עטלפים נדירים במערה בצפון
שום דבר מבחוץ לא מרמז על מה שקורה בפנים נטיפים רבים ושמורים וחללים גדולים המהווים מקלט למינים נדירים של עטלפים. בשל רגישות אוכלוסיית העטלפים שמוכרזים כמים בסכנת הכחדה, מיקום המערה שנחשף לפני כ-12 שנה הוכרז כנכס אקולוגי אינו נחשף במתכוון על מנת לשמור את המערה הרחק מיד ועין האדם.
צילום בועז לנגפורד
עטלפים נדירים במערה בצפון נצלו בזכות החלטת בית המשפט העליון, בגליל העליון לא רחוק מהגבול עם לבנון שוכנת המערה הארוכה בצפון, אורכה קרוב לקילומטר.
"בחלל הפנימי תועדו חלק מהמושבות של העטלפים" אומר האקולוג עמית דולב, מרשות הטבע והגנים, יש עוד הרבה חללים פנימיים וקשה לנו לעקוב ולדעת בדיוק היכן הם בשעות היום".
תכנית להקמת כפר נופש בסמוך לה נדחתה על ידי בית המשפט מתוך הצורך לשמור על המינים הנדירים החיים במערה.
סוגיה זו של פיתוח מול שימור היא אינה הראשונה שמגיעה לפתחה של רשות הטבע והגנים אך ככל שמדובר במינים בסכנת הכחדה הצורך הוא דחוף יותר. "מערכות אקולוגיות כאלו, אם הן יהרסו אין מי שיגן עליהן" אומר גיל בין נון, אחראי תכנון שטחים פתוחים במחוז צפון, ברשות הטבע והגנים.
ויש להן זכות קיום לא כדי שנהנה מהן. חשוב להבין כי במערות יש סיכון לבני אדם אך מעבר לזה- גם לבעלי החיים שזה הבית שלהם והמערכות האקולוגיות הנדירות שמתקיימות כאן".
בישראל חיים 33 מיני עטלפים: 32 מיני עטלפי חרקים, בהם 29 בסכנת הכחדה. מין אחד של עטלף פרי המוגדר מזיק.
סדרת העטלפים היא מהמגוונות שבסדרות עולם החי, ומהווה כחמישית מכלל מיני היונקים. הסדרה מקיפה עטלפי פירות, הניזונים מהצומח, ועטלפי חרקים, שהם יונקים קטנים פעילי לילה הניזונים מהחי.
בית המשפט העליון החליט אתמול לדחות ערעור ולהציל את מערת הנטיפים הארוכה בגליל והעטלפים הנדירים שחיים בה.
בית המשפט העליון בהחלטה חשובה, קיבלת את עמדת רשות הטבע והגנים, ווחיזק את החלטת בית המשפט המחוזי, שביטל את החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה, שאישרה להאריך תוקף תוכנית לבניית כפר נופש מעל המערה.
מערת הנטיפים הארוכה ביותר שנמצאה עד כה בגליל ובה לפחות שישה מיני עטלפים, חמישה מהם נמצאים בסכנת הכחדה, (פרסף גדול, פרסף מצוי, פרסף בהיר, פרסף גמדי, נשפון דק אוזן).
בצרוף מקרים, בלילה שלפני החלטת בית המשפט העליון, נספרו יוצאים מהמערה לאחר השקיעה כ-250 עטלפים.
רשות הטבע וגנים עתרה לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בחיפה ע"י עו"ד אילנה בראף שניר ועו"ד יהונתן הראל משרד עו"ד הררי טויסטר ושות' כנגד החלטת הועדה המחוזית ואחרים על ההחלטה להאריך תוקף תוכנית שפג המועד לביצועה.
יזמיי התוכנית ערערו לבית המשפט העליון שאמר בין השאר, שהועדה המחוזית נתנה משקל מכריע לשיקול הכלכלי אולם שומה עלינו לזכור גם את החשיבות הרבה שיש לשמירה על אוצרות הטבע ההולכים ומתכלים. בעתירת רשות הטבע תמכו גם הקק"ל והחברה להגנת הטבע.
לעומת מין אחד של עטלף פרי בישראל קיימים 32 מינים של עטלפי חרקים והם מהווים כשליש מכלל מיני היונקים בה. אפשר לראות עטלפי חרקים בכל חלקי הארץ. עושר מיני העטלפים בישראל מאופיין בריבוי משפחות ובמגוון מוצאים בתפוצה ים-תיכונית, מדברית, אפריקאית, ערבתית ואוריינטלית ולחלקם ישראל היא גבול תפוצה עולמי. חלקם, למשל עטלפון לבן-שוליים, מלווה את האדם וניתן לפגוש מינים אלו בקרבת משכנות אדם ברחבי הארץ.
השופטת דפנה ברק-ארז. "ההחלטה על הארכת התוכנית במקרה זה, ייחסה משקל מכריע לשיקולים של פיתוח כלכלי, ואין להקל בהם ראש כמובן. אולם לצידם של שיקולים אלה שומה עלינו לזכור גם את החשיבות הרבה של שמירה על אוצרות הטבע ההולכים ומתכלים, לטובת הציבור כולו. אין מדובר רק בשימור הסביבה כערך העומד בפני עצמו אלא בסיכוי של כלל הציבור להינות ממשאבי טבע לא מסחריים."
מרבית מיני עטלפי החרקים בישראל 29 במספר נתונים בסכנת הכחדה ורשומים בספר האדום של החולייתנים בישראל, בעיקר בעקבות השפעות של בני האדם בעבר ובהווה. קישור




















