ד"ר שוהם כל האמת על הריטלין שהוכרז בארצות הברית כסם מס' 2
הילדים חזרו לבית ספר ולספסל הלימודים בזמן שהמורים וההורים מתמודדים עם בעיות קשב וריכוז ADHD של ילדיהם. ברוב המקרים תתקבל ההמלצה להתחיל שימוש בריטלין. ד"ר דניאל שוהם מעדיף שתדעו מראש את התמונה המלאה לפני שתחליטו.
ד"ר דניאל שוהם כל האמת על הריטלין שהוכרז בארצות הברית כסם מס' 2
ד"ר דניאל שוהם, ראש מרכז רפואי ברמת גן, בעל 40 שנות ניסיון בטיפול בילדים באמצעות אקופונקטורה (דיקור), מתייחס במאמר זה על אופן הפעולה של המתילפנידאט (הריטלין) ותופעותיו הנלוות. כבר הזכרנו שבארצות הברית הוא כבר הוכרז כסם מס' 2 !!!
קיימות מחלוקות רבות בקשר למנגנון פעולתו של המתילפנידאט (ריטלין) - המהווה מעל 90% מהמרשמים בארה"ב כיום, מאחר ויש המייחסים לו את יכולת הפעולה כשל מובילי הדופמין, אפקט דומה שיוצר הקוקאין, בזמן שאחרים חושבים שפעולתו מבוצעת על הסרוטונין (בעל תפקוד ראשי במצב של שינויי מצב רוח ).
תכירו קודם כל את המשפחה
המתילפינידאט (ריטלין) הינו תרופה ממשפחת הפסיכוסטימולנטים, שמטרתה להמריץ את הפעילות המוחית ובכך לגרום להגברת השנינות המנטלית, הקשב והאנרגיה. תרופות ממשפחה זו הינן בעלות מבנה כימי דומה לזה של משפחת מוליכים עצביים מוחיים (מונואמינים - נוראפינפרין ודופמין), המאפשרים להגדיל את מספרם של חומרים כימיים במוח. תרופות שכיחות נוספות ממשפחה זו הם הדקסטרואמפטמין והפמולין.
כדי להבין את מהלך פעולתו של המתילפנידאט נחזור לסינתוזו הראשון, שהתרחש על דיי ד"ר לאנדרו פניזון ב-1944 בשוויץ, ויצא לשוק 11 שנה אחרי (1954) כפסיכוסטימולנט - בדיוק כמו שהיללה אותו הפרסומת של מעבדות CIBA : "בעל פעולה עדינה, מעוררת וממריצה". התרופה לא רק הוצעה לטיפול כנגד תשישות ומצבי דכאון, אלא גם כסיוע למחלימים המבקשים לחזור לעצמם, לאנשים בריאים המעוניינים "למחוק" השפעותיו של לילה לבן – תוך הנאה מחומר ממריץ המשפר את מצב הרוח והתפקוד הכללי".
אך יש לזכור כי המתילפנידאט (ריטלין) הינו נגזרת של האמפטמינים - המתילפנידאט משויך לאמפטמינים מבחינה כימית ואל הקוקאין מבחינה תפקודית. במילים אחרות, המתילפנידאט הוא בעל מבנה מולקולרי דומה לזה של האמפטמינים, אך פועל על המוח במנגנונים דומים לאלו של הקוקאין. וכמו שכבר הבנתם: לא מדובר בתרופה חדשה.
הריטלין כחומר רב-שימושי
במאמר, 'זהירות - הריטלין פועל כמו הקוקאין', של ד"ר וולקוב סובריה שחקרה את הנושא , מודגשת הדואליות הזו: "בהיותי פסיכיאטרית, לפעמים הרגשתי מבוישת בחוסר הידע אודות התרופה הזאת, מאחר והיא נרשמת בתדירות גבוהה ביותר לילדים. נדהמנו פעורי פה, לא ציפינו לזה... במקום להתגלות כחומר מעכב פחות יעיל מהקוקאין, המתילפנידאט היה חזק יותר. בדרך כלל, מנת ריטלין של 0.5 mg/K. מספיקה בשביל לחסום 70% ממובילי הדופמין." עוד מוסיפה ד"ר וולקוב כי "העובדות מוכיחות בוודאות כי לטעון שהריטלין הוא ממריץ חלש זוהי שגיאה לחלוטין".
יש להדגיש כי המתילפנידאט העיקרי הפעיל בריטלין הוא חומר רב-שימושי. הוא ניתן במרשם הן כתרופה עיקרית או כעזר לטיפול בהיפראקטיביות אצל ילדים - עם או בלי הפרעת קשב, בנרקולפסיה, דכאון אצל קשישים, שיטיון, מחלת האלצהיימר, פיברומיאלגיה, סינדרום העייפות הכרונית, תנועות בלתי רצוניות ("איברים עצבניים"), כאבים משניים בחולי סרטן, התעלפויות, פגיעות תוך-גולגולתיות והלם שלאחר הרדמה. בנוסף לכך נהוג לרשום את המתילפנידאט כטיפול לאחר השתלת איבר, שכן היא מקלה על תהליך הניתוק ממכונות ההנשמה ביחידות הטיפול הנמרץ.
תופעות נלוות בטיפול בריטלין ל-ADHD
לפני שאנו מקבלים החלטה לטיפול שכולל נטילת ריטלין יש צורך לקחת בחשבון גם את תופעותיו הנלוות – העלולות להתגלות לנו במהלך הטיפול.
אחת השאלות השכיחות ביותר שאני שומע בנוגע לריטלין נוגעת לירידה בתפקוד המוחי ביחד לדופמין בעקבות שימוש כרוני בריטלין. שאלה זו מציגה את הפחד מפני פגיעה בתפקוד המוחי, שכן הפציינט יידרש לקחת ריטלין מספר פעמים לאורך היום, ועליה איש אינו יכול לענות. באופן דומה גם שאלת ההתמכרות העלולה להיווצר נשארת נושא שנוי במחלוקת. עם זאת ניתן ללמוד ממחקרים כי ישנם יותר משתמשי סמים מבוגרים שקיבלו טיפול ל-ADHD בילדותם, בעוד שאחרים טוענים את ההיפך.
נכון להיום, אין מי שיכול לקבוע האם לקיחת ריטלין ללא הפסקות מגיל 5 עד גיל 15 יכולה להוביל להשפעה על התפתחות המוח (שכן אין וודאות בעניין) וההשפעות השליליות לטווח הרחוק עדיין אינן מוכרות ואינן מגובות במחקר מעמיק.
עם זאת, הסכנות שבאמפטמין לא נגמרות בהתמכרות לסמים, נזקים למוח ובעיות קשב וזיכרון. לפי הידוע עד כה, המתילפנידאט (ריטלין) גם עלול לגרום לסיבוכים בלב ולעוד נזקים פיזיולוגיים, כמו העלאת הסיכון לסרטן הכבד, למרות שהמחקרים הוגבלו לבדוק זאת על עכברים בלבד.
לאחר שנתיים, נראה כי הנזקים העיקריים הקשורים בשימוש במתילפנידאט הידרוכלוריד, שם אחר למימן הכלורי, באים לידי ביטוי בכבד (אדנומה הפטית). הדעות החלוקות בולטות אף יותר בכל הקשור בתופעות הלוואי שמגיעות ל-43 במספר, לפי נוברטיס (Novartis). יש להדגיש כי תופעות אלה משותפות לריטלין ולכל אמפטמין אחר, כמו שמראים מחקרים רבים. בכל אופן, מהציבור הן חומקות כלא היו, כדי לשמור על הסכמה רחבה המקובלת על כולם: שימוש בריטלון בקלות.
ולמרבה הצער, אם מוכרות יחסית היטב השפעותיהן לטווח הקצר, הרי שלא קיימות תוצאות מחקרים על השפעותיהן בטווח הארוך.
תופעות נלוות נוספות למתילפנידאט
הריטלין, ותרופות אחרות לטיפול בהיפראקטיביות, יכולות להיות בעלות תופעות לוואי, ולכן חשוב להעריך ולאמוד אותן לפני לקיחתן.
יש לציין כי במהלך השנים 2000-1990, ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) קיבל 4,400 תלונות הקשורות בתופעות הלוואי של הריטלין והקונצרטה (שניהם מתילפנידאט) וב-28 ליוני 2005, ה-FDA דרש שישונו בהתאם להערות הנלוות לתרופות על בסיס מתילפנידאט, ושהצרכנים יהיו מודעים באופן ברור שתרופות אלו עלולות לגרום ל"תקריות פסיכיאטריות", כגון "הזיות, מחשבות אובדניות, התנהגות פסיכוטית, אגרסיביות והתנהגות אלימה".
כמו כן, לפי המנהל לאכיפת חוקי הסמים (DAE), שילוב תרופות אלו עם משכך כאבים מסוים גורר לאותן השפעות של ערבוב קוקאין עם הרואין, ולכן ערבוב זה על בסיס ריטלין הפך ל"הרואין של העניים".
מהם תופעות הלוואי בשימוש בריטלין:
1. מערכת הדם : פרפורים, טכיקרדיה, לחץ דם גבוה, הפרעות קצב, כאבי חזה.
2. מערכת העיכול : איבוד התיאבון, בחילות, כאבי בטן, הקאות, יובש בפה, טעם רע, עצירות, שלשולים.
3. המערכת האנדוקרינית (הורמונלית) : תפקוד לקוי של בלוטת יותרת המוח, כולל הורמון הגדילה והפרולקטין, האטה בקצב הגדילה או עצירתה, איבוד משקל, חוסר איזון בתפקוד המיני.
4. מערכת העצבים המרכזית : עוויתות, בלבול, חוסר שקט, חרדות, התפרצויות כעס, אגרסיביות, עצבנות, התפרצויות בכי, רגישות יתר, אופוריה, דכאון, נדודי שינה, שינת יתר, הפרעות במצב הרוח הכללי (דיספוריה), פסיכוזה עם הזיות, טורדנות כפייתית (קומפולסיביות), דכאון פסיכוטי ומאניה, הבעות עצבניות, טיקים, דיסקינזיה, החמרה בסימפטומי הפרעת הקשב והריכוז (ADHD).
5. אחרים : כאבי ראש, שינויים בצבע העור (בעיקר לקראת ערב), גירודים, סרפדת (אורטיקריה), הזעת יתר, חום, כאבי מפרקים, רעידות, עוויתות שרירים, התקרחות (אלופציה), אנמיה, הרטבת לילה.
אודות ד"ר דניאל שוהם: ד"ר שוהם עומד כיום בראש מרכז רפואי ברמת גן ומחזיק בניסיון של כ-40 שנה כחלוץ שיטת האקופונטורה (דיקור) בישראל. בעשורים האחרונים הוא מחזיק בקליניקות בישראל ובמקסיקו המתמחות בהורדת משקל אצל ילדים ומבוגרים באמצעות הדיקור ובמרפאת כאב.
ד"ר שוהם הינו בוגר לימודי רפואה וכירורגיה באונ' "גרנדה" בספרד, עם סיום הלימודים התמחה ברפואה פנימית באונ' "גרנדה" וברפואה פנימית בבי"ח "סורוקה" באר-שבע. במקביל סיים ד"ר שוהם לימודי אוריקולותרפיה באונ' "גרנדה" ספרד, לימודי הומאופתיה בבי"ס "האנמן" בבואנוס-איירס ארגנטינה ולימודי אקופונטורה בבואנוס איירס ארגנטינה . בזמן הלימודים בחר להתמחות בפסיכותרפיה בבי"ח "תרולי" בספרד לצד התמחות בכאבים כרוניים ובמחלות זיהומיות .
לצד הקליניקות שפתח במקסיקו , ספרד וישראל אשר בהן טיפל במעל 20,000 פציינטים, צבר גם ניסיון רב כרופא ספורט בקבוצות כדורגל, כדור עף ,אגרוף ושחייה בארץ ובעולם. במהלך הקריירה שלו קיבל ד"ר שוהם את התואר פרופסור לסופרולוגיה בבי"ס בינלאומי בברצלונה והשתייך גם כחבר בבי"ס בינלאומי לרפואה פסיכוסומטית בצרפת . בשנים שבהם התגורר בישראל עמד מאחורי היוזמה להקמת המרפאות אצל הבדואים בנגב ונחשב לרופא הראשון (חלוץ) בישראל שהתמחה באקופונקטורה (דיקור).
כיום ד"ר שוהם מפעיל, מזה 3 שנים, מרפאה הנושאת את שמו בבניין התאומים ברמת גן . מרפאה המשלבת בין הידע העשיר שלו בתחומי הרפואה הקונבנציונלית יחד עם שיטת הדיקור, ההומיאופטיה, הפסיכותרפיה והסופרולוגיה.
ד"ר דניאל שוהם רחוב ז'בוטינסקי 35 רמת גן (בניין התאומים 2 - קומת קרקע E1) טלפון: 03-7167984/7 (הייעוץ חינם)


















