות להתנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה או כאשר מבחינים בסימנים של רעידת אדמה, יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:
השוהים במבנה - אם ניתן, יש לצאת לשטח פתוח. במידה ולא ניתן לצאת מהמבנה תוך שניות ספורות, יש להיכנס לממ"ד (מרחב מוגן דירתי) ולהשאיר את הדלת והחלונות פתוחים, או לצאת לחדר המדרגות ולהמשיך לרדת עד ליציאה מהמבנה. אם לא ניתן לפעול כך, יש לשבת בפינה פנימית של החדר או תחת רהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
השוהים בחוץ - יש להישאר בשטח הפתוח ולהתרחק ממבנים, עצים, כבלי חשמל ומפריטים העלולים ליפול ולסכן אתכם.
הנוסעים ברכב - יש לעצור את הרכב בצד הדרך ולחכות בתוכו עד שרעידת האדמה תיפסק. כמו כן, יש להימנע מעצירה מתחת לגשר או על מחלף.
השוהים בקרבת חוף הים - יש להתרחק מחוף הים קילומטר אחד לפחות מחשש שיגיע צונאמי ויציף את החוף. במידה ולא ניתן לעזוב את אזור החוף, יש לעלות לפחות לקומה הרביעית של בניין קרוב.
כמו כן ניתן לקבל מידע אודות שינויים באמצעות מוקד המידע הארצי של משטרת ישראל שמספרו 110 ובצא׳ט בוט בקישור הבא: https://go.gov.il/110
כמו כן, בכל אירוע חריג המצריך התערבות משטרתית מידית - יש לפנות ללא שיהוי למוקד החירום של המשטרה שמספרו 100.
רעידת אדמה חזקה בישראל היא עניין של זמן. לכן יש חשיבות רבה להיערכות אליה. ביקורת המעקב של מבקר המדינה אנגלמן, העלתה כי חמש השנים שחלפו מאז הדוח הקודם לא נוצלו לקידום פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות לרעידת אדמה, וכי המדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.
המבקר מצא כי 18 שנה מאז שאושרה תוכנית תמ"א 38, היא עדיין לא השיגה את מטרתה העיקרית - לקדם משמעותית את חיזוקם של מבני מגורים מפני רעידות אדמה. תוכנית תמ"א 38 אושרה רק ב-6% ממבני המגורים המחייבים חיזוק בישראל, נכון לסוף שנת 2021 (4,755 מתוך 80,000). בפועל חוזקו רק 2,852 מבנים - 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק.
60% מבתי החולים אינם עמידים מפני רעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם לרעידות אדמה (28 מתוך 38) נכון ל-2022. מספר מוסדות חינוך שבהם עבודות החיזוק הסתיימו או היו מצויות בשלבי ביצוע הוא 87 - כ-5% מ-1,600 מוסדות החינוך. מתוך 186 מיליון ש"ח שתוקצבו למיגון מבנים ולחיזוקם נגד רעידות אדמה, נוצלו 7 מיליון ש"ח בלבד (4%).
ביוני 2023 מסר פיקוד העורף למשרד מבקר המדינה כי לפי התוכנית הרב-שנתית למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידת אדמה (החלטה ב/302), מיגון האוכלוסייה כנגד טילים בטווח של עד תשעה ק"מ מגבול לבנון הוא ראשון בסדר העדיפויות. למרות זאת, הוחלט כי במהלך הוספת ממ"דים למבנים שאינם עמידים לרעידת אדמה יבוצע גם חיזוק כנגד רעידות אדמה לאותם המבנים.
בביקורת המעקב עלה כי נכון ל-2022, משרד האוצר בשיתוף רח"ל ופקע"ר איתרו מקור תקציבי רק ל-890 מיליון ש"ח (18% מתוך חמישה מיליארד ש"ח) ליישום החלטה ב/302. עוד עלה כי נכון ל-2022 מומשו 186 מיליון ש"ח למיגון בתים פרטיים באזור הצפון ורק שבעה מיליון ש"ח מהם שימשו לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה.
המבקר מצא כי בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה יש 3 עובדים קבועים בלבד. וכי לוועדה אין סמכויות חוקיות לחייב את משרדי הממשלה ואת יתר הגופים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיותיה ולהחלטות הממשלה בנושא היערכות לרעידות אדמה.
לפי ניתוח של הוועדה, נזקי הפגיעה וההרס בתרחיש הייחוס רעידת אדמה והתקציב המוערך להתאוששות ושיקום מרעידת אדמה (כ-150 מיליארד ש"ח) גדולים יותר מאלו המיוחסים לאיום מלחמה (כ-28 מיליארד ש"ח). אף על פי כן, כוח האדם (שלושה עובדים קבועים) והתקציב השנתי לטיפול ברעידת אדמה (6 מיליון ש"ח בשנת 2022 שנוצלו במלואם) נמוכים במידה רבה מאלו המוקצים ליתר האיומים שנסקרו.
הביקורת אף העלתה כי שיעור ההיקף של הכיסוי הביטוחי הפרטי והציבורי לנזקים כלכליים בעקבות אסונות טבע בישראל הוא 44% - שיעור זה נמוך יחסית למדינות מתקדמות עם היקף כיסוי ביטוחי דומה (77% בניו זילנד, 75% בבריטניה, 73% בבלגיה, 71% שוויץ, 67% בצרפת).
המבקר אנגלמן קורא לראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון וכלל השרים החברים בוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום, בשיתוף המל"ל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנותה של מדינת ישראל להתמודדות עם רעידת אדמה, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם.

















