עלייה במספר המורים ב2024

 

בהודעה מוצגים ממצאים ראשוניים על היקף ההוראה לשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) ומגמות רב-שנתיות על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, מאפיינים נבחרים של עובדי הוראה ואינדיקטורים נבחרים.

 

בשנת הלימודים תשפ"ד מספרם של עובדי הוראה בכלל המערכת היה כ-210 אלף, לעומת כ-203 אלף בשנת הלימודים תשפ"ג (גידול של 3.3%). במהלך השנים תש"ע-תשפ"ד (2023/24-2009/10), קצב השינוי השנתי במספרם של עובדי ההוראה, היה 3.3% בממוצע, בחינוך העברי – 3.4% ובחינוך הערבי – 3.0%.

 

בשנת הלימודים תשפ"ד מספר המשרות המלאות היה כ-178 אלף לעומת כ-177 אלף בתשפ"ג (גידול של 0.3%). במהלך השנים תש"ע-תשפ"ד, קצב השינוי השנתי במספר המשרות המלאות במערכת, היה 1.7% בממוצע, בחינוך העברי –1.9% ובחינוך הערבי – 1.4%.

 

בשנת הלימודים תשפ"ד מספר שעות העבודה השבועיות היה כ-6.39 מיליון שעות לעומת כ-6.27 מיליון שעות בתשפ"ג (גידול של 1.8%). במהלך השנים תש"ע-תשפ"ד, קצב השינוי השנתי במספר שעות העבודה השבועיות במערכת היה 4.4% בממוצע, בחינוך העברי – 4.6% ובחינוך הערבי – 4.0%.

 

במהלך השנים תש"ע-תשפ"ד, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו למערכת כ-77 אלף עובדי הוראה, כ-38 אלף משרות מלאות וכ-2.9 מיליון שעות עבודה שבועיות.

 

בשנת הלימודים תשפ"ד נוספו למערכת 14,379 עובדי הוראה:

12,411 עובדי הוראה חדשים (לעומת 14,890 בשנת תשפ"ג, ירידה של כ-16.6%)

1,968 עובדי הוראה חוזרים (לאחר הפסקה של 3 שנים ויותר).

 

במהלך השנים תשס"א-תשפ"ד, מספרם של עובדי הוראה חדשים נמצא במגמת עלייה מ-9,581 בשנת תשס"א לכ-12,400 בשנת תשפ"ד (גידול של כ-29.4%).

 

בשנת הלימודים תשפ"א עזבו את מערכת החינוך 10,143 עובדי הוראה לעומת 8,265 עובדי הוראה בשנת הלימודים תש"ף (גידול של 22.7%).

במהלך השנים תשס"א-תשפ"א (2020/21-2000/01), שיעורי העזיבה היו יציבים, בממוצע כ-5.1%. שיעור העזיבה הממוצע בחינוך הערבי בשנים אלו (כ-3.8%) נמוך מהשיעור הממוצע בחינוך העברי (כ-5.4%).

 

במהלך השנים תש"ס-תשפ"ג (2022/23-1999/00), מספר התלמידים בכלל המערכת גדל בכ-49%, לעומת גידול של כ-66% במספר הכיתות וגידול של כ-80% במספרי המורים והמשרות המלאות.

 

בחינוך העברי מספר התלמידים גדל בכ-46%, לעומת גידול של כ-58% במספר הכיתות, גידול של כ-65% במספר המורים וגידול של כ-71% במספר המשרות המלאות ושעות העבודה של המורים.

 

בחינוך הערבי מספר התלמידים גדל בכ-62% לעומת גידול של כ-97% במספר הכיתות, גידול של כ-133% במספר המורים, גידול של כ-126% במספר המשרות המלאות וגידול של כ-130% במספר שעות העבודה של המורים.

 

במהלך שני העשורים האחרונים ירד ממוצע התלמידים למורה. ירידה בולטת במיוחד הייתה בחינוך היסודי הערבי – מ-15.7 תלמידים למורה בשנת תש"ס (1999/00) ל-11.6 תלמידים למורה בשנת תשפ"ג (ירידה של 4.1 תלמידים למורה).

 

ירידה בולטת חלה בממוצע התלמידים למשרה מלאה, בחינוך היסודי הערבי – מ-18.9 תלמידים למשרה מלאה בשנת תש"ס ל-13.6 תלמידים למשרה מלאה בשנת תשפ"ג (ירידה של 5.3 תלמידים למשרה מלאה).

 

ממוצע התלמידים לכיתה ירד אף הוא, ובאופן בולט בחטיבות הביניים בחינוך הערבי מ-32.9 תלמידים לכיתה בשנת תש"ס ל-26.2 תלמידים לכיתה בשנת תשפ"ג (ירידה של 6.7 תלמידים לכיתה).

 

בחינוך העברי בשני העשורים האחרונים שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-32.2% בשנת תשס"ב (2001/01) ל-6.7% בשנת תשפ"ד, ושיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-19.3% ל-40.7%, בהתאמה.

 

בחינוך הערבי בשני העשורים האחרונים, שיעור הנשים עלה מ-61.2% בשנת תשס"ב ל-77.7% בשנת תשפ"ד. שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-42.6% בשנת תשס"ב ל-2.3% בשנת תשפ"ד, ובמקביל שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-8.5% ל-49.2%, בהתאמה.

 

להודעה המלאה​