הבחירות בישראל לאן הולכים מכאן?
הבחירות בישראל נתפסו כרגע גורלי של הכרעה היסטורית על עתידה של המדינה, נדמה היה כי השאלה המרכזית אינה רק מי ירכיב את הממשלה הבאה, אלא לאן מועדות פניה של ישראל, דווקא משום כך, יש אירוניה בכך שתוצאות הבחירות הותירו את ישראל במצב של אי־ודאות פוליטית עמוקה, רוב הציבור הישראלי הצביע נגד נתניהו 67 מול 53, הרוב היהודי תומך בנתניהו 53 מול 48, ובה בעת יש רוב ציוני נגד נתניהו, ללא החרדים 48 מול 40.
אתחלתא היא עמותה ציונית א-מפלגתית שהוקמה ב-2023 השואפת להיות שומרת הסף של החוסן הלאומי והלכידות החברתית בישראל, ההתמחות של אתחלתא היא בחשיפת נקודות עיוורון ותפיסות מציאות מוטעות אשר עלולות להפתיע מנהיגות ישראלית.
|
|
נראה כי בפני המערכת הפוליטית עומדות שלוש אפשרויות: 1. ממשלת אחדות ציונית; 2. ממשלת גוש השינוי בתמיכת המפלגות הערביות; 3. בחירות נוספות.
בחירות נוספות יהיו הרסניות, אך סיכויי המימוש של שתי האפשרויות הראשונות נראים קלושים.
במסמך המדיניות שפרסמנו חוסן לאומי בימי קיטוב, טענו כי המפתח ליציאה מהמבוי הסתום טמון בהבחנה בין שני רעיונות - ציונות וממלכתיות. הציונות היא מחויבות לישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והיא מקור הנכונות לשאת בנטל הביטחוני והכלכלי.
הממלכתיות היא אתוס אזרחי של אחריות משותפת למדינה, למוסדותיה ולכלל אזרחיה. הציונות יכולה לשמש בסיס לממשלת אחדות; הממלכתיות היא העיקרון שיאפשר לה להיפתח לשותפות אזרחית רחבה יותר.
ממשלת אחדות שתתבסס על נתניהו, איזנקוט ובנט תוכל להתמודד עם סוגיות חלוקת הנטל והשיקום הכלכלי. ואולם, שלוש המפלגות מחזיקות יחד ב־60 מנדטים בלבד מנדט אחד פחות מהדרוש להקמת ממשלה, כל מועמדת טבעית לתפקיד "המפלגה הרביעית" מביאה עמה דרישות משמעותיות או מטען פוליטי כבד שהופך את ההסתברות לממשלת אחדות נמוך עוד יותר.
שיעור ההצבעה החריג בחברה הערבית מחייב בחינה מחדש של "מודל רע"ם". יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, מציב לא רק חלופה לגישה הלעומתית של המפלגות הערביות האחרות, אלא גם חלופה למודל החרדי: תקציבים בתמורה להשתלבות, במקום תקציבים המאפשרים היבדלות. מעניין לציין כי הסימולטור הממלכתי שלנו מדרג את רע"ם כממלכתית יותר מהמפלגות החרדיות. הצגנו את הטיעון הזה כבר בפברואר, במאמר המודל של מנסור עבאס: טוב יותר מהמודל החרדי.
כל אחת מהאפשרויות הללו אינה סבירה בפני עצמה, אך ייתכן שדווקא השילוב ביניהן יאפשר מוצא. ממשלת אחדות רחבה לא תהיה תלויה ברע"ם, ולכן תוכל לספק את הלגיטימציה הפוליטית הדרושה לצירופה. מנגד, פתיחת הדלת לשותפות ערבית תאפשר להתיר את הפלונטר של המפלגה הרביעית ולשחרר את הקואליציה מתלות בשותפות סקטוריאליות. המסמך מופץ כעת בקרב מקבלי החלטות.
