מחסור של 2500 כיתות שיגדל ל-6500 עד 2027
הוועדה לביקורת המדינה, קיימה דיון בדוח מבקר המדינה, בנושא פיתוח מוסדות חינוך, בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים, וכן בעקבות פניית ארגון ישראל חופשית שהציגו פרסומים המעלים חשש לשימוש בתקציבי בינוי כיתות לימוד למטרות שאינן ייעודן המקורי. נציגי המשרד דחו את הטענות להסבת תקציבי בינוי כיתות למטרות אחרות ואמרו כי המשרד מבצע בדיקות שוטפות.
יו״ר הוועדה, ח״כ אלון שוסטר, "בשנת הביקורת עמד המחסור בכיתות לימוד תקניות על 10,219 כיתות בגני הילדים ובבתי הספר – עלייה חדה לעומת שנת 2017. הדוח מצביע על היעדר תכנון רב־שנתי מספק, על פערים בין תכנון לביצוע, על היעדר מנגנון מעקב אפקטיבי אחר מימוש תוכניות החומש, וכן על מחסור בתמונת מצב כוללת של משרד החינוך בנוגע לפערי מימון ואיכות הבנייה בין הרשויות המקומיות. משרד החינוך אינו אוסף באופן שיטתי את נתוני המימון העצמי של הרשויות המקומיות להקמת מוסדות חינוך, ולפיכך אין להם תמונת מצב כוללת. אבקש לציין את פנייתה של ישראל חופשית לוועדה בבקשה לבדוק את עניין החשד לשימוש הולך וגובר שלא לומר בלתי ראוי בתקציבי בינוי כיתות לימוד למטרות של בניית בתי כנסת, אולמות אירועים ועסקים פרטיים".
מנהל הביקורת במשרד מבקר המדינה, אילן מוריץ הציג את ממצאי הדוח וציין כי תוכניות החומש אינן נותנות מענה למחסור ההולך וגדל בכיתות לימוד, וכי הפער אף מתרחב מתוכנית לתוכנית. עוד צוין כי שיעור ניכר מהכיתות פועל במבנים יבילים, חלקם מתיישנים ומתבלים לאורך זמן, וכי קיימת צפיפות גבוהה בכיתות – כאשר בחלק ניכר מהכיתות שנבדקו מספר התלמידים עלה על 30, לעומת ממוצע של כ־23 תלמידים במדינות ה־OECD.
ראש עיריית בית שמש, שמאול גרינברג: "אני מקים 30 בתי ספר בעיר בעלות של חצי מיליארד שקלים. לא בטוח שאוכל לעמוד בעלויות האלו. כשאני לוקח שטח ומוסיף יבילים הרסתי את האפשרות לבנות שם בניין. יש מחסור כיתות חמור בישראל וצריך לטפל בו. כיום יש לי כיתות של 40 תלמידים בקרוואן בתנאים לא אידיאליים. אתם מוזמנים לבקר במערכות החינוך בעיר ולראות את המצב בעצמכם".
נציגי רשויות מקומיות נוספות הציגו תמונה דומה. ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, התריע מפני מחסור עתידי חמור בכיתות והצביע על עלויות גבוהות של בינוי מוסדות חינוך, לרבות דרישות מיגון. נציגת עיריית קריית מוצקין ציינה כי העיר מיצתה את עתודות הקרקע שלה ונדרשת להשקעות משמעותיות במסגרת התחדשות עירונית, תוך פערים בין התקצוב הממשלתי ליכולת המימוש בפועל.
סמנכ"לית בינוי ופיתוח במשרד החינוך, כרמית הרוש: "אנחנו מצליחים לנצל היטב את התקציב. נכון להיום, 85% ניצול על החומש הזה. כשמדברים על חוסר מימוש זה רשויות שלא השלימו את תהליכי הבנייה. אנחנו ממפים עם הרשויות האם הם מתכוונים לבנות, ובמידה ולא אנחנו עוברים לרשות הבאה. בבית שמש כיום קיימות הרשאות של 600 מיליון שעדיין לא מנוצלות. אנו עובדים בתהליכי תכנון כל 5 שנים ומדייקים את הפרמטרים כדי להצליח לתת מענה. אנו מזהים רשויות שיש בהם חסמים ומלווים אותם בצורה המיטבית.כיום הפער עומד על כ-2500 כיתות, פער שאמור לגדול עד לשנת 2027 בעוד כ-4000 כיתות".
דן פיקמן, רפרנט חינוך באגף תקציבים במשרד האוצר: "פערים שכרגע אנחנו לקראת סוף החומש הקיים - אנחנו עושים עבודה עם משרד החינוך על כלל ההיבטים של תקצוב הכיתות בפועל ברשויות המקומיות. אנו בוחנים את הנושא לקראת החומש הבא וכל תוספת צריכה להיות בגיבוי מקצועי. אנו נבחן כמה כיתות נבנו בפועל מול הצרכים והחומש הבא פתוח".
רו"ח דרור לוי, מנהל פרויקטים בעמותת "ישראל חופשית" התייחס לפער בין נתוני משרד הבריאות לנתונים העומדים בידי העמותה: "מדובר במחסור של כ-20 אלף כיתות. הפער הזה הוא בעיקר בעקבות תקצוב במקומות אחרים. לא מדובר באירוע נקודתי, אלא בשיטה. בישיבת יחזקאל באלעד למשל הוגשה בקשה ל-8 כיתות לימוד בעלות של 6 מיליון שקלים, כשהיה צורך ל2.5 כיתות לימוד בלבד. התקציב שהועבר שימש בפועל להקמת מתקנים שונים בישיבה, אך לא למטרה שלשמה הועבר התקציב".
נציגי משרד החינוך דחו את הטענות לשימוש שיטתי בלתי ראוי בתקציבי הבינוי, וציינו כי אגף הבקרה במשרד מבצע בדיקות שוטפות בשטח. עם זאת, נציגי משרד האוצר ציינו כי הנתונים שהוצגו מטרידים וכי ייתכן שיש צורך בחיזוק הכלים הטכנולוגיים והפיקוחיים.
