מערכת החינוך התקשתה לייצר פתרונות לחינוך בחירום
דו"ח חדש שפורסם לאחרונה על ידי "הפורום לחינוך בחירום" שהתכנס ע"י מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, מספק פרטים ותובנות על רציפות הלימודים של התלמידים אשר פונו מיישובים המוגדרים כאזור בסיכון גבוה / תחת אש על רקע מלחמת "חרבות ברזל".
הדו"ח הינו פרי עבודה שנמשכה שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ונכתב וגובש ע"י צוות רב תחומי מעולמות החינוך, ניהול, תעשייה, המגזר השלישי והמנהל הציבורי.
הדו"ח מדגיש מסקנות ואסטרטגיות לפעולה עתידית בהתבסס על עקרונות מעולם העסקים והערכת סיכונים והזדמנויות. הדוח מציג שלושה סיכונים עיקריים העולים מהתנהלות מערכת החינוך בבואה ליישם תכנית חירום בעת התרחשותם של אירועי חירום:
קושי בניהול האירוע ע"י משרד החינוך ותכלולו כמתוכנן מראש שלומם הפיזי, הרגשי והמנטלי של התלמידים סיכונים הקשורים במורים הנאלצים להתמודד עם אתגרים הקשורים לתלמידים וכל זאת, לצד אתגרים פרטיים שהם עצמם חווים (קושי כלכלי, חיים הרחק ממקום מגוריהם הקבוע, בן משפחה מגויס ועוד).
לצד הקשיים קיימות הזדמנויות רבות לפיתוח ודיוק של תהליכי עבודה במערכת החינוך ושינוי המבנה הארגוני. יישום והתייחסות להזדמנויות אלה תוכלנה בין השאר, לדברי החוקרים, לסייע להתמודד עם הסיכונים שצוינו לעיל. ההזדמנויות המשמעותיות הן: הגדלת מעורבות החברה והתגייסות חברתית וערכית למען משרד החינוך כשחקן משמעותי בתהליך החזרה לשגרה ובשגרה, הזדמנות לקידום חברתי ערכי בקרב התלמידים וההורים הן ברשויות המפונות והן ברשויות הקולטות, שינוי ארגוני משמעותי של מערכת החינוך ולבסוף, טיפול במבנים פיזיים של מערכת החינוך.
בחלקו האחרון של הדו"ח מוצעות דרכי פעולה שתאפשרנה לגופי המדינה להיערך למצבי חירום עתידיים שעוד צפויים להגיע.
ראשת ה"פורום לחינוך בחירום", פרופ' אורית חזן: "מטרתנו היא לאפשר לכל תלמיד או תלמידה ישראלים להמשיך את לימודיהם ברציפות, גם בעיתות חירום, ובכך להבטיח את רווחת ילדי ישראל בטווח המיידי, הבינוני והארוך". כמו כן הוסיפה פרופ' חזן הסבר על העמדה הביקורתית שמציג הדו"ח, "מאמצינו מכוונים לחיזוק מערכת החינוך במטרה להבטיח את מוכנותה ויציבותה גם בעת מצבים קשים ומאתגרים. כדי לעשות כן, אנו מחויבים להצביע על הקשיים והנקודות דורשות שיפור. סקרנו בדו"ח זה לא מעט הזדמנויות ומשאבים אשר יכולים לסייע רבות לעשות כן".
הדו"ח כולל רקע על אסטרטגיות שיישמו מדינות שהתמודדו עם מצבי חירום, תיאור כלי המחקר ותהליכי העבודה, עדויות של מומחים מעולמות החירום והחינוך, עדויות של מורים והורים מאזורי הסכסוך, וסקרים להערכת הסיכונים וההזדמנויות עימם מתמודדת מערכת החינוך במצבי חירום.
בין מסקנות המחקר הראשוניות עלה הצורך הדחוף לחזק את מערכת החינוך כך שתוכל להתמודד בצורה יעילה עם מצבי חירום בעתיד הקרוב והרחוק, כמו למשל, רעידת אדמה.
