חכמת אלהג’רי והעתיד של סווידא
מאז נפילת משטר אסד הפך השייח’ חכמת אלהג’רי לאחת הדמויות המרכזיות בזירה הדרוזית בסוריה. אולם השינוי בעמדותיו מעורר שאלה חשובה: האם מדובר במאבק להגנת הדרוזים ולביסוס אוטונומיה מקומית, או בתהליך שעלול להוביל לריכוז כוח סביב הנהגה אחת?
בתחילת התקופה שלאחר נפילת אסד קרא אל-הג’רי לסוריה מאוחדת, למדינה אזרחית ולביזור סמכויות. אירועי האלימות בסווידא ביולי 2025, שבהם נהרגו אזרחים ונפגע האמון בין הדרוזים לבין דמשק, שינו את המציאות ואת סדר העדיפויות של ההנהגה המקומית.
מאז התחזקה הדרישה לאוטונומיה ולהגדרה עצמית, במקביל להתבססותם של כוחות חמושים מקומיים ובראשם המשמר הלאומי. בכך נוצר חיבור בין ההנהגה הרוחנית של אל-הג’רי לבין מוקדי כוח פוליטיים וביטחוניים.
לא בעת'יזם אבל כן שאלה של ריכוזיות
אין בסיס להשוות את אלהג’רי אידאולוגית למפלגת הבעת’. הבאת’ דגל במדינה סורית מרכזית, לאומיות ערבית ומפלגה שלטת; אלהג’רי מקדם כיום ביזור, אוטונומיה והתרחקות מסמכות דמשק.
עם זאת, השאלה המרכזית אינה אידאולוגית אלא מוסדית: האם הכוח הפוליטי, הדתי והביטחוני מתרכז סביב מנהיג אחד ללא מנגנוני פיקוח מספקים?
אם סווידא מבקשת לבנות מודל אוטונומי, עליה להבטיח גם ייצוג פוליטי רחב, חופש ביקורת, מוסדות נבחרים ופיקוח אזרחי על הכוחות החמושים.
המחלוקת בתוך החברה הדרוזית
אלהג’רי נהנה מתמיכה משמעותית, אך אין לראות בו נציג יחיד של כלל הדרוזים בסוריה. קיימות מחלוקות בתוך הקהילה בנוגע לעתיד סווידא, היחסים עם דמשק והקשר עם ישראל.
לכן, המבחן האמיתי של הנהגתו יהיה ביכולתה של סווידא לאפשר גם לקולות המתנגדים לה להשתתף בתהליך הפוליטי.
ישראל והמשוואה האזורית
הקשר עם ישראל מוסיף נדבך רגיש. מבחינת חלק מהדרוזים, ישראל נתפסת כגורם המסוגל לספק הרתעה והגנה מול איומים מדרום סוריה. מנגד, הסתמכות גוברת על גורם חיצוני עלולה להפוך את סווידא לחלק מעימות אזורי רחב יותר.
שלושה תרחישים
אוטונומיה דמוקרטית: סווידא מקבלת שלטון עצמי משמעותי, אך פועלת באמצעות מוסדות נבחרים ופיקוח אזרחי.
ריכוז כוח מקומי: סמכויות פוליטיות, דתיות וביטחוניות מתרכזות סביב הנהגה אחת.
תלות חיצונית: סווידא מתבססת כישות כמעט עצמאית ונשענת במידה רבה על תמיכה ישראלית או אזורית.
מסקנה
אלהג’רי אינו בעת'יסט חדש. הוא מוביל כיום פרויקט שונה לחלוטין, המבוסס על אוטונומיה והגדרה עצמית בתגובה למשבר האמון עם דמשק.
אולם הצלחת הפרויקט לא תימדד רק ביכולתו להגן על הדרוזים, אלא גם ביכולתו ליצור מוסדות שיאפשרו חילופי הנהגה, ביקורת פוליטית וייצוג של כלל החברה.
האתגר של סווידא הוא לבנות אוטונומיה שאינה תלויה באדם אחד, אלא במוסדות.
