מסרון מפרשת השבוע יתרו
יתרו חותן משה, בא למקום חנייתם של בני ישראל, עם ציפורה אשת משה ועם שני בני משה גרשם, ואליעזר. משה עורך סעודה לכבוד יתרו ומספר לו את כל הקורות אותם. יתרו מתפעל מאד והוא הראשון שמשתמש בביטוי ברוך ה'.
קבר יתרו עיה"ש
למחרת רואה יתרו כי משה רבנו עסוק כל היום בשפיטה של סכסוכים של העם. ומשה מלמד את העם את תורת ה' והוא עושה זאת מבוקר ועד ערב.
יתרו מציע למשה למנות שופטים נוספים. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים שר לכל אלף איש. את כל הנושאים הפשוטים הם ישפטו ורק בנושאים הסבוכים שצריכים הכרעה מאת משה, יגיעו אליו. משה מקבל את העצה וממנה את השופטים השונים ויתרו חוזר לארצו.
חודש וחצי לאחר צאת בני ישראל ממצרים, בראש-חודש סיוון, הם מגיעים אל למרגלות הר סיני. משה עולה אל הר סיני. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה".
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר לקראת יום מתן התורה. ולהזהיר אותם שלא יתקרבו אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו. לאחר שלושה ימים של היטהרות והתקדשות, ה' יורד על הר סיני ומשמיע את עשרת הדברות לבני ישראל באמצעות גישור של משה.
התורה מפרטת את עשרת הדברות
אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה
לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא
זכור את יום השבת לקדשו
כבד את אביך ואת אמך
לא תרצח.
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה ברעך עד שקר
לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושור
וחמור וכל אשר לרעך.
נקודות התייחסותי מהפרשה
יצוין שאינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
שם הפרשה 'יתרו', דהינו, התורה מעניקה לגוי (או גוי לשעבר) את שם הפרשה העוסקת במעמד הר סיני ועשרת הדברות, הדבר מלמד עד כמה גדול יתרו ועד כמה התורה אוהבת כל אדם שנברא בצלם.
אגב, אם מחפשים רמזים לברית הדמים בינינו לבין העדה הדרוזית שיתרו הוא נביאם, הנה כאן הרמז הבולט. ובנימה עכשווית מדינת ישראל הנה מדינת העם היהודי, אבל יש גם לא יהודים רבים, אזרחים שומרי חוק וחובה לכבדם.
נאמר בפרשתנו מליצית "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (יט, ד)
כיצד ה' הציל ושמר את בני ישראל מיד מצרים והביאם למעמד הר סיני מתאר אותו הקב"ה הוא בחר בנשר שהוא נחשב "מלך שבעופות", למעמד זה זאת בשל חשיבותו היתירה בעיני בני קדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהוא נזכר במקרא 28 פעמים, יותר מכל עוף אחר ומופיע לדוגמא כנציג העופות בספר יחזקאל פרק י' פסוק יד.
בפרשתנו מסופר כי ערב מתן תורה חנו ישראל ברפידים, והתורה משתמשת בלשון יחיד כדי לתאר את חנייתם של בני ישראל: "ויחן שם ישראל נגד ההר". בעמידה לפני הר סיני הפכנו להיות "איש אחד"; " כאיש אחד בלב אחד" כפי שאומרים בתפילות - "ברכנו אבינו כולנו כאחד", הבקשה מהקב"ה להשכנת שלום ואחדות על כל עם ישראל.
בהשלכה לתקופתנו כיום בארץ. אין לצערי הצלחה משמעותית,לאחדות בעיקר בתחומי הקשת הפוליטית. אין הסכמות בנושאים החשובים יש להימנע משקרים. "אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן" ( אברהם לינקולן)
האחדות תתגבש ,תבוא לידי מימוש, רק כאשר היא תהיה אחראית ומבוצרת יותר ולא תעסוק באינטרסים חד צדדיים, חשוב שאנו נלמד לקבל כל אחד( למעט עברינים). עצוב שכעת האחדות מאיתנו והלאה. כמה מאכזב שיש בינינו שלא מבינים שהפלגנות וההדרה פוגעים בכולנו.
בנאמר בעשרת הדיברות, לא תענה ברעך עד שקר, דהיינו היה ישר וכן וכמובן גם עם בת זוגך; יש בכך גם משום רמז לגבי ברית הנישואין, מייעצים לזוג צעיר. לעולם אל תשתמשו בזכות השתיקה כדי להתחמק מבירור עניינים של יושר אמת, הדורשים בירור. יש האומרים שהשתיקה היא אויב הנישואים.
