היום הבינלאומי לשמירה על האוזון הסטרטוספרי

אזכור לאירוע החתימה על פרוטוקול מונטריאול (1987) שבמסגרתו נקבעו לוחות זמנים להפחתת הייצור והצריכה בחומרים הפוגעים באוזון והוטלו מגבלות בסחר הבינלאומי בחומרים אלו. נכון להיום, הצטרפו כצד לפרוטוקול 196 מדינות, ביניהן ישראל. 

להערכת מדענים, ללא החתימה על פרוטוקול מונטריאול עלולה הייתה ההידלדלות בשכבת האוזון להחריף עקב עליה בריכוז חומרים אלו באטמוספרה.

שכבת האוזון משמשת מגן טבעי מפני חדירת קרינה אולטרה סגולה (UV), והידלדלותה עלולה לגרום לפגיעה במערכת החיסונית של האדם, וכן לגידול משמעותי במקרי סרטן העור (ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם למקרי סרטן העור (מלנומה)/ נפש) וקטרקט (עכירות בעדשת העין).

רמות גבוהות של קרינה עלולות לגרום גם לפגיעה במינים רבים של צמחים הרגישים לקרינת UV ולגרום נזק ליבול והפרעה למערכות אקולוגיות בים וביבשה. כמו כן, חשיפה מוגברת ל- UV גורמת נזקים גם לחומרים מעשה ידי אדם, כגון צבעים ופלסטיק. 

היענות הצדדים לפרוטוקול והרתמות המדינות להשגת מטרת העל של הפרוטוקול אכן הביאה להפחתה גלובלית ניכרת בצריכה וייצור של חומרים המפוקחים במסגרת האמנה. יחד עם זאת, תחליפים רבים לחומרים המפוקחים הם גזי חממה התורמים לאפקט ההתחממות הגלובלית (GWP). 

מתוך ראייה סביבתית הוליסטית, ובשם הצורך בסינרגיזם בין האמנות הבינלאומיות השונות (כגון אמנת האקלים), הצדדים לפרוטוקול בוחנים מספר הצעות החלטה, שעיקרן הכללת רשימה מצומצמת של גזי חממה (המשמשים במערכות קירור/מיזוג,כיבוי אש ובתעשייה ) במסגרת הפרוטוקול, וקביעת מדרגות הפחתה בייצור וצריכת גזי חממה אלו , למרות שאינם נמנים עם החומרים העלולים לפגוע בשכבת האוזון.

מדינות רבות אכן נערכות לצמצום השימוש בגזי חממה, וחלקן אף החלו ביישום בפועל של הדור הבא של "גזים ירוקים", שהם גזים ידידותיים לאוזון אך אינם גזי חממה.

כחלק מהמגמה העולמית שוקלים גם בישראל לעבור לייצור עתידי של מקררים ביתיים שיפעלו בקרר "ירוק" ידידותי לסביבה. גם משווקי מכונות למכירת משקאות/מזון (vending machines) בוחנים ייבוא עתידי של מכונות המצוידות בקרר ידידותי יותר (הידרוקרבון) ובפועל, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל מפעילה במרכז הלוגיסטי שלה מערכת קירור המופעלת בקרר ידידותי לסביבה ( דו תחמוצת הפחמן ). 

מה נעשה בישראל לקידום המטרה הגלובלית לשמור על האוזון הסטרטוספרי? 

ישראל היא אחת היצרניות הגדולות של מתיל ברומיד (חומר מפוקח ע"י פרוטוקול מונטריאול המשמש בעיקר כחומר חיטוי בחקלאות).

בשנת 1992 הצטרפה ישראל כצד לפרוטוקול מונטריאול ואשררה את כל התיקונים שנקבעו בו במהלך השנים. יישום הפרוטוקול בא לידי ביטוי בפיקוח הדוק על מכסות הייצור, הייצוא הייבוא של חומרים מפוקחים, באמצעות תנאים מיוחדים לרישיון העסק ופיקוח על רישיונות לייבוא /לייצוא של חומרים אלה. 

לאחרונה, הוסדר יישומן של הוראות הפרוטוקול בתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון,התשס"ד-2004), שבמסגרתן נקבע מנגנון לחלוקת הכמויות המותרות למכירה של חומרים מפוקחים וחובת דיווח על ייצור, ייבוא' ייצוא ומכירה שלהם. 

המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה הצעת טיוטה לתיקון תקנות החומרים המסוכנים שעיקריה: 

- קביעת לוחות זמנים להוצאה מודרגת של חומרים מפוקחים (ממוחזרים) משימושים במערכות מיזוג/קירור וממערכות כיבוי אש.
- קביעת תאריכי יעד למעבר לשימוש בקררים ידידותיים לסביבה במערכות מיזוג חדשות.
- חובת השבה מבוקרת של חומרים מפוקחים ממערכות קירור/מיזוג במהלך התקנה /תחזוקה
- דרישה לסילוק מבוקר של חומרים מפוקחים ממערכות וציוד שאין בהן שימוש.

בהתחשב בעובדה כי מדובר בהליך חקיקה ממושך, מופעלים במקביל כלים נוספים לקידום יישומם של חלק מהנושאים בהצעה האמורה.

לדוגמא: במסגרת הליך התקינה עוגנה רוויזיה לתקן למזגנים ומקררים המחייב מעבר לקררים ידידותיים לאוזון בציוד מיזוג/קירור חדש. בנוסף, בשיתוף עם נציבות שרותי כיבוי והצלה, נשקלת הגבלת השימוש בגזי כיבוי בעלי פוטנציאל פגיעה באוזון (גזי הלון) או גזי חממה לשימושים חיוניים בלבד. 

היבט נוסף וחשוב במטרות הפרוטוקול מתבטא בהגברת הפיקוח על מניעת הברחות חומרים המפוקחים במסגרת האמנה. רשות המכס, בשיתוף משרדי התמ"ת והגנת הסביבה, הגבירה לאחרונה את מערך הפיקוח, תוך ביצוע בדיקות פתע בנמלים, במטרה לסכל ניסיונות הברחת חומרים מפוקחים לתוך מדינת ישראל. 

צריכת מתיל ברומיד בישראל 

החל מינואר 2005, השימוש במתיל ברומיד הוגבל לשימושים קריטיים בלבד: שימושים שטרם נמצאו להם תחליפים ראויים (מההיבט הטכני,כלכלי או סביבתי/בריאותי). ישראל מגישה בקשותיה לשימושים קריטיים בחקלאות ובתברואה לחוות דעת הוועדה המקצועית שבמזכירות האוזון ולאישור הצדדים לפרוטוקול. 

בהתאם להערכות הגורמים המקצועיים להפסקת השימוש במתיל ברומיד בישראל, נקבע כי שנת 2010 תהיה השנה האחרונה לשימוש במתיל ברומיד לצרכים קריטיים בתברואה, ולא תוגשנה בקשות לשימושים הקריטיים בחקלאות לאחר שנת 2011. 

לסיום, יודגש כי כר הפעולה לקידום מטרות הפרוטוקול הנו נרחב וננקטים מרב מאמצים ליישמן במלואן.