דו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק חושף פערים הולכים וגדלים בין הכישורים הנדרשים בשוק העבודה לבין הכישורים שמקנות כיום מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית בישראל.

 

תמונת מצב מורכבת לענף ההייטק ולמשק

ענף ההייטק אחראי כיום לכ-19.4%  מהתוצר הלאומי ול-57%  מהייצוא של ישראל. עם זאת, הדו”ח מצביע על כך שהענף פועל בתוך מה שמוגדר כ-“הסערה המושלמת”: מלחמה מתמשכת, תנודתיות מאקרו-כלכלית והאצה דרמטית במהפכת הבינה המלאכותית.

 

לצד זאת, ניכר שינוי מבני בשוק העבודה: בשנים 2023-2025, שנות המלחמה, חלה האטה בקצה הגידול במשרות טק והוא עומד על 3.2% בשנת 2023, מינוס 1.3% בשנת 2024 ו-2.8% בלבד בשנת 2025 נמוך מקצב הגידול בשנים 2017-2022, שעמד על של 6.1%. אך עדיין עומד ביעדי הועדה.

 

במקביל, בשנת 2025  נרשמת עלייה אף גבוהה יותר של 4.3% במספר העובדים במשרות הטק מחוץ לענף ההייטק, סימן מעודד למעבר ממשק שבו ההייטק הוא קטר מבודד למשק שמבוסס יותר ויותר על טכנולוגיה. אחוז המועסקים במשרות טק בשנת 2025 עומד על 14.8%, עליה של 0.3 נקודות אחוז בהשוואה ל-2024, היעד ארוך הטווח שמציבה הוועדה הוא להגיע ל-16.6% משרות טק מכלל המועסקים עד שנת 2035. 

 

לצד ההתקדמות בתעסוקה, הדו”ח מצביע על מגמות מדאיגות במערכת החינוך. לאחר עשור של עלייה עקבית, שיעור הזכאים ל”בגרות הייטק” נעצר לאורך 3 השנים האחרונות, ונכון לשנת תשפ”ה עומד על 10.8% בלבד. נתון מטריד נוסף הוא הירידה בקרב אוכלוסיות שונות, כאשר שיעור התלמידות הזכאיות ירד מ-8.6% בתשפ”ג ל-7.8% בתשפ”ה, בחברה הערבית שיעור הזכאים עומד על 7.3% בלבד ובפריפריה הנתונים נמוכים אף הם. גם בהשכלה הגבוהה נרשמו סימני האטה בשנה האחרונה: קיימת ירידה של 0.9% במספר הנרשמים לתארים טכנולוגיים באוניברסיטאות וירידה חדה של 10.5% במספר הנרשמים במכללות. 
 
 

מהפכת ה-AI משנה את שוק העבודה

מהפכת הבינה המלאכותית משנה את הכישורים והמיומנויות הנדרשים בשוק העבודה. כלי בינה מלאכותית מסוגלים לבצע כיום משימות מורכבות, טכניות ואחרות, ולכן גם עובדים בתחילת דרכם נדרשים כבר בתחילת הקריירה למיומנויות מתקדמות כגון חשיבה מערכתית, פתרון בעיות מורכבות ויכולת עבודה אפקטיבית לצד מערכות בינה מלאכותית. אך השינוי אינו נוגע רק לדור הצעיר - גם עובדים שכבר נמצאים בשוק העבודה נדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה, כאשר הכשרה חד-פעמית כבר אינה מספיקה. הדו”ח מדגיש את הצורך בהקמת מערכת למידה לאורך החיים (LLL – Life Long Learning) שתאפשר לעובדים לעדכן מיומנויות ולהשתלב בתפקידים המשתנים. בנוסף, ללא הרחבה משמעותית של השתתפות נשים, ערבים, חרדים ותושבי פריפריה בענף  יהיה קשה לעמוד ביעדי הצמיחה ולהבטיח את היתרון התחרותי של ישראל לאורך זמן.

 

הדו"ח מציג שורה של המלצות לצעדים אופרטיביים:

עדכון יעדי “בגרות הייטק” מעודכנים: 20% בוגרים ובוגרות עד 2033-2034, עם יעדי ביניים של 15.5% עד שנת 2028 ו-18% עד שנת 2031. בנוסף, עיגון תקציב רב-שנתי לתוכניות STEM במערכת החינוך, הרחבה והעמקה של מסלולי הכשרה חוץ-אקדמיים והארכת משכם, קידום מסלולי מיקרו-תארים באקדמיה כחלק מתשתית הלמידה לאורך החיים ועדכון ספר העיסוקים של הלמ”ס בשנים 2026-2027 כך שישקף מקצועות חדשים כגון ארכיטקט AI ומטמיע AI. בנוסף, קורא הדו”ח לעיגון תקציב רב-שנתי ולחיזוק מנגנוני הבקרה הממשלתיים  כדי להבטיח שהחלטות הממשלה יתורגמו ליישום בפועל.

 

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "ענף ההייטק המהווה כ- 20% מהתוצר הלאומי הוא הנכס האסטרטגי המשמעותי ביותר של המדינה, וההון האנושי הוא המנוע המזין אותו. אנו מחויבים להוביל שינוי עמוק במערכות החינוך וההכשרה, כך שיעניקו לכל צעירה וצעיר בישראל את הכלים להשתלב בחזית החדשנות העולמית. השקעה בכישורי העתיד היא לא רק צעד כלכלי, אלא חובה לאומית לשימור המצוינות המדעית והטכנולוגית, והבטחת חוסנה הלאומי של ישראל לדורות הבאים. ישראל יכולה להוביל את העידן החדש - אם נקבל היום את ההחלטות האמיצות."    

 

דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק: "לצד יצירת חוסן ביטחוני, ישראל חייבת לשמר את הגב הכלכלי החזק שלה: ההייטק. דווקא בזמני משבר אנו רואים שוב עד כמה הטכנולוגיה וההייטק הם תנאי ליציבות המשק. אנחנו בעיצומה של סערה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית. אם לא נשנה עכשיו את מערכת החינוך וההכשרה, ישראל תישאר מאחור במרוץ ה-AI מול מדינות העולם, אנחנו חייבים להתאים את מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית כך שיאפשרו לישראל להישאר בחזית טכנולוגית עולמית: אסור להסתפק בללמד מקצוע נקודתי; צריך ללמד איך ללמוד, איך לחשוב ואיך להסתגל. אם ישראל רוצה להמשיך להוביל  עליה לקבל החלטות אמיצות, להבטיח רציפות תקציבית ולהשקיע השקעה עמוקה ומתמשכת בהון האנושי, מהחינוך היסודי ועד ההשכלה הגבוהה. אנחנו נכנסים לעידן שבו משרות קיימות נעלמות או משתנות וחדשות נוצרות בקצב מהיר. זה מייצר גם סיכון וגם הזדמנות ואם נשכיל להשקיע בהון האנושי ולהכשיר הן את הדור הנוכחי ואת דור העתיד מהר וביעילות להשלים את יכולות הבינה המלאכותית,  מדינת ישראל תשמור ואולי אף תגדיל את התנופה הכלכלית, הביטחונית והחברתית".