60% מהבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל

​ממלאת מקום יו"ר ועדת הבריאות צגה מלקו דרשה הגדלת תקציבי המניעה לאחר שנחשף כי 27% מהאוכלוסייה חיה באי ביטחון תזונתי - ועלות המחלה למשק כ-30 מיליארד ₪ בשנה. בין 50-60% מהבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה, השמנה קשורה ל-232 מחלות נוספות והורדת משקל ב-5% מונעת התפתחות סוכרת
 

בדיון וועדת הבריאות שעסק במניעת השמנה בישראל, עלה כי נדרשת השקעה של 100-200 מיליון ₪ כדי להתמודד עם המשבר הלאומי – שעלותו למשק כמיליארד ₪ בשנה. ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ צגה מלקו (הליכוד) הדגישה כי "אי אפשר לדבר על שוויון כשבריאות תלויה בגובה הכנסה או במקום מגורים".
 

נציגת משרד הבריאות הציגה נתונים מדאיגים: בין 50-60% מהבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה, כאשר העלות למשק נעמדת על כ-30 מיליארד שקלים בשנה. בקרב ילדים, המגמות מראות עלייה מכיתה א' לכיתה ז' - מ-18.8% ל-31.4% של עודף משקל והשמנה. "הבעיה היא לא בעיה קוסמטית, היא בעיה רפואית מדרגה ראשונה", הדגיש נציג קופת חולים כללית מהצפון והוסיף כי "השמנה קשורה ל-232 מחלות נוספות והורדת משקל ב-5% מונעת התפתחות סוכרת".
 

בנושא הטיפול התרופתי, עלה כי עלות הטיפול הממוצעת עומדת על 85 שקלים לחודש, כאשר במינונים גבוהים המחיר יכול להגיע ל-2,000-2,500 שקלים. מנכ"ל קופות החולים במשרד הבריאות הסביר: "התכשירים האלה נכנסים והמניעה זה אחד הדברים שוועדת הסל באמת רואה לנגד עיניה ובדרך כלל מקבל תיעדוף גבוה".

 

הדיון חשף פערים משמעותיים בין אוכלוסיות. בחברה הערבית אחוזי ההשמנה גבוהים יותר, ובקרב יוצאי אתיופיה נרשמה עלייה דרמטית - מ-0.4% סוכרתיים במבצע שלמה ל-14% היום.
פרופסור מהאוניברסיטה העברית הציג ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה: "ביום הראשון של הממשלה, הפעולה הראשונה שנעשתה, הייתה ביטול מס הסוכר. היו ראיות כבר שהניסוי עובד, הפחתה של בין 10-22% בצריכה". הוא הדגיש כי "כל השקעה של שקל אחד תביא רווח של 5 שקלים" בתוכניות מניעה.

 

נציגי הקופות דיווחו על הקמת למעלה מ-30 מרפאות לטיפול בהשמנה בעזרת מבחני התמיכה של משרד הבריאות. עם זאת, התקציב למבחני התמיכה ירד מ-20 מיליון שקלים ב-2023-2024 ל-12 מיליון ב-2025, ועלה ל-17 מיליון ב-2026. לפי לימור טל פוני, דיאטנית ארצית ב"מכבי", הקופה רואה בתחום הטיפול בהשמנה והמניעה יעד אסטרטגי, ומשקיעה בכך משאבים רבים הן בטיפול והן במניעה. במסגרת הטיפול הוקמו במכבי 8 מרפאות לטיפול בהשמנה במבוגרים, 20 מרפאות לילדים והשנה גם 2 מרפאות ייעודיות למתבגרים, לצד סדנאות פרונטליות ומקוונות והרחבת המענים התרופתיים.

 

לתמיכה במניעה מפעילה מכבי את upapp עם כ-2,300 מתחמי פעילות בפריסה ארצית, ומשלבת טכנולוגיות חדשניות כמו מאמן תזונה מבוסס AI לניהול עצמי של התזונה כדי לסייע בהעלאת המודעות ושמירה על אורח חיים בריא בסקיילינג רחב. עוד הדגישה כי הקופות משקיעות בטיפול ומניעת השמנה סכומים משמעותיים מעבר למבחני התמיכה, ולכן חייבים להעמיד תקצוב ייעודי לקופות החולים, כדי לאפשר הרחבה אמיתית של שירותי המניעה והטיפול בקהילה, ובשיתופי הפעולה גם עם הרשויות המקומיות השונות.

 

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה הזהיר כי "מחלת ההשמנה מעמיקה את הפערים החברתיים בישראל – חסמים כלכליים ובירוקרטיים מונעים מתושבי הפריפריה טיפול בסיסי. ההשמנה אינה עניין של בחירה אישית אלא מחלה כרונית מוכרת והמצב הנוכחי ממחיש עד כמה הפערים החברתיים מתורגמים לפערים בבריאות: מי שזקוק לטיפול ביותר, נבלם בשל חסמים כלכליים וגיאוגרפיים".

 

לדבריו, עלויות הגבוהות של הטיפול התרופות הן ברכישה בשוק הפרטי (מחוץ לסל) והן במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"ן) , יחד עם ההיצע הקטן של מרפאות רב תחומיות לטיפול במחלת ההשמנה בפריפריה והגבלות "הסדרי הבחירה" של הקופות, מקשים על מטופלים רבים לקבל את הטיפול הרפואי. האגודה קראה לממשלה לאמץ תוכנית לאומית רב-שנתית שתכלול בחינת מודלים חדשניים למימון התרופות במסגרת "סל הבריאות", הגבלת ההשתתפות העצמית בשב"ן לתקרה של 350 ש"ח לכל היותר (בדומה לתרופות יקרות אחרות), תקצוב להקמת והרחבת מרפאות ייעודיות בפריפריה והחרגת הטיפול מהסדרי הבחירה ובכך לצמצם את "אי השוויון" ולהבטיח טיפול רפואי שיוויוני לכל אזרח במחלת ההשמנה, ללא קשר למיקוד או למצב העו"ש.

 

יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה הדגיש: "27% מהאוכלוסייה בישראל חיה עם מחלת ההשמנה, 12% מהילדים שלנו חיים עם מחלת ההשמנה". הוא הוסיף כי "כל השקעה של שקל אחד תביא רווח של 5 שקלים" בטיפול.

 

הוועדה קראה למשרד הבריאות לפעול להנגשה תרבותית ושפתית של מידע לגבי מניעה וטיפול בהשמנה, באתר משרד הבריאות ובכל קופות החולים, לצאת בקמפיין הסברה לציבור לגבי החשיבות שבצריכת מזון בריא וקיום אורח חיים בריא, לקדם חקיקה שתגביל פרסום מזון מזיק, לפעול לקבוע תקרת השתתפות עצמית בשב"ן לגבי תרופות להשמנה, בדומה לתרופות אחרות בשב"ן, ולייצר מודלים נוספים שיאפשרו למבוטחים מאוכלוסיות מוחלשות שאין להם שב"ן לרכוש את התרופות בהשתתפות עצמית נמוכה. בנוסף התבקש המשרד לתמרץ את קופות החולים לפתוח מרפאות נוספות לטיפול בהשמנה בפריפריה (לא רק באמצעות מבחני תמיכה אלא גם להכניס לבסיס התקציב) ולפרסם מבחן תמיכה ייעודי לקידום בריאות בקרב כלל הגילאים.

 

בנוסף, הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להקצות תקציב משמעותי יותר למניעת השמנה ולטיפול בה, לצד קידום צעדים נוספים כדוגמת מיסוי מוצרי מזון מזיקים, סבסוד מוצרי מזון בריא והצלת מזון.