באבי יאר מטרגדיה בשואה למוצר אופנתי

כשחושבים על לבוש בהקשר של תקופת השואה האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא הטלאי הצהוב וכותנת פסים. אך האם אפשר לדבר על תקומה באמצעות יצירת מערכת לבוש ששואבת השראה מהזוועות ומראה את הניצחון האמיתי? סטודנטית לעיצוב אופנה מבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה על שם נרי בלומפילד ומיסודה של ויצו העולמית בפרויקט ייחודי.

07.05.2024 מאת: פורטל הכרמל והצפון
באבי יאר מטרגדיה בשואה למוצר אופנתי

צילום תיאה פרנק

 

סטודנטית לעיצוב אופנה מבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה בפרויקט המציג דרך מערכת לבוש גברית את ההמשכיות, הנצחיות, והתקווה של העם היהודי שנוצרו בהשראת בניית בית הכנסת המחודשת בבאבי יאר.

 

במסגרת קורס בחוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה התבקשו הסטודנטים לעצב מערכת לבוש גברית בהשראת מבנה אדריכלי מהמאה ה-21. זהר מתוק בחרה את בית הכנסת באבי יאר.

 

ב-29.9.1941 (ח׳ בתשרי ה׳תש״ב) הובלו יהודי קייב ליער ״באבי יאר״ הנמצא בפאתי קייב שם נרצחו באכזריות ע״י הנאצים ועוזריהם. במהלך ה-29 וה-30 בספטמבר 1941 נטבחו כ-33,771 קורבנות יהודים בבאבי יאר. יחד עם היהודים הוצאו להורג גם עשרות אלפי אוקראינים, צוענים, פגועי נפש, שבויי מלחמה ואחרים. מספר הנספים המשוער בבאבי יאר עומד על כ-100,000, נתון זה הפך את גיא ההריגה בבאבי יאר לקבר האחים הגדול ביותר באירופה.

 

"במהלך העבודה חקרתי את ההיסטוריה של באבי יאר, את מבנה בית הכנסת מבחינה חומרית וויזאולית, ואת הסביבה בה הוא נמצא. כמו כן היה לי חשוב להבין את מהותו ותפקידו בהנצחת הטבח הנורא" מסבירה זהר מתוק ומוסיפה "בניית בית הכנסת וקיום התפילה על אדמת באבי יאר משמש בעייני כאות ניצחון המוחלט של העם היהודי על הצורר הנאצי. מערכת הלבוש שעיצבתי בהשראתו התמקדה בהמשכיות, בנצחיות, ובתקווה של העם היהודי , שגם במקום הארור הזה, זוכה היום לקיים תפילה".

 

בשנת 2021 נחנך ב״באבי יאר״ בית הכנסת החדש, שעוצב על ידי האדריכל הבינלאומי מנואל הרץ, בהשראת סידור תפילה נפתח. כשהוא סגור, הבניין נדמה כמבנה שטוח שנפתח באופן ידני, וכשהוא נפרש נגלה לעיני המתבונן החלל תלת-הממדי של פנים בניין בית הכנסת. העיצוב המיוחד במינו כולל גם חלל פנימי המהווה מעין שחזור של שני בתי כנסת אוקראינים מהמאות ה-17 וה-18 שנחרבו. על כן, מתוק בחרה להשתמש בבד פליסה המדמה קפלי ספר ומייצג את עם הספר, כמו כן את ההמשכיות האין סופית שהעברת התורה מדור לדור מעניקה.

 

בנוסף, מתוק בחרה לעשות שימוש בדפוס משי על גבי הבגד של אותיות עבריות, "במחקר נחשפתי לחשיבות והמסורת שיש באותיות העבריות ומלאכת כתיבת ספרי הקודש, פרט שהפך לחלק מוביל נוסף בתהליך העיצוב" היא מסבירה ומסכמת "הפרויקט היה אבן דרך משמעותית עבורי במהלך שנות התואר, והאפשרות ליצור בגד בהשראת בית הכנסת וניצחון העם היהודי היא זכות גדולה".

 

ד"ר רחל גץ-סלומון, ראש החוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה: "קשה לחשוב על תוכן קשה כמו שואת העם היהודי כמקור ויזואלי ותוכני ליצירה. בטח כשמדובר בעיצוב אופנה, שזאת אחת מדיסציפלינות העיצוב הקרובות ביותר לגוף האדם, העוסקות בייצור אסתטיקה ויופי. אך מערכת הלבוש שביצעה הסטודנטית מוכיחה עד כמה מחקר של חומרים שאינם טריוויאליים יכול לחדש גם בבגד. העבודה אמנם שואבת מן האסון, אך היא מצליחה לנסח מתוכו הצעה מרגשת ויפהפייה אשר העדינות שבה מצליחה לגעת באזורי רגש. נדמה כי היום, בתוך ההקשר האסוני שאנו מצויים בו, צריכה להתאפשר גישה יצירתית גם לנושאים כאלה, ומתוכם לייצר יופי, תקווה ושאיפה אל הטוב".

 

תגובות

מומלצים