עלייה בכמות הדיווחים על אלימות מינית במערכת החינוך

 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון מיוחד בעקבות העלייה בכמות הדיווחים על אלימות מינית במערכת החינוך. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן:  "כאמא זו אולי החרדה הכי גדולה שלי. אנחנו נחשפים לנתוני הדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע שמציג תמונה מטרידה מאוד. 58% מהפניות לאיגוד עסקו בפגיעות בילדים ובנוער, וכמעט חמישית מהפניות על פגיעות בילדים ובני ובנות נוער עסקו בפגיעות בתוך מערכת החינוך. בנוסף, הדו״ח מצביע על עלייה של 45% בפניות שנוגעות לפגיעה במערכת החינוך. אלה מספרים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם. נתוני משרד החינוך ביחס לפניות לשירות הפסיכולוגי-ייעוצי מציגים תמונה משלימה: עלייה של 15% בפניות על פגיעות מיניות, כולל עלייה חדה של 46% בפניות בנוגע לאונס".

 

ח"כ כהן הדגישה: "כאמא שהילדים שלה במערכת החינוך אני רואה פה מצב חירום. אני רוצה לשמוע מה נעשה ואיפה יש הפקות לקחים? אני רוצה לשמוע על הפגיעות ברשת במיוחד על מה שקורה באמצעות AI כאשר לוקחים תמונת קטין ומשנים אותה למינית. 33% מהילדים בדו"ח העידו שהם חוו פגיעה מינית ברשת. 80% סיפרו שהם לא דיווחו לאף גורם רשמי. פגיעות מיניות לא פוסחות על אף אחד ומי שצריך להתבייש הוא הפוגע".

 

ח"כ משה טור פז: "וועדת החינוך מושבתת משיקולים קואליציוניים והנושא של היום חשוב מאוד לציבור. אני פוגש את הנושא כאבא לילדים במערכת. כמנהל בית ספר בעבר הגיעה אלי יום אחד משלחת תלמידות ושיתפו שיש מורה שהן לא מרגישות בנוח איתו והן ביקשו שהוא לא יוביל פעילות מסוימת. כמי שעבד במערכת החינוך 25 שנה נתקלתי בהמון נושאים קשים ויש מקרים שלא מגיעים לרף הפלילי. המערכת חייבת להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותה".

 

ח"כ שרון ניר: "יש לנו ציפייה שלילדים שלנו תהיה סביבה מוגנת ובטוחה ובסוף המקום הכי בטוח הופך להיות המקום שבו מתרחשים מקרי הפגיעות המיניות. זה שאנחנו מזהים את זה יותר זה סימן טוב אבל צריך למזער את התופעה למינימום. אנחנו לא שם. כנראה שאין הרתעה בקרב הפוגעים. חסרים פה בדיון אנשי האכיפה". נגה ורטר מאיגוד מרכזי הסיוע: "60% מהפניות הן על פגיעות מיניות בקטינים. עד גיל 12 זה 17% מהפניות. 43% נפגעו על ידי קטין אחר. למרכזי הסיוע מגיעות הרבה יותר תלונות על פגיעה בתוך המשפחה כאשר למשרד החינוך יש רק אחוז אחד ואלינו יש 18%. יותר משליש דיווחו שחוו בעצמם לפחות סוג אחד של פגיעה ברשת. רוב בני הנוער אינם משתפים הורה או דמות מבית הספר בפגיעות שלהם. 38% מעובדי ההוראה שפנינו אליהם אמרו שנחשפו למקרה של פגיעה מינית. רוב עובדי ההוראה לא עברו הכשרה ייעודית בנושא פגיעות מיניות".

 

ליאו נקש אהרוני מועצת התלמידים: "הטרדה מינית זה לא רק אונס. זאת יכולה להיות נגיעה שהיא קצת יותר מדי זמן. הנוער לא תמיד יודע למי לפנות ולא תמיד מרגיש בנוח לפנות לקולגות של מורה שפוגע". איריס בן יעקב ממונה חינוך למיניות במשרד החינוך: "זה אחד הנושאים הכי נפיצים במערכת ומשרד החינוך השכיל לראות שהנושא נחוץ ושצריך להכשיר מומחים לנושא מתוך המערכת וזה מה שעשינו. יש 140 מדריכים שיש להם הכשרת עומק. אלו מדריכים שיושבים לצד המפקחת ומתאימים את הנושאים לאוכלוסיות היעד בכל הארץ. יש דברים שהם בשטח האפור. אירועים שמגיעים אלינו עוסקים בכל קשת הפגיעות מגיל הגן ועד יב''".

 

ח"כ כהן: "יש המון תקציבים ועשייה ועדיין יש כל כך הרבה פגיעות, זה לא מתכנס. הכסף גדל והבעיות גדלות בהתאמה". ח"כ ניר: "האם בכל בית ספר יש ממונה לפגיעות מיניות כמחויב בחוק?". בן יעקב: "במהלך השנים אנחנו אוספים את הנתונים ורואים עלייה וזה אומר שהנושא מדובר. אנחנו מתאימים את החומרים שלנו לבינה מלאכותית. אנחנו כל הזמן לומדים ומתפתחים". דליה מזרחי סגנית מנהל אגף בכיר במשרד החינוך הסבירה כי כל מועמד חדש שנכנס למערכת צריך לפתוח תיק מקוון ואין כניסה אוטומטית. "כשיש מידע על כל סוג של עבירה, המעומד נחסם אוטומטית במערכת ולא יכול לעבוד בשום צורה ולא יוכל להתקדם בתהליך הקליטה עד לברור מלא". ח"כ טור פז: "מה עם כל המורים בחינוך העצמאי שלא מדווחים למשרד החינוך?". ח"כ כהן: "מורים בחינוך החרדי". מזרחי: "גם הם מתחילים להיכנס לתוך המערכת הזאת ותהיה גם עליהם בקרה".

 

ח"כ טור פז הקשה: "מה עם סייעים וסייעות, האם אתם עושים גם עליהם פיקוח? אנשים שהם לא מורים אבל נמצאים במערכת?". מזרחי השיבה: "הם באחריות הרשויות המקומיות". עו"ד נועה בן אריה נציגת הרשויות המקומיות: "התיקון שנעשה בחוק המרשם הפלילי קובע שניתן לקבוע סוגי תפקידים ומשרות שלגביהם יש צורך לקבל מידע על מרשם פלילי. זה הוטמע ברשויות המקומיות לקראת קבלה לעבודה כל עוד מדובר במצב שאנחנו יודעים שיש הרשעות קודמות. כשעובד כבר מועסק ברשות המקומית, אם נפתח הליך כנגד עובד שכבר בתוך המערכת אז מידע לא עובר והנוהל שקיים בתוך משרד החינוך לא הופנם. יש צורך ליצר הלימה במידע רציף גם בנושאי פתיחת חקירה כדי שנוכל להשתמש בהשעיה או כלים אחרים".

 

ח"כ יואב סגלוביץ: "יש עלייה גדולה בדיווחים ואין תוכנית ששמענו עליה. צריך לשנות חלק מדפוס העבודה. אין כתובת היום בבית הספר שהיא דמות משמעותית בבית הספר שיהיה הממונה. צריך לשבור את הפרדיגמה של היועצת. זה תחום התמחות אחר לגמרי. חובת משרד החינוך להחליט שבכל מוסד חינוכי יש ממונה על פגיעות מיניות". סהר גל מורה בבית ספר: "להתמקד במניעה וסכנות לא מונע פגיעות מיניות. העבודה החינוכית היא העיקר. זה לא רק איך למנוע אלה איך להציף נושאים ולדבר". ח"כ טור פז: "אנחנו עוסקים במערכת ציבורית שהיא מפלצת. 250 אלף מורים ועובדי הוראה ו-2.5 מיליון תלמידים והמערכת חייבת לפתח כלים כדי להגיע לתלמידה בקצה כדי שיקבלו מענה".

 

איילת קרוייזר פעילה בנושא האלימות בחברה החרדית אמרה כי היא נפגעת אלימות מינית במשפחה: "כששיתפתי את הצוות החינוכי בסמינר שלמדתי בו והתנהל משפט הצוות החינוכי האשים אותי בשיח בלתי הולם. יש נערים בחורי ישיבות שמשתפים את הצוות החינוכי ומואשמים בעצמם כסוטים. יש פער בין הצהרות משרד החינוך לשטח במערכת החינוך החרדית. ראש ישיבה שהורשע וקיבל עבודות שירות וחזר להיות ראש ישיבה במודיעין עילית. יש מקרים וחשדות והמורות נשארות בתפקיד. יש פוגעים מיניים שמקבלים תמיכה מגבוה אז איך אפשר לצפות מילדים לדווח".