150 אלף בדואים בנגב ללא פינוי אשפה

בנגב מעל כ-300 אלף בדואים, כמחצית מהם באזורים שאינם מוסדרים לאלתר או באזורים שקבלו הגנה תכנונית אך בפועל מתפקדים כפזורה לכל דבר. המחסור בשירותים בסיסיים הם ידועים העדר כמעט מוחלט של תשתית פיזית וחברתית, אבל אי פינוי האשפה זועק לשמיים - חלחול למי תהום, ערמות אשפה בכל מקום, שריפה של פסולת ונזקים סביבתיים ותברואתיים ניכרים.

בוועידת ישראל לכלכלה, במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן והנהלת המשרד, יתקיים ביום שני הבא, במרכז הכנסים אבניו, גם שולחן בנושא זה בראשות חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב. מכון ריפמן לפיתוח הנגב מציע פתרון ייחודי שבא ביוזמת התושבים הבדואים עצמם. עד הסדרה מלאה וכניסה לשירותים מוניציפליים ייבחרו זכיינים פרטיים שיחתמו על הסכמי סליקה ישירות עם התושבים. בית אב שיעמיד התחייבות כספית יקבל כלי עצירה מתאימים על חשבון המדינה ופתרון קבוע.

המדינה תדרוש למכרז את השרות ולרכוש באופן חד פעמי את כלי העצירה. הכל כמובן עד הסדרת האזור לאזור ההתיישבות הקבוע ואז תעבור האחריות לרשות המקומית כבכל יישוב מסודר. רזניק מסביר: "הפתרון מגיע מהתושבים הבדואים עצמם כאשר שמוליק ריפמן ז"ל ממנהיגי הנגב הבולטים ערך כבר לפני עשור פיילוט מוצלח בהר הנגב והתושבים אכן מתחייבים ומשלמים עד, היום. אין סיבה שהמדינה לא תרתם למשימה לאומית שכזו. ערמות הפסולת בנגב מפריעות גם לציבור הבדואי גם לציבור היהודי. ריח הפסולת לא נעים לשום אדם" עוד הוסיף: "אני קורא לשרה להגנת הסביבה להרים את הכדור ולעשות מהפכה בנגב. זה לא ימין או שמאל. זוהי חובת המדינה לאזרחיה וילד שגדל בזבל לא ירגיש שייך לשום מסגרת".

הרי הזבל והטיפול הקלוקל בבעיה זו הפכה כבר לבעיה לאומית. אלה לא רק הריחות הרעים, אלא גם חלול וזיהום מי התהום שערמות הזבל גורמות. יש לציין כי ישראל מייצרת יותר אשפה ליום מאשר כל מדינה אחרת ממדינות האיחוד האירופי – 1.79 ק"ג. יש רק בעיה אחת עם הנתון הזה: בניגוד גמור לעולם המערבי, בארץ משום מה ממשיכים להטמין את הפסולת: 75% ממנה מוטמנת באדמה, לעומת 20% במדינות העולם המערבי. בוועידת ישראל לכלכה אף יתקיים מושב ספציפי בנושא, תחת הכותרת: "להוציא את ישראל מהזבל". גם בני ביטון, ראש עיריית דימונה וסגן מרכז השילטון המקומי, שלח מסר לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "הגיע הזמן לטפל בנקודות הקצה שנקראות תחנות האשפה. אם יראו שבתחנת הקצה - אין מחזור, זה נראה רע".

מלבד הדיון על המצב הבלתי נסבל באתרי הפסולת והטיפול הקלוקל בארץ במחזור, הוועידה תכלול פורומים מיוחדים לקידום נושא כלכלה ירוקה, תפתח ב "שולחנות עגולים" בתחומי חינוך סביבתי, תחבורה ירוקה, רגולציה סביבתית, התייעלות   אנרגטית, בניה ירוקה ועוד.  כמו כן, יתקיימו בוועידה פאנלים ודיונים מרכזיים בהשתתפות מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי התעשייה, ראשי רשויות, מנהלי קיבוצים ומושבים, חקלאים , מנהלי מחלקות איכות הסביבה ברשויות ומנהלי מפעלים אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, משקיעים, יצואנים, יבואנים, רשתות שיווק, חוקרים, אנשי פיתוח, אנשי תקשורת ואקדמיה.