תביעת נזיקין בגין השריפה בכרמל בסך 4,236,000

תביעת נזיקין ראשונה הוגשה הבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ע"י עו"ד דוד מנע בשמם של בתי עסק בדליה ועוספיה שנפגעו בשריפה בכרמל

28.02.2012 מאת: יוסף חלבי
תביעת נזיקין בגין השריפה בכרמל בסך 4,236,000

25 בעלי עסקים מהכרמל וחוף כרמל תובעים באמצעות עו"ד דוד מנע בבית המשפט בת"א יפו את כל האחראים למחדל שריפת הכרמל.

סכום התביעה עומד על 4,236,000 ש"ח. בזמן שריפת הכרמל נפגעו כלכלית הרבה עסקים, כך לומדים מדוחות המס שלהם, יש עסקים שניזוקו במאות אלפי שקלים.

לאלה שנפגעו וירצו לתבוע בהמשך יהיה ניתן לגשת לבית משפט.

התביעה באה כנגד כל אלה שהיה להם חלק בשריפה ועל מנת להחזיר לעסקים את מה שהם הפסידו.

בקרוב יוגשו תביעות נוספות של כ 100 בעלי עסקים נוספים מהאזור.

לראיון עם עו"ד דוד מנע

{YouTubeVideo id=t1tdmPj4IEM}

מצ"ב התביעה ושמות התובעים. 

בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו 

דוד מנעהתובעים:
1.קונדיטוריה שפיק בע"מ ח.פ 51-242051-4, דלית אל כרמל
2.הכרמל דלקים בע"מ ח.פ 513907295, עוספייה
3.מטעמי הבית של סירין בעין חוד בע"מ ח.פ. 51-407787-4, עין חוד
4.יונס עמאשה – א. האדי ע.מ. 028153930, עוספיא 
5.מסעדת רוזנה, חלבי דני חוסין ע.מ. 029104460, דלית אל כרמל
6.אולימפיה דיזיין בע"מ ח.פ. 51-409734-4, עוספייה
7. גלידה לענין דלי רים, אנואר חלבי ע.מ. 25988239, דלית אל כרמל
8. המזרח יבוא עתיקות, חלבי מהא ע.מ. 031174709, דלית אל כרמל
9. מחסני אבו חמד לחשמל ותאורה בע"מ ח.פ. 51-442228-6, דלית אל כרמל
10.מרום הכרמל צימרים, עמרי כיוף ת.ז. 036527257 עוספיא
11.קונדיטורית הכרמל, ורדה שרוף ע.מ. 23402035, דלית אל כרמל
12.רגע רגוע, אבו סעדה חוסאם ע.מ. 23284227, עוספיא
13.צימרים דלית אל כרמל, ג'מל חלבי ע.מ. 054431978, דלית אל כרמל
14.אווזי חוף הכרמל בע"מ ח.פ. 51-308991-2, קניון חיפה
15.מינימרקט העיר, דניאלי אברהם ע.מ. 7146728, רח' הרצל 12, טירת הכרמל
16.בית השניצל, בר דרור ע.מ. 033063777, קניון חיפה
17.אר. אץ. אי. לשיווק משקאות בע"מ ח.פ. 51-425909-2 מסעדת רזאן/דראגסטור ראיק, עוספיא        
18."הדרוזיה מסעדה וטאבון דרוזי" - עלו מודי ת.ז. 21655030, עוספיא
19 ג'ינג'ר מסעדה ואולם אירועים -חדיד נדא ע.מ. 060620614, דלית אל כרמל
20. טאבון ומסעדת עמאשה סעד עמאשה ת.ז. 201543923, עוספיא
21. טרבייה ענק המזון בע"מ, ח.פ. 51-396027-8, עוספיא
22. עמים וטעמים אל כרמל, אבי שלמה ת.ז. 059301523, עוספיא
23. פיצה פאן, כיוף קאסם ת.ז. 024782641, עוספיא
24. "פיצריקה" כלפה אלירן ת.ז. 309605886, הרצל 29, טירת הכרמל
25. תחנת טוטו חלבי אורי ת.ז. 022417182, רח' העצמאות 2, טירת הכרמל
 כולם ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח'
 רח'  ז'בוטינסקי 33 רמת גן 52511     
 טל' 03-6137946 פקס: 03-6137947

 - נ  ג  ד  -

הנתבעים: 

 1.מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי
רח' הנריטה סולד 1, תל אביב
טל': 03-6972222 

2. משרד הפנים
 רח' קפלן 2 ירושלים
טל': 02-6701432 פקס: 02-6701693

3. איגוד ערים אזור חיפה – שרותי כבאות
 רח' חלץ 9 חיפה,
טל':04-8699290

מהות התביעה:  כספית. סכום התביעה: 4,236,000 ₪.

כתב תביעה

א. הקדמה

1) ביום 02.12.10 פרצה שריפה ביערות הכרמל ולימים נודעה כ"השריפה בכרמל" (להלן: "השריפה"). השריפה כילתה כארבעים אלף דונם יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עוספיא – דלית אל כרמל, שכונת דניה בחיפה, טירת הכרמל והכפר עין חוד. לימים הוגדרה שריפה זו כשריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל.

2) במשך 4 ימים רצופים השתוללה השריפה. כל אותם ימים השתתפו במאמצי הכיבוי וההצלה רוב זרועות הביטחון, מכבי האש רתם למשימה את כל כבאי הארץ בסיוע צה"ל כוחות משטרה ושב"ס. כדי להתמודד עם השריפה מדינת ישראל אף נזקקה לקבל סיוע אווירי נרחב ממדינות רבות.

3) במהלך השריפה כ - 17,000 תושבי סביבת הכרמל פונו מבתיהם מחשש לחייהם, ישובים שלמים אליהם קרבה השריפה כמו בית אורן, עין הוד ועין חוד ועוד, פונו ונותרו ריקים מתושבים ומבתי עסק. 

4)  השריפה בכרמל גבתה את חייהם של 44 בני אדם, ביניהם אנשי שירות בתי הסוהר, אנשי משטרה, כבאים וגם נער כבאי מתנדב, שהקריבו את חייהם במאמצים כבירים ובאמצעים דלים בכדי לכבות את השריפה הגדולה ביותר שחוותה במדינת ישראל.

5) בנוסף לאובדן חיי אדם, נגרם נזק רב למבנים, דירות וציוד פרטי הנאמד בכ- 200 מיליון שקל. מבנים ורכוש ציבורי כמו קווי חשמל, כבישים, גדרות, עמודי תאורה, תמרורים, תשתיות מים וביוב ניזוקו, והנזקים נאמדים בכ- 100 מליון שקל לפחות.

ב. הצדדים

התובעים
6) התובעים הינם בעלי עסקים של מסעדות, קונדיטוריות, בתי קפה, בתי הארחה, שירותי קייטרינג, אולם אירועים, חנות עתיקות, מינימרקט וכד' בכפרי הדרוזים דלית אל כרמל, עוספיא, עין חוד וטירת הכרמל. לתובעים נגרמו נזקים כספיים גדולים בתקופת השריפה ובתקופה שלאחריה בבחינת AFTER SHOKE.

הנתבעים
7) הנתבעת 1 הינה מדינת ישראל הנתבעת על זרועותיה ויחידותיה השונות, והיא הנושאת באחריות ישירה ו/או שילוחית בגין הנזקים נשוא תביעה זו וזאת כפי שיתואר להלן.

8) נתבע 2, הינו משרד הממשלתי המופקד על שרותי הכבאות במדינת ישראל מכוח חוק שירותי הכבאות. נתבע 2 ממונה על ביצוע החוק ובמסגרתו הוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות הנוגעות: למערך הארגון, מינויי בעלי תפקידים, קביעת שכרם, ציוד ומתקנים, הספקת מים, וחקירות בסיבות דליקות וגורמיהן של שרותי הכבאות בישראל.

9) נתבע 3, הינה רשות סטטוטורית הפועלת מכוח חוק שירותי הכבאות, תשי"ט 1959 (להלן: "חוק שירותי הכבאות"). נתבע 3 נותן את שרותיו למספר רשויות באזור חיפה ובהן, טירת הכרמל המפעיל את תחנת הכיבוי פארק הכרמל היא האחראית למתן שירותי כיבוי והצלה במוקד השריפה כדלהלן.

ג. עובדות המקרה

10) ביום 02/12/10 בשעה 10:40 בבוקר התלקחה שריפה ממערב לעוספיא הכפר השכן לדלית אל כרמל. עדויות מצביעות על כך שפטריית העשן נראתה כבר בשעה 11:00 אולם, דיווח ראשוני על  השריפה הועבר למגדל הפיקוח בשדה התעופה חיפה בשעה 11:14 על ידי הטייס אלון חיים, מדריך טיסה, שראה את השריפה מהאוויר והתריע כי האש מתפשטת במהירות בעקבות רוחות חזקות.

11) גם תושבים רבים התקשרו למוקד מכבי האש כדי להתריע על השריפה המשתוללת, ביניהם ד"ר אמין זיידן, אשר התקשר 3 פעמים בשעה  11:15 למוקד מכבי האש במרחב חיפה כדי לדווח על השריפה.

12) מדריך הטיסה אלון חיים אשר שב לאזור כחצי שעה לאחר שדיווח לראשונה על פרוץ השריפה, לא ראה בשטח רכבי כיבוי. לדבריו השריפה היתה מצומצמת בהיקפה וניתן היה להשתלט עליה בקלות ובמהירות לו התגובה לאירוע היתה מידית ונחושה.

13)  מאמצי כיבוי השריפה החלו בשהוי רב, רק כשעה וחצי לאחר פרוץ השריפה הגיעו הכבאיות הראשונות למוקד השריפה והחלו במאמצי הכיבוי.

14) נוסף על השהוי הרב בזמן התגובה לאירוע, 2 כבאיות בלבד הוזנקו מתחנת פארק הכרמל כדי לטפל בשריפה. כשאלו הגיעו סוף סוף למוקד השריפה הם היו חסרי אונים ולא יכלו להיאבק ולבלום את השריפה המשתוללת. 

15) בשעה 13:45 כשעתיים וחצי מזמן הדיווח על השריפה, הגיעו מטוסי כיבוי כדי לסייע במאמצי הכיבוי. במועד זה השריפה כבר הפכה לרבת מימדים.

16) דוד גולן מנכ"ל כים-ניר, החברה שמטוסיה סייעו בכיבוי השריפה, העיד בפני וועדת הכלכלה של הכנסת. בהתאם לעדותו בעת פרוץ השריפה היו בארץ רק 15 טון בלבד של חומר מעכב בעירה וזאת בניגוד להמלצת מבקר המדינה אשר המליץ בעבר להעמיד מלאי של 160 – 200 טון של חומר כזה.

17) עוד אמר גולן בפני הוועדה :"אילו היו המטוסים מתרוממים בזמן אמת והיו ברשותנו כל החומרים הדרושים לא היינו מידרדרים כך".

18) לא זו בלבד, שירות הכיבוי האווירי של  מדינת ישראל, שבעבר היה שייך לחיל האוויר בוטל בשנת 2001, והמלאכה הוטלה על שתי חברות ריסוס פרטיות "כים ניר" ו"תלם תעופה" המחזיקות 12 מטוסים קטנים שאינם מסוגלים להתיז מים ואינם עומדים בסטנדרטיים מודרניים לכיבוי שריפות. התיאום בין החברות הללו לבין הרשויות היה כושל, דבר שגרם לאיחור בהגעתן לשטח.

19) בעקבות המחדלים המתוארים לעיל, לא הצליחו שרותי הכבאות של מדינת ישראל להשתלט על השריפה עוד שהייתה בשלביה הראשוניים, ומדינת ישראל נאלצה להזעיק מטוסי כיבוי זרים מחו"ל כדי להתמודד עם השריפה.

20) עם פרוץ השריפה החלו כוחות הביטחון בפינוי התושבים מהאזור. לקראת הערב של היום הראשון הוחלט לפנות את היישובים ניר עציון, עין הוד, כפר הנוער ימין אורד, עין חוד, מגדים, החותרים וחלקים משכונת דניה שבחיפה ומטירת כרמל הסמוכים לחורש הבוער.

21) מוקדם יותר פונו כפר סיטרין, כלא 6, בית סוהר כרמל, המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל ומחנות צה"ל באזור. אוניברסיטת חיפה פינתה את כל הסטודנטים מוקדם יותר. בסך הכל במהלך השריפה כ - 17,000 תושבי סביבת הכרמל פונו מבתיהם מחשש לחייהם.
22) במשך ארבעה ימים השתוללה השריפה שהפכה לאסון רב ממדים והוגדרה כשריפה הגדולה ביותר במדינת ישראל. השריפה המשיכה להשתולל עד ליום 05.12.10, לקראת שעות הערב הצליחו כוחות הכיבוי להשיג שליטה על השריפה עד לכיבויה המוחלט. כמו כן היתה הפסקת חשמל יזומה.

ד. אחריות הנתבעת 1

23) במאי 2008 החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. ביצוע השינוי הארגוני היה תלוי בעיקר בהקצאת תקציבים נדרשים. המענה התקציבי הותנה על ידי משרד האוצר בביצוע הרפורמה הארגונית. כך יצא שמשרד האוצר מנע הקצאת תקציבים לשירותי הכיבוי וההצלה. המשרד התנה את מתן הסיוע התקציבי למימון השלמת המשאבים החסרים בשירותי הכבאות בשינוי הארגוני.

24) בעקבות חילוקי הדעות הפנימיים, שינוי ארגוני זה לא קודם ועל כן, נותרה בעינה ובמלוא חומרתה אי המוכנות של שירותי הכבאות לעת חירום. הטיפול בנושא נקלע למצב בלתי נסבל של היעדר פיתרון.

25) גם משרד הביטחון ניתק את עצמו לחלוטין מסוגיית מערך הכבאות למרות שקיבל "אחריות - על" בעניין. כבר בשנת 2007  קיבל משרד הביטחון "אחריות על לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום".

26) משרד ראש הממשלה אף הוא לא חף מאשמה. על אף התראות מצידם של שרי הממשלה ודיונים בנושא שירותי הכבאות, לא חלה בהובלתו כל התקדמות ממשית במציאת פתרון והוא העדיף שלא לקבל הכרעות.
ה. אחריות הנתבע 2
27) בהתאם לסעיף 35 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט – 1959 ממונה שר הפנים על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר ארגון שירותי כבאות ויחידות כבאים;  תנאי שירותם של הכבאים; אמצעים וציוד ומתקנים שישמשו לצרכי כיבוי דליקות. במלים אחרות הנתבע 2 נושא באחריות לשירותי הכבאות ולמבנה הארגוני של שירותי הכיבוי.

28) קיימת החלטת ממשלה מיום 11 במאי 2008 על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. שנתיים עברו מאז והנתבע 2 אפילו לא גיבש הצעת חוק. נציב הכבאות התריע פעמים אחדות לפני שר הפנים ולפני משרד האוצר על המצב החמור ועל כל מה שחסר בשירותי הכבאות, אך בפועל לא חל שינוי ממשי במצב.

29) יתירה מכך, משרד הפנים גם לא פעל לפתרון בעיות דחופות, כמו בית הספר לכבאות ולהצלה, הפועל במתקן שאינו מאפשר להכשיר את הכבאים בהתאם לתקנים בינלאומיים, והשימוש בו לאימונים כרוך בסיכון חייהם של הכבאים.
 
30) מספרם היחסי של הכבאים בישראל הוא כרבע ממספרם בעולם –יחס של 1.6 כבאים ל – 10,000  תושבים בישראל, לעומת יחס של שישה כבאים ל – 10,000 תושבים  במרבית מדינות העולם.

31) קיים מחסור לא רק בכוח אדם / כבאים אלא גם קיים מחסור ברכבי כיבוי שחלקם ישנים מאוד, ומחסור בציוד אחר שחלקו מיושן. מספרם של רכבי הכיבוי לעת שגרה כלל 519 כלי רכב, אך מצבת כלי הרכב התקניים – אלה שהיו בשימוש פחות מ – 20 שנים – כללה רק  349 כלי רכב.

32) תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת. קיימים גם ליקויים חמורים בקשר ובשיתוף הפעולה בין רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף ושירותי הכבאות. 

33) מצב מערך הכבאות החמיר עד כדי סכנת קריסה בעת חירום, מה שעלול  לגרום לאובדן חיי אדם   רכוש כפי שקרה בפועל באסון השריפה.

ו. אחריות הנתבע 3

34) הנתבע 3 הינו רשות כבאות שהיא איגוד ערים. פעולות רשויות הכבאות מוסדרת בחוק שירותי הכבאות. בהתאם לסעיף 2 לחוק שירותי הכבאות, רשות כבאות וביניהן הנתבע 3 חייב היה להבטיח את מתן שירותי הכבאות לכיבוי השריפה שהתפרצה בתחומה ולמנוע את התפשטותה מעבר לתחומה וכן לדאוג להצלת רכוש ונפש.

35) עוד אחראי הנתבע 3 בהתאם לסעיף 2 הנ"ל על מניעת הדליקות או התפשטותן של דליקות לתחומה או מעבר לתחומה, וכן להצלת נפש ורכוש.

36) על פי חוק שירותי הכבאות על רשות כבאות לרכוש, להתקין ולהחזיק במצב תקין ציוד ומתקנים הדרושים ליחידת הכבאים למילוי תפקידיה. תקנות שירותי הכבאות (ציוד וכיבוי), תשכ"ה – 1964, קובעות כי רשויות הכבאות יחזיקו בתחנות ציוד כיבוי לפי קביעת מפקח כבאות ראשי שהוא נציב הכבאות.

37) הנתבע 3 כשל בחובותיו אלו וכן בחובת הזהירות שהוא חב מעצם קיומו. הנתבע 3 יכול וצריך היה להגיב מהר יותר ובכך היה ניתן למנוע את התפשטות השריפה והגעתה למימדים כפי שהגיעה. 

ז. עילות התביעה

38) התנהגותם של הנתבעים כפורט לעיל, מהווה עוולת רשלנות בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בין היתר במעשים ובמחדלים כלהלן:
39.1.1 הנתבעים פעלו שלא כדין ובניגוד לדין ו/או תוך התרשלות פושעת ו/או הפרה ו/או אי קיום ו/או אי אכיפה של החובות המוטלות עליהן ע"פ הדין ואשר נועדו להגנתו ו/או שמירת בריאותו  ו/או נוחותו של  הציבור ובכללם התובעת.
39.1.2 הנתבעים לא עשו מעשה ו/או נהגו בצורה שאדם ו/או רשות סטטוטורית סבירה ונבונה הייתה נוהגת, לאור הטלת האחריות ו/או הסמכות אשר הוקנו להן מתוקף תפקידיהן.
39.1.3 הנתבעים לא השתמשו במיומנות ובמידת הזהירות שרשות סטטוטורית ו/או מחזיק משרה ו/או תפקיד סביר ו/או מי מטעמן היה משתמש או  נוקט באותן נסיבות.
39.1.4 הנתבעים לא עשו מאומה ו/או לא עשו די על מנת לטפל ולתחזק את מערך הכבאות בישראל.

39) התנהגות הנתבעים כמפורט לעיל, מהווה עוולה של הפרת חובות חקוקות, בהתאם להוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בין היתר הפרו הנתבעים את הוראות הסעיפים 2 ו- 4 (נתבע 3) ס' 33 ו- 35 (נתבע 2) וס' 17 (נתבעת 1) לחוק שירותי הכבאות.

40) בנסיבות המקרה נכון ומוצדק להכיל את הוראות סעיפים 38 ו–41 לפקודת הנזיקין, ומן הדין שנטל השכנוע לכך שלא היה מעשה התרשלות יעבור אל כתפי הנתבעים.

ח. נזקי התובעים

תובעת 1 – קונדיטוריית שפיק

41) לתובעת 1 שתי קונדיטוריות ושני בתי קפה בדלית אל כרמל ובעוספיא. התובעת 1 גם מנהלת שירותי קייטרינג וכן אולם שמחות. התובעת 1 תכננה לקיים "פסטיבל קפה" ראשון מסוגו בישוב דליית אל כרמל. מועדי הפסטיבל היו אמורים להתקיים בין התאריכים 02-04/12/10.

42) התובעת 1 תכננה את הפסטיבל מספר חודשים לפני מועד קיומו ומועדיו תוכננו בין התאריכים 02-04/12/10. בעקבות הביקוש הרב וההזמנות אשר נקבעו מראש, הפסטיבל היה אמור להימשך גם בסוף השבוע שלאחר מכן בין התאריכים  10-11/12/10.

43) התובעת 1 גם רצתה לקיים את פסטיבל הקפה כ"פלטפורמה" להצגתו ולשיווקו של אולם האירועים החדש ושירותי הקייטרינג אשר היא מספקת לאירועים. על כן השקיעה התובעת בפרסום הפסטיבל הכולל הצבת שלטי חוצות ופרסום ברדיו.

44) התובעת 1 השקיעה מכספה סכומים גבוהים למימון עלויות הפסטיבל. הושקעו זמן והון רב בתכנון הלוגיסטי של הפסטיבל, בתפאורה, חומרי הגלם, בישולים, בצקים, קליית קפה, טחינה, אפיה, ציוד נלווה לכל עמדה, וצוות רב של עובדים בכדי לאייש את כל עמדות הפסטיבל.

45) בשל חשש ממשי כי האש תתפשט אל תוך הישוב דלית אל כרמל בשעה 12:00 בצהריים המשטרה סגרה את הכניסות לישוב מכיוון דרום באליקים ומכיוון צפון בחיפה ובכך מנעה כניסה לדליית אל כרמל ועוספיא. נוסף על כך בעקבות הדיווחים בכלי התקשורת על השריפה אשר גרמו לפאניקה, חרדה ופחד בלב תושבי הסביבה, רבים אשר תכננו להשתתף בפסטיבל ביטלו את הגעתם.

46) הוצאותיה הישירות של התובעת 1 לצורך הכנת הפסטיבל, ארגונו וקיומו עמדו על 300,000 ₪ והם כוללות : פרסום ברדיו, הפקת שלטים, פוסטרים, הדפסה על שקי קפה, פרסום בעיתונות, ציוד חשמל ותאורה, עבודת נגרות, הכנת מערכת חשמל, תנור, קופות רושמות, אריזות, כוסות, מפות, מפיות, מאכלים ושתייה, קפה, התקנת מערכת מולטימדיה ועוד.

47) התובעת ציפתה לרווחים בסדר גודל של בין 100-200 אלף ₪ כתוצאה ישירה מקיום הפסטיבל ועוד כ – 300 אלף ₪ רווח מתמשך כתוצאה מהחשיפה. בנוסף נגרמו לתובעת נזקים המתבטאים באובדן רווחים בחודש דצמבר 2010 ובחודשים ינואר – פברואר 2011 שנגרמו כתוצאה מכך שלקוחות רבים ותיירים לא באו לאזור בסכום של כ – 100 אלף ₪. סה"כ אומדת התובעת 1 את נזקיה בגין ראש נזק זה של אובדן רווחים בסכום כולל של 500 אלף ₪.

48) ביחד עם אובדן השקעתה בפסטיבל מעמידה התובעת 1 את נזקיה ע"ס של 800 אלף ₪.

תובעת 2- כרמל דלקים 

49) התובעת 2 חברה בשם "הכרמל לדלקים בע"מ", הינה בעלת 2 עסקים: מסעדת הכבש בדליית אל כרמל וכן תחנת דלק בכביש עוקף דליה.

50) הן למסעדה והן לתחנת הדלק נגרמו נזקים כספיים גדולים כפי שמפורטים בדו"חות הכספיים שהוכנו ע"י רוה"ח של החברה. יצוין כי בימים רגילים עמוסה המסעדה מבקרים ורבים מתדלקים את רכבם בתחנת הדלק.

51) בימי השריפה וגם לאחריה הדירו מבקרים רבים את רגליהם מהמסעדה ומתחנת הדלק וההשפעה של השריפה ניכרה לאורך מספר שבועות לאחר מכן.

52) כתוצאה מכך נגרמו לתובעת 2 נזקים כספיים הנאמדים בסך של – 140,000 ₪ (100 אלף ₪ בגין הפסדים + 40 אלף ₪ בגין בגין אובדן רווחים).

תובעת 3- המסעדה בעין חוד

53) בבעלותה של התובעת 3 מסעדה בכפר עין חוד. זוהי מסעדה ערבית אותנטית הידועה בשם "הבית בעין חוד". חוץ ממסעדה יש במתחם גם 2 דירות אירוח.
54) תושבי עין חוד פונו מבתיהם ע"י פיקוד העורף, למשך כשבוע ימים בשל הקרבה לשריפה. התובעת 3 נאלצה לזרוק את מלאי הבשר והירקות שהחזיקה. התובעת 3 איבדה מלאי של חומרי גלם בסכום כולל של 50,000 ₪.

55) כמו כן המסעדה היתה סגורה בימי השריפה וכן בימים שלאחריה בשל הפינוי. כמו כן התבטל אירוע שאמור היה להיות במסעדה ועל כך ועל יתר הימים בהם הם התפנו תובעת התובעת 50 אלף ₪.  

56) גם לאחר מכן מספר המבקרים התמעט באופן משמעותי יחסית לתקופה שלפני קרות השריפה. כתוצאה מכך לתובעת 3 נגרמו נזקים כספיים כבדים נוספים אותם היא מעריכה ב- 120,000 ₪ וזאת בגין אובדן רווחים ופגיעה במוניטין.

57) סך כל נזקיה של התובעת 3 אם כן נאמדים ב- 220,000 ₪ המתחלקים כפי שתואר לעיל.

תובע 4 – יונס עמאשה

58) התובע 4 הינו הבעלים של עסק לעבודות גיזום יער בשם "א. האדי" הנמצא ביישוב עוספיא. התובע 4 זכה במכרז של הקרן הקיימת לישראל לטיפול יערני בכרמל. עפ"י ההסכם עם הקק"ל על התובע 4 היה לדלל ביערות הכרמל 966 דונם עצים בוגרים ו - 468 דונם דילול וגיזום יער צעיר.

59) עד לשריפה הספיק התובע 4 לבצע 616 דונם ונותרו 350 דונם יער בוגר וכן 60-100 דונם יער צעיר. התובע השקיע מכספו לרכישת ציוד לגיזום ולחיתוך כמו לדוגמא מרסקת וטרקטור וכן העסיק עובדים רבים שסייעו לו בעבודה אותה ביצע עפ"י המכרז בו זכה. כמו כן התחייב התובע 4 לשלם לקק"ל סך של 104,000 ₪ עבור העצים.

60) עם פרוץ השריפה נאסר על התובע 4 להיכנס לשטח. לתובע 4 נגרמו נזקים כספיים כתוצאה מאובדן הכנסות מצד אחד והוצאות רבות מצד שני ע"מ להמשיך ולהחזיק את כוח האדם והציוד. לצורך ביצוע העבודה נזקק התובע 4 ל – 4 טרקטורים ומשאית והוצאותיו הגיעו לכדי 150,000 ₪ בגין אחזקת הציוד.

61) הרווח של התובע מהעבודה של גיזום העצים היא למכור את העצים להסקה או לתעשייה. התובע 4 הפסיד בגין 350 דונם של היער הבוגר שנותר לו לדלל 720,000 ₪ (לפי 300 ₪ לטון עץ * 2,400 טון) ושל היער הצעיר 98,400 ₪ (300 ₪ לטון עץ * 328 טון). לצרכי אגרה מעמיד התובע 4 את תביעתו ע"ס של 950,000 ₪.

62) תובע 5 – מסעדת רוזנה-  הוא בעלים של מסעדת בשרים ומאכלים דרוזיים אוטנטיים בכפר דלית אל כרמל הקרויה "מסעדת רוזנה". בסופי שבוע ובשבתות בשעות השיא מארחת ומאכילה המסעדה בין 150-200 איש. התובע 5 מעריך את נזקיו ב- 80,000 ₪  המתחלקים כלהלן : 20,000 ₪ אובדן רווחים ישיר, 20,000 ₪ הפסד בגין סחורה, 40,000 ₪ לתקופה בה השפיע אירוע השריפה על כמות המטיילים באזור וכפועל יוצא על הכנסות המסעדה בשבועות שלאחר השריפה.

63) תובע 6- אולימפיה דיזיין-  הינו בעל עסק למכירת מוצרי קרמיקה, שיש, זכוכיות וכן שורת מוצרים נלווים לחדרי אמבטיה, מטבחים ואינסטלציה. העסק של תובע 6 ממוקם בכניסה הצפונית לכפר עוספיא ומוקד השריפה היה מול העסק. בתקופת השריפה לא תיפקד העסק בכל מהלך חודש דצמבר וכן מספר חודשים לאחר מכן. מדובר בעסק המגלגל מידי חודש סכומי כסף גדולים ומחישוב שערך התובע נמצא שהירידה בהכנסות וברווחים של העסק הגיעו לסך של כ – 300,000 ₪ בהשוואה בין הכנסות בתקופת השריפה ומספר חודשים לאחריה לתקופה שקדמה לשריפה או בהשוואה לתקופה המקבילה שנה לאחריה.

64) תובע 7 – גלידה לענין- הינו הבעלים של עסק למכירת גלידה הנקרא "גלידה לעניין" הנמצא ביישוב דלית אל כרמל. לתובע 7 נגרמו נזקים כספיים בשל הפסקת חשמל שנגרמה כתוצאה מהשריפה שגרמה למקררים להפסיק לעבוד וכל מלאי חומרי הגלם התקלקל וכן כתוצאה מירידה בהכנסות וברווחים בתקופה שלאחר השריפה. התובע 7 פתח את העסק ביוני 2010 מבדיקת הכנסת העסק מיוני 2010 עד תאירך השריפה וחצי שנה לאחר מכן, יש פער של ירידה בהכנסות בכ- 200 אלף ₪. התובע 7 מעריך את נזקיו בסכום כולל של כ- 200 אלף ₪ אך לצורכי אגרה הוא מעמידם ע"ס של 100 אלף ₪ בלבד.

65) תובע 8 - המזרח יבוא עתיקות-  עוסק ביבוא ושיווק עתיקות מהמזרח. לתובע חנות גדולה בדלית אל כרמל אשר מלאה במבקרים הבאים לקניות בסופי שבוע. במשך חודש ימים המסחר היה מושבת לחלוטין וגם לאחר מכן הפעילות הכלכלית קטנה ב- 50% לפחות למשך חודשים ארוכים. התובע 8 מעריך את נזקיו בהפסד כספי של 20,000 ₪ בגין החודש הראשון וב- 5,000 ₪ בגין כ"א מחמשת החודשים שלאחריו. בסה"כ מעריך התובע 8 את אובדן רווחיו כתוצאה מהשריפה ב – 50 אלף ₪. יצוין כי כתוצאה מן השריפה וירידת ההכנסות הדרסטיות לאחר מכן נאלץ התובע לסגור את העסק.

66) תובע 9 – מחסני חשמל-  הינו הבעלים של עסק למכירת גופי תאורה הנקרא "מחסני אבו חמד" הנמצא ביישוב דלית אל כרמל. בתקופה בה נאלץ לסגור את העסק בגין השריפה וכן בתקופה שלאחר מכן בה נמנעו קונים להגיע לאזור בתקופה שלאחר השריפה. לתובע 9 נגרמו נזקים כספיים המוערכים על ידו ב- 100,000 ₪ וזאת כתוצאה מסגירת העסק וכן מירידה חדה במכירות.
 
67) תובע 10 – מרום הכרמל צימרים- הינו בעלים של צימרים מרום הכרמל בכפר עוספיא הצופים אל נופיו המרהיב של עמק יזרעאל. מידי שבוע מגיעות הזמנות רבות לצימרים ובתקופת השריפה הצימרים נותרו ריקים וכן גם מס' שבועות לאחר מכן. יצוין כי השריפה בכרמל התרחשה לא רחוק מעסקו של התובע והוא אשר טלפן עשרות פעמים לתחנת הכיבוי והכבאים בוששו להגיע. תובע 10 מעריך נזקיו בכ – 50,000 ₪ אובדן רווחים בתקופת השריפה ולאחריה כתוצאה מביטולי הזמנות וכן כתוצאה מירידה במבקרים.         

68) תובעת 11 – קונדיטורית הכרמל- הינה הבעלים של קונדיטוריה ובית קפה בשם "קונדיטורית הכרמל" הנמצאת ביישוב עוספיא. לתובעת 11 נגרמו נזקים כספיים הנאמדים ב- 49,000 ₪ וזאת בשל הפסקת חשמל שנגרמה כתוצאה מהשריפה שגרמה לכל מלאי חומרי הגלם שהיה בקירור ו/או בהקפאה להתקלקל, מיעוט מבקרים בתקופת השריפה ובמספר שבועות לאחר מכן.

69) תובע 12 רגע רגוע-  הוא הבעלים והמפעיל של מסעדת בשרים מהכפר הדרוזי עוספיא הנקראת "רגע רגוע". לתובע 12 נגרמו נזקים כספיים הנאמדים על ידו בסך של 52,000 ₪ וזאת בשל השריפה (מלאי מזון שהתקלקל, ציוד שנפגע ואובדן לקוחות). רק על מנת לסבר את האוזן בסוף השבוע של השריפה היתה הזמנה למסעדה של קבוצה המונה 40 אורחים. הזמנה אשר בוטלה כמובן בעקבות השריפה.

70) תובע 13 – צימרים דלית אל כרמל- הוא הבעלים והמנהל של 4 בתי הארחה (צימרים) בכפר הדרוזי דלית אל כרמל. התקופה בה אירעה השריפה נחשבת לתקופה טובה שבה תפוסת החדרים היא מן הגבוהות בשנה (חודש דצמבר / חג חנוכה). היו ביטולים רבים בשל השריפה ובעצם חדרי הארחה נותרו ריקים. התובע מעריך את נזקיו הכספיים ב- 50,000 ₪.

71) תובע 14 – אווזי חוף הכרמל- הינו הבעלים של מסעדת בשרים מצליחה בשם "אווזי חוף הכרמל" הנמצאת בקניון חיפה. לתובע 14 נגרמו נזקים כספיים וזאת בשל אובדן הכנסות עקב הימנעות של סועדים להגיע אל האזור בזמן ובסמוך לשריפה. בארבעת סופי השבוע שקדמו לשריפה ממוצע פדיון המכירות בסופי השבוע עמד על 50,895 ₪ לעומת זאת בשני סופי השבוע שהושפעו מהשריפה ממוצע המכירות עמד על 36,699 ₪ בלבד. ירידה של 26% בהכנסות. בימות החול שבין שתי השבתות שלאחר השריפה (12/12/10 – 04/12/10 ) המאופיינים בהכנסה גדולה מהרגיל שכן, מדובר בתקופת חג החנוכה, אם ניקח כמדד את הירידה בהכנסה בסופי השבוע הנ"ל שהינו, 26% הרי שאובדן הרווחים בימות החול עומד על 48,137 ₪.  סה"כ מדובר ב 75,000 ₪ אובדן הכנסה. בנוסף היו נזקים של פגיעה במוניטין ועוגמת נפש הנאמדים בעוד 25,000 ₪.

72) תובע 15 – מינימרקט העיר- היה הבעלים של סופרמרקט הנקרא "מינימרקט העיר" הנמצא בטירת הכרמל. התובע 15 נאלץ לסגור את הסופרמרקט עקב ירידה חדה בהכנסות כתוצאה מהשריפה. יש לזכור כי האש הגיעה עד לתוך טירת הכרמל ומהומת אלוהים שררה באזור כולו. כתוצאה מכך נגרמו לתובע 15 נזקים כספיים המוערכים ב- 200,000 ₪ וזאת בשל קריסת העסק.

73) תובע 16 – בית השניצל - הינו הבעלים של עסק למכירת בגטים בשם "בית השניצל" הנמצא בקניון חיפה. לתובע 16 נגרמו נזקים כספיים זאת עקב אובדן הכנסה בעקבות הימנעותם של סועדים להגיע אל אזור השריפה והן בשל כך שהוא נאלץ למכור את מוצריו במחירים מוזלים עד לכדי מחיר עלות, וזאת בשל אורך החיים הקצר של מוצרי הבשר והירקות שבהן העסק משתמש. לתובע 16 נגרמו נזקים כספיים עפ"י נתוני רו"ח מטר סאמי בסכום של 36,229 ₪ כנזקים ישירים ובעוד כ – 25,000 ₪ נזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות לטווח ארוך. סה"כ תובע התובע 16 -60,000 ₪.

74) תובע 17 – מסעדת רזאן ודראגסטור ראיק-   הינו מסעדה בדלית אל כרמל אליה צמוד דרגסטור. בתקופת השריפה כאמור נחסמו הכבישים כולל כביש הכניסה הצפוני לדלית אל כרמל ומבקרים רבים הפוקדים את המקום מידי סוף שבוע נמנעו מלהגיע וכך גם בתקופה של מס' שבועות לאחר מכן. התובע 17 הינו בעל מוניטין בהיותו סניף שווארמה חאזן מחיפה. תובע 17 מעריך את נזקיו במסעדה ובדראגסטור עפ"י נתוני הרו"ח שלו בכ – 100,000 ₪ כאשר מתוכם 40,000 ₪ סחורה שנזרקה (בשר, ירקות, גלידות ואוכל מבושל) כ- 20,000 ₪ אובדן רווחים בטווח הקצר (הימים הראשונים של השריפה) ו – 40,000 ₪ נוספים בגין אובדן רווחים בתקופה שלאחר מכן.

75) תובע 18 – הדרוזיה-  הינו בית מאפה ומאפייה בשם "הדרוזיה" הנמצא על אם הדרך בכביש הראשי עוספיא. מידי סוף שבוע פוקדים את המקום מאות קונים אשר קונים מיני מאפה ולחמים ב – 2 בתי העסק הסמוכים. תובע 18 מעריך את נזקיו ב- 80,000  ₪ נזקים כספיים לטווח הקצר והארוך.

76) תובע 19- ג'ינג'ר -  היה הבעלים של מסעדת בשרים ואולם אירועים הנקראת "ג'ינג'ר" הנמצא בישוב דלית אל כרמל. עיקר לקוחות הם תיירים. כתוצאה מהפסקת החשמל נזרקו הרבה חומרי גלם ומאכלים. לתובע 19 נגרמו נזקים כספיים המוערכים ב- 270'000 ₪ וזאת בשל סגירת העסק.

77) תובע 20 – טאבון מסעדת עמאשה- בעלים של טאבון ומסעדה בשם עמאשה בכביש הראשי בעוספיא. למסעדה נגרמו נזקים בסכום כולל של 25,000 ₪ בגין אובדן רווחים וסחורה שנזרקה.

78) תובעת 21 טרבייה ענק המזון-  הינה חברה רשומה כדין וישראל ועיסוקה בסיטונאות מזון. העסק נמצא מול מוקד השריפה והשריפה הגיעה עד לחצר העסק. לתובעת 21 מחסן מזון בשטח גדול בעוספיא בו היא מאחסנת מלאי סחורה. התובעת 21 נאלצה להשמיד את כל מלאי המזון שהיה במחסניה בשל השריפה. השמדת המלאי נעשתה בשל הפסקת חשמל שנגרמה כתוצאה מהשריפה. המקררים הפסיקו לעבוד ולקרר את המזון (חלב ובשר). את הסחורה שניתן היה להציל פינתה התובעת  למקום מבטחים. מדובר במלאי בסך של 150 אלף ₪. סך הפסדי התובעת 21 מוערכים על ידה בסכום כולל של 300 אלף ₪ כאשר מחציתו נגרם כתוצאה מאובדן מלאי הסחורה שהיתה באותה עת במחסניה ומחציתו השנייה כתוצאה מאובדן רווחים עקב כך שכל פעילותה העסקית של התובעת 21 נפגעה בתקופת השריפה ומספר שבועות לאחר מכן

79) תובע 22 – עמים וטעמים - עוסק באירוח על פי מיטב המסורת הדרוזית. העסק מתמחה בסיורים בכפר, ומתן הסבר על העדה הדרוזית בשילוב ארוחת צהריים אותנטית. בתקופת השריפה נאלץ התובע 22 לבטל עשרות הזמנות שהיו ובמשך חודש לא עבד. כמו כן נצפתה ירידה משמעותית בתקופה שלאחר מכן. התובע 22 אומד את נזקיו כתוצאה מהשריפה בסך של 100,000 ₪.

80) תובע 23- פיצה פאן -  לתובע 23 עסק של פיצרייה בכפר עוספיא. הפיצרייה ממוקמת על אם הדרך לחיפה. הפיצרייה מוכרת פיצות ושתייה קלה הן לתושבי המקום והן לתיירים. לתובע 23 נגרמו נזקים כספיים מחומרי מזון שנאלץ לזרוק עקב הפסקת החשמל וכן מירידה דרסטית במכירות. התובע 23 אומד את נזקיו ב – 25,000 ₪.  
81) תובע 24 – "פיצריקה"- התובע 24 הוא בעלים של עסק לממכר פיצות בטירת הכרמל בשם "פיצריקה". בימים בהם השתוללה השריפה בכרמל פונה התובע מעסקו ומביתו ביחד עם יתר תושבי השכונה. כתוצאה מכך העסק היה סגור בימים אלו ולתובע נגרמו נזקים כספיים בגין אובדן רווחים אשר מוערכים על ידו בסך של 10,000 ₪.

82) תובע 25-תחנת טוטו-  לתובע 25 תחנת טוטו בטירת הכרמל. מלבד מכירת כרטיסי הגרלה מוכר התובע בעסק מוצרים שונים ומגוונים. בעקבות השריפה העסק היה סגור למספר ימים ונגרמו לתובע אובדן רווחים בשל האירוע בסכום כולל הנאמד ב- 25,000 ₪.

ט. סיכום

83) כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות באופן חלופי ו/או מצטבר, הכול לפי קשר העניין והדברים.

84) לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו.

85) אשר על כן, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים את שעור נזקיהם בסך של 4,236,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל וכן,לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.

תוכן עניינים

א. דו"ח מבקר המדינה, היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חירום, דצמבר 2010.
ב. תמונות של פסטיבל הקפה הראשון של התובעת 1.
ג. הזמנות/ חשבוניות/ הצעות מחיר/ מאזנים של התובעת 1.
ד. דו"ח רווח והפסד של התובעת 2.
ה. דו"ח רו"ח של התובעת 3.
ו. הסכם עם קק"ל של התובע 4.
ז. מפרט טכני + מפה של התובע 4.
ח. טופס הצעת מחיר + טופסי ריכוז הקפי עבודות של התובע 4.
ט. דוחות כספיים של התובע 4.
י. דוח שנתי מפורט של התובע 5.
יא. תעודות משלוח של התובע 6.
יב. אישור רו"ח של התובעת 7.
יג. דוחות כספיים של התובע 8.
יד. דוחות כספיים של התובעת 9.
טו. חשבוניות + דוחות כספיים של התובע 10.
טז. דו"ח שמאי + דוחות כספיים של התובעת 11.
יז. דו"ח רו"ח + חישוב נזק של התובע 14.
יח. כרטסת הנ"ח של התובעת 15.
יט. דו"ח רו"ח של התובע 16.
כ. דוחות כספיים של התובע 17.
כא. דוח הכנסות והוצאות של התובע 18.
כב. יפויי כוח.

תגובות

1. דאהש נסראלדין לפני 14 שנים
מגיע לכמ

מומלצים