מחלת הריאות שאינה מוכרת ובה חולים כ- 100 אלף ישראלים
ברונכיאקטזיס מחלת הריאות השכיחה עם השם המסובך, פרופ' מיכל שטיינברג, ממרכז רפואי כרמל והטכניון, חברת האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, ונציגת ישראל בארגון ברונכיאקטזיות האירופאי EMBARC הפועל לקידום מחקר וידע במחלה, בהסבר כולל על המחלה, התסמינים והטיפול.

מדובר בהרחבה של הסימפונות, הצינורות שמובילים את האויר מהקנה אל תוך הריאות. ברונכיאקטזיס מאופיינית בשיעול עם ליחה וזיהומים ריאתיים חוזרים, והאבחנה נקבעת לפי ממצא של הרחבת הסימפונות בבדיקת סי-טי של הריאות. המחלה יחסית שכיחה, ופוגעת בכ- 1% מהאוכלוסייה (לשם השוואה, אסתמה ו- COPD פוגעות ב 5-10% מהאוכלוסייה).
מה ההבדל בין ברונכיאקטזיס לאסתמה ו- COPD ?
אסתמה מאופיינית על ידי היצרות התקפית של הסימפונות, ונובעת לרוב מאלרגיה, וב- COPD יש היצרות קבועה של הסימפונות, הנגרמת לרוב על ידי עישון. בברונכיאקטזיס ישנה הרחבת סימפונות עם ליחה מוגברת, דלקת וזיהום, שאינם אופייניים לאסתמה ו- COPD. עם זאת, תיתכן חפיפה בין המחלות. כלומר, קיימים חולים שלהם יש אסתמה עם ברונכיאקטזיס או COPD עם ברונכיאקטזיס (או שלוש המחלות ביחד!).
האם ברונכיאקטזיס היא מחלה הנגרמת מעישון?
לא. אמנם קיימים מגוון מצבים, שעלולים לגרום לברונכיאקטזיס, עישון אינו אחד מהם. בין מצבים אלו נמצאים: מחלות דלקתיות (כמו דלקת מפרקים), מחלות חסר חיסוני, מחלות גנטיות, וכן מחלות דרכי אויר אחרות וזיהומי ריאה, שעלולים לגרום לברונכיאקטזיס. בקרב קרוב למחצית מהמטופלים - לא ברורה הסיבה לברונכיאקטזיס.
איך מטפלים בברונכיאקטזיס?
לברונכיאקטזיס מס' מרכיבים, והטיפול מכוון כנגדם. יש חשיבות ל"ניקוי" דרכי האויר מליחה עודפת, על מנת למנוע זיהומים ודלקת. זה מבוצע על ידי תרגילים ומכשירים לניקוז ריאתי, הנראים גם פיזיותרפיה נשימתית, ולרוב משולבות תרופות המרככות את הליחה- לדוגמה סליין מרוכז, הניתן באינהלציה. במקרים של זיהומים כרוניים עם התלקחויות חוזרות, מומלץ על מתן אנטיביוטיקה מניעתית- בבליעה או באינהלציה. בנוסף, במקרים בהם המחלה פוגעת ביכולת התפקודית, מומלץ שיקום נשימתי- תכנית חיזוק שרירים המשלבת פעילות אירובית, תמיכה תזונתית, ועוד. חלק מהטיפול המניעתי הוא חיסונים - חיסון שנתי כנגד שפעת, חיסון תקופתי לקורונה, וחיסון כנגד חיידק הפנאומוקוק. בימים אלו מפותחות תרופות המפחיתות את הדלקת העודפת שהיא מרכיב חשוב נוסף בברונכיאקטזיס.
האם בברונכיאקטזיס יש הידרדרות במחלה? האם המטופלים זקוקים לחמצן?
לרוב לא. רוב המטופלים שמתחילים טיפול, אפילו רק בפיזיותרפיה נשימתית, משתפרים.
עם טיפול מתאים, יש לרוב שיפור בשיעול ובליחה, ובתדירות ההתלקחויות. אולם הטיפול הוא כרוני, ויש להתמיד בו, גם כאשר מרגישים טוב. ללא טיפול, ההידרדרות סבירה, ולכן חשוב להיות במעקב ולהתמיד בטיפול מניעתי. עם זאת, למרות הטיפולים הקיימים, עדיין יש התדרדרות אצל חלק מהמטופלים, ולכן יש חשיבות לפיתוח עוד תרופות וטיפולים למחלה.
מה המשמעות של חיידק בכיח? האם מי שיש לו זיהום בכיח עלול להדביק אחרים?
בברונכיאקטזיס, הליחה בסימפונות עלולה לגרום לזיהום כרוני בחיידקים. זיהום כזה לעתים קשה לטיפול על ידי אנטיביוטיקה: טיפול באנטיביוטיקה מפחית את כמות החיידקים, אבל לא תמיד מעלים אותם לחלוטין. נמצא כי זיהום כרוני, קשור בהתלקחויות, בפגיעה בתפקוד הנשימה, ובאיכות חיים ירודה יותר, ובמיוחד זיהום בחיידק מסוג "פסאודומונס אירוגינוזה". עם זאת, יש מטופלים עם איכות חיים טובה, למרות זיהום כרוני בחיידק זה. לרוב, אין סכנת הדבקה לסובבים, אולם ליתר בטחון, מומלץ להימנע ממגע הדוק עם אנשים החולים במחלות המדכאות את מערכת החיסון.
אילו טיפולים חדשים יהיו לברונכיאקטזיס?
הרכיב הנוסף שתורם להתפתחות של ברונכיאקטזיס הינו דלקת כרונית של דרכי הנשימה, הגורמת לנזק לדרכי האויר ומפריעה לסילוק הזיהום הכרוני. תרופות המפחיתות דלקת מפותחות כנגד ברונכיאקטזיס. אחת מהן היא תרופה הניתנת בבליעה, ונקראת ברנזוקטיב. מחקר שבדק טיפול בברנזוקטיב למטופלים עם ברונכיאקטזיס, התפרסם בעיתון New England Journal of Medicine בחודש אפריל 2025. במחקר נמצא, כי לעומת קבוצת הביקורת, לחולים שקיבלו ברנזוקטיב - היו פחות התלקחויות, איכות חיים טובה יותר, ותפקודי נשימה טובים יותר. למרות שהתרופה מדכאת דלקת, היא לא גורמת לדיכוי חיסוני, וזה יתרונה הגדול על פני טיפולים אחרים. התרופה ברנזוקטיב מועמדת לאישור מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) ומקווים שתאושר בארה"ב ובהמשך גם באירופה ובישראל. תרופות נוספות הפועלות במנגנון זה, ותרופות נוגדות דלקת נוספות נמצאות בשלבי פיתוח. כיום ניתן להצטרף למחקרים קליניים הבודקים תרופות נוגדות דלקת במנגנונים שונים. סוג נוסף של תרופות הינם נוגדנים כנגד חיידק הפסאודומונס. תרופות אלו נמצאות עדיין בשלבי פיתוח.
פרופ' מיכל שטיינברג, צילום המרכז הרפואי כרמל