מתחילת המלחמה 13 אלף פצועים יותר מ-2,500 חיילים
בדיון בוועדת הבריאות בכנסת, שר הבריאות סקר את פעילות המשרד במלחמה ואת ההיערכות לשנת התקציב הבאה והציג את היעדים של המשרד, להגיע לכך שלפחות 70% ממיטות בתי החולים יהיו ממוגנות, בנוסף לתוכנית דו-שנתית בתחום בריאות הנפש, שממתינה לתקציב.
מערך השיקום בארץ יוגדל מ-900 מיטות כיום ל-1,500, ותוספת ריאלית של כ-2 מיליארד ₪ לתקציב קופות החולים צמרת משרד הבריאות דיווחה לוועדת הבריאות בכנסת, על פעילות המשרד וההיערכות לשנת התקציב הבאה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) שיבח את החלטת השר לתקצב את מרכזי החוסן בכ-180 מיליוני ₪ ולהמשיך את פעילותם, הבטיח לעקוב אחרי ביצוע התקציב והתוכניות, וקרא לארגונים והעמותות לפנות לוועדה בכל נושא שיקדם צרכי הבריאות של אזרחי ישראל.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, סיפר כי מתחילת המלחמה טיפלה מערכת הבריאות ב-13 אלף נפגעים, מתוכם יותר מ-2,500 חיילים, והדגיש את שאיפתו כי כ-70% ממיטות בתי החולים יהיו ממוגנות תוך תקציב מידי של 270 מיליוני ₪. בנוסף הוא ציין את התכנית לבריאות הנפש,שתוקצבה ב-2 מיליארד ₪, שתעסוק בחיזוק הקהילה גם בפריפריה, מערך השיקום שיוגדל מ-900 מיטות כיום ל-1,500, ופתיחת שלוחות רבות של מרכזי חוסן ותוכנית המיטות הרב שנתית למיטות שכוללת תוספת של כ-2,300 מיטות אשפוז עד 2028.
בנוסף, התייחס השר להסדרת תקציבי קופות-החולים, "במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות", וזאת ע"י תוספת ריאלית של כ-2 מיליארד ₪ לתקציב קופות החולים, והטמעה של כ-3.5 מיליארד ₪ לבסיס הסל למתן ודאות וקידומי מחירים ודמוגרפיה. לדבריו, ההסדרה מייצרת וודאות אשר מאפשרת לקופות החולים להיערך ולתכנן אספקת שירותי בריאות איכותיים ונגישים למבוטחים, ושיבח במיוחד את פעילות הקופות מתחילת המלחמה.
בימים אלו נקרתה למדינת ישראל הזדמנות לקדם את מערכת הבריאות הציבורית ולהביא בשורות חשובות לעתיד", ציין שר הבריאות אוריאל בוסו. "המטרה שלי כשר לחזק את מערכת הבריאות הציבורית כדי שכל אדם יוכל לקבל שירות מיטבי וראוי. מדובר במשימה לאומית, לא פחות חשובה מחיזוק מערכת הביטחון, וההשלכות שלה לא רק בריאותיות אלא גם כלכליות וחברתיות".
מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, פירט את גבורתם של אנשי הרפואה תוך כדי הלחימה, והדגיש את תחומי התכנית השנתית כטיפוח ההון האנושי, מניעת תחלואה, קידום טכנולוגיות תשתיות וזמינות ואיכות השירותים. הוא סיפר על מוכנות בתי החולים בצפון, ועל הצורך בשיפור מהמיגון כדי לאפשר פעילות רחבה במקום, והמשך הטיפול בשגרה כמו קשישים - תוך טיפול בנפגעי המלחמה. הוא ציין כי ישראל היא שיאנית העולם בקצב גידול האוכלוסייה, כ-2% מדי שנה וכמיליון נפש מדי חמש שנים, וכן במקום השני או השלישי בעולם - בקצב הזדקנות האוכלוסייה.
הוא הזהיר ממתקפות סייבר, הנערכות מדי יום על המערכת כאשר התקפות ממוקדות על בתי החולים, זיו, הלל יפה ומעייני הישועה, כאשר המשרד ובתי החולים מקצים סכום ניכר להתמודדות עם איום זה. לדברי המנכ"ל כל עוד לא ייחתם הסכם שכר מוסדר עם הפסיכולוגים - תימשך תכנית המענקים, ואילו דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, העריך כי היקף הנפגעים בארץ מפוסט-טראומה מאירועי הטבח - יהיה פחות מהחשש בתחילה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הדגיש את הצורך בזמינות רבה של המטפלים במרכזי החוסן, גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד) ציינה את הצורך בפתיחת בתים-מאזנים נוספים ואילו רון לוי (יש עתיד) הדגיש את ההכרח בשיפור התנאי והשכר של אנשי-הצוות בבתים אלו.
לדברי מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) המענקים המובטחים לפסיכולוגים שיגדילו את היקף המשרה שלהם בשירות הציבורי, טרם החלו להתבצע, והיא קראה לשקיפות בהוצאות של קופות החולים, צגה מלקו (הליכוד) קבלה על חוסר הנגשה מספק לציבור לכלל השירותים הרפואיים.
וליד אלהואשלה (רע"מ) קבל על מחסור במרפאות בכפרים הלא-חוקיים בנגב, משה רוט (יהדות התורה) הציג את הפער הנדרש לטיפול במיגון אמבולנסים ובתי החולים ומחסור בציוד ומבנה במכון לרפואה משפטית, יאסר חוויג'ראת (רע"מ) הלין על עיכוב בהשתתפות המשרד בתכניות בריאות בחברה הערבית, ואילו טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) ציינה את הצורך בהגדלת התקצוב לכסאות-גלגלים מונעים לילדים.
