4 פרקליטים בלבד מטפלים בהסרת תכנים פוגעניים מהרשת
מפקדת מוקד 105 להגנה על ילדים ברשת: "מתחילת 2025 טופלו במוקד כמעט 15,000 אירועים, מבריונות, אירועי אובדנות, ועד פגיעות מיניות. צוות מצומצם של 4 פרקליטים בלבד מטפל בהסרת תכנים פוגעניים ובעבירות טרור ברשת, על הרשתות החברתיות חל נוהל וולונטרי להסרת התכנים.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ קטי שטרית: "קוראת לכל הורה שחושש שהילד שלו עובר את זה, שיפנה אלי. אני אהיה המוקד עבורו".
הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית קיימה דיון בשיפור ההגנה על ילדים ונוער במרחב הדיגיטלי. בדיון השתתפו נציגי המשטרה, הפרקליטות, פעילים חברתיים וכן נציגי רשתות חברתיות שקראו להגברת האכיפה בתחום ולדיווח מיידי על תכנים פוגעניים ברשת.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ קטי שטרית: "העולם הדיגיטלי הוא חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדינו, אך לצד היתרונות בו, הוא גם חושף אותם לסכנות חסרות תקדים, לרבות תכנים מיניים, שיח פוגעני ודמויות שמנצלות את המרחב הווירטואלי כדי לפגוע בילדים.״ היו"ר שטרית סיפרה על פניות חמורות שהתקבלו בלשכתה עם תיעוד של אדם שמבצע סדרת שידורים חיים ברשת החברתית טיקטוק: "א' תיאר בפירוט את רצונו לשכב עם קטינות, אפילו עם בנות שנה ושנתיים".
"פנינו למוקד 105 וקצין המוקד, הסביר כי הפרקליטות קבעה שדבריו של א׳ נופלים ב"תחום האפור של חופש הביטוי", ולכן לא ניתן לעכבו לחקירה או לנקוט נגדו באמצעים משפטיים בשלב זה. אני שואלת איך זה ייתכן שאדם שמתבטא בפומבי על רצונו לשכב עם קטינות, לא נחקר או נעצר בגין דבריו? מדובר באובדן דרך של ממש! לא ייתכן שרק לאחר פנייה של אשת ציבור, בוצעה פעולת הסרה מצד הרשת החברתית למרות עשרות פניות קודמות של אזרחים. המקרה של א׳ הוא בסך הכול סימפטום חמור של כשלים מערכתיים מתמשכים, הן במישור האכיפה המשטרתי והמשפטי, והן בפיקוח על הרשתות החברתיות. עכשיו אני מבינה מה עוברים האזרחים. אם אנחנו, שליחי הציבור מקבלים תשובות כאלה, לאן הגענו? אני קוראת מכאן לכל הורה שחושש שהילד שלו עובר את זה, שיפנה אלי. אני אפתור כל בעיה. אני אהיה המוקד עבורו".
נציגת המשטרה סנ"צ יפעת חסון, מפקדת מוקד 105: "מתחילת 2025 טופלו במוקד כמעט 15,000 אירועים במגוון נושאים, מבריונות, אירועי אובדנות, ועד פגיעות מיניות. כשמקבלים פניה, על אירוע שמהווה עבירה פלילית יהיה טיפול משטרתי. במקביל יש ציר להסרת התכנים. צריך לזכור שהפרסום ברשתות הוא לא באחריות המשטרה והפרקליטות, אלא באחריות המפרסם שיש לו אחריות מתי לפרסם ומתי להסיר תוכן פוגעני."
תנ"צ חסון נשאלה באשר לאיוש המוקד בצוות משטרתי והשיבה שיש 6 שוטרים במשמרת במוקד 105 ובסופ"ש 2 שוטרים.
פעיל חברתי וברשתות אלירן דהן: "הזדעזעתי מהסרטונים של א' ולא הבנתי איך המשטרה לא פועלת. כמה ימים אחרי שנעצר הוא חזר לפעול. האם אין דרך לעצור אדם כזה שמטריד את הציבור, מעודד פדופיליה ואף מנרמל אותה. המשטרה צריכה להגדיל פה ראש."
עו"ד איתי גוהר מנהל צוות אכיפה אלטרנטיבית בפרקליטות סיפר על צוות מצומצם שמונה 4 פרקליטים בלבד ועשרה סטודנטים והם מטפלים בהסרת תכנים פוגעניים ברשת וגם בתוכן של עבירות טרור ברשת. יו"ר הוועדה קראה להרחיב את הצוות, נוכח אלפי האירועים ברשת.
עו"ד גוהר התייחס למקרה שציינה היו"ר, אותו בדק באופן אישי: "לא מצאנו בסרטונים שהתגבשה עבירה. כמו כן, התוכן שמפורסם על ידו בלייבים הוא שונה. כשזה לייב, אין לנו כבר מה להסיר כי התוכן נמחק."
גוהר הוסיף: "היום הנוהל להסרת התכנים מתבסס על פעולות וולונטריות של הרשתות החברתיות" יו"ר הוועדה ח"כ שטרית: "אנחנו מנסים לאמץ חקיקה כמו של טד קרוז, מה שקרוי "פורנו נקמה".
נעמה קוזאינוף סיפרה שהיא חלק מקבוצה גדולה שמדווחת נגד א' ומפגינה מחוץ לביתו. היא תיארה תכנים קשים לאוזן: "בלייבים הוא מודה שהוא פדופיל ומעלה תכנים מיניים עם ילדות בנות 12; אבא ובן לגיטימי שיקיימו יחסי מין; שאלו אותו 'האם היית שוכב עם ילדה בת 3?' והוא אמר שכן; הוא אמר שאם היתה לו ילדה, היה מסרסר בה וגוזר קופון. יש לו קבוצת נשים שתומכות בו ומאיימות עלי ועל בנותיי, בגלל שאנחנו יוצאות נגדו. הם הפכו לחונטה ממש".
מנכ"ל המרכז למוגנות אוהד עזרן: "בכל שנה נפגעים 3,000 ילדים בתאונות דרכים בישראל ובמוגנות הנתונים גבוהים יותר. בנוסף, שיעור הילדים שלא מדווחים להורים עומד על 80% תת דיווח אז ההיקף הוא עצום הרבה יותר".
עזרן סיפר על החקיקה המתקדמת בעולם בנושא אימות גיל: "בבריטניה, צרפת, אוסטרליה וספרד החוק כבר עובר לשלב אכיפה וילדים לא יכולים עוד לגלוש שם לאתרי פורנו. בחלק מהמדינות החוק חל גם על הפלטפורמות. בישראל לעומת זאת, 6 שוטרים במשמרת לא יכולים לטפל בכל המקרים הללו."
יו"ר הוועדה קראה למשרד המשפטים לקדם את החקיקה לאימות גיל ולהחיל אותה על המשתמש ועל הפלטפורמה.
ראש האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים (105) נאווה אביגדור כהן: "מאז הקמת המוקד טיפלנו למעלה מ-73,000 אירועי פגיעה בילדים, כאשר שליש מתוכם נוגע לעבירות מין. שני שליש הם אירועים אחרים." אביגדור כהן ביקשה את עזרת הכנסת בחיזוק המוקד בתקציבים ותקינה נוספים.
משנה למנכ"ל משרד התקשורת לילך וינשטוק: "משרד התקשורת הוביל ועדה בינמשרדית שעשתה עבודת מחקר והגישה המלצות להקמת גוף מתכלל שייתן מענה בתחומי המניעה, אכיפה, חינוך והסברה. חלק מהמסקנות נופלים בעולמות התוכן ובסמכויות של משרד המשפטים ולא של משרד התקשורת, כמו הגנה על הפרטיות. מה שבסמכויות הביצוע של משרד התקשורת כן מקודם, כמו יצירת אפליקציה של סינון תכנים פוגעניים, שתשב בחברות הסלולר. אנחנו לא יכולים לחייב אותן אבל מנסים לייצר רגולציה שבהסכמה, מתוך ההבנה ההכרחית שזה בראש סדרי העדיפויות. כל החברות רתומות."
נציגי הרשתות החברתיות סיפרו על המאמצים שלהם בנושא. נציג טיק טוק ישראל ליאור וינטרוב אמר בדיון: "את הרוב המוחלט של התוכן הפוגעני אנחנו מסירים, אפילו לפני שאדם אחד צפה בו, לפי נתונים חד משמעיים ברמה הבינלאומית. טיק טוק מותרת מגיל 13 ומעלה ומשתמשים בגילאי 13-17 מקבלים תוכן פחות אלים, פחות מיני. אנחנו משקיעים הרבה פיצ'רים בנושא וזה כל הזמן משתפר. יש לנו 40,000 מודרטורים, מומחי תוכן שמקבלים את כל הפניות, ביניהם גם ישראלים. וינטרוב קרא לציבור להמשיך ולדווח בעת הצורך, לפנות ל-105 וגם לאיגוד האינטרנט".
יהודה בן יעקב מחברת מטא (פייסבוק): "אנחנו נעזרים בדיווחים של משתמשים על פגיעות, אבל לא רק. 98% מהתוכן שענינו פגיעה בצעירים ברשת, מוסר מהפלטפורמה עוד לפני הדיווחים. יש מערכות שבודקות את התוכן של 3.5 מיליארד איש בעולם, ובמקרה הצורך זה עובר לבודק אנושי".
תומי דניאל ממועצת התלמידים הארצית: "ברשתות החברתיות, אליהן הנוער מחובר 24/7 יש לא רק פגיעות מיניות , אלא גם פגיעה כלכלית ובעיות של חרם. רבים מהם בכלל לא מדווחים על הפגיעה כי פוחדים שלא יאמינו להם, או שייקחו להם את המכשיר. לנסות לנתק בכוח או להגביל את הגיל זה לא מה שיפתור את הבעיה, אלא דווקא יחזק בעיה של הדרה חברתית. לא צריך למנוע מילדים לגשת לשם כי הם ימצאו פתרון. להסיר בקלות תכנים פוגעניים זה מה שחשוב".
קרן חנוכייב מהלובי למאבק באלימות מינית: "היום אני מחלימה מהטראומה והאונס שעברתי בגיל 14 ע"י אדם שהכרתי דרך האינטרנט. חברים שלו תקפו אותי בבריונות קשה וכל יום קראו לי זונה, שרמוטה ואמרו שמגיע לי. המקרה עבר למוקד 105 ולהורים שלי והתופעה המשיכה. האנס לא קיבל עונש ונגד הבריונים לא נעשה דבר. איך אני יכולה להרגיש בנוח שזה לא יקרה לאחרים?".
בסיכום הדיון קראה הוועדה לשילוב זרועות: לשקול הקמת רשות ממשלתית להגנה על קטינים ברשת ולחזק את מוקד 105. עוד קראה ההועדה למשרד המשפטים לפעול לחקיקה שתחייב את הרשתות החברתיות להסיר תכנים פוגעניים ולא להישאר ברמת הנוהל הוולונטרי.















