כספי הבחירות לרשויות המקומיות הלכו לשיפוצים ומופעי ילדים

מבקר המדינה אנגלמן: "מתמודדים בבחירות המקומיות לא נהגו כנדרש בכספי הציבור"

הבחירות לרשויות המקומיות משפיעות על חיי היומיום של כולנו: מהחינוך של הילדים ועד לניקיון ליד הבית. לפני כמעט שנתיים התקיימו במרבית היישובים הבחירות לרשויות המקומיות. הבחירות הללו נערכו בצל המלחמה, שגרמה לדחייתן. בחמש רשויות מקומיות ומועצות אזוריות בדרום, שתושביהן פונו מבתיהם בעקבות טבח שבעה באוקטובר, התקיימו הבחירות בנובמבר 2024. ואילו בשש הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בצפון, שגם תושביהן נאלצו להתפנות, התקיימו הבחירות רק בפברואר 2025.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם את דוח ביקורת חשבונות הסיעות והמועמדים בבחירות לשלטון המקומי שהתקיימו בפברואר 2024. הדוח חושף שורת ליקויים חמורים בניהול כספי הציבור, הוצאות מנופחות וגירעונות מצטברים של עשרות מיליוני שקלים.

מנתוני הדוח עולה כי מתוך 1,379 סיעות מקומיות ו-102 מועמדים שנבדקו, ל-646 סיעות ו-41 מועמדים ניתן דוח "אינו חיובי". בעקבות הממצאים, נשללה מהם יתרת מימון בסך מצטבר של כ-3.7 מיליון שקל. עוד עולה כי 515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את מערכת הבחירות בגירעונות כספיים בסכום מצטבר של כ-37.2 מיליון שקל. הביקורת חשפה ניסיונות של סיעות ומועמדים להימנע מהשבת עודפי מימון לאוצר המדינה באמצעות הכללת הוצאות בלתי סבירות. 

"נמצאו מתמודדים שלא נהגו כמצופה וכנדרש בכספי הציבור הניתנים להם למימון הבחירות", אמר המבקר אנגלמן עם פרסום הדוח. "על הסיעות והמועמדים לפעול נאמנות כלפי הציבור ולהשתמש בכספי המימון הממלכתי אך ורק בהתאם לחוק ולמטרה שלשמה הוקצו, קרי - לצורך הבחירות, בחיסכון ותוך הפעלת שיקול דעת ואחריות ציבורית".

מאות סיעות בגירעון

במסגרת הביקורת, בדק משרד מבקר המדינה את חשבונותיהם של 1,379 סיעות מקומיות ושל 102 מועמדים, מהם לגבי 646 סיעות ו-41 מועמדים קבע מבקר המדינה דוח שאינו חיובי ונשללה מהם יתרת המימון בסך מצטבר של כ-3.7 מיליון שקל.

515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את תקופת הבחירות בגירעונות כספיים בסכום מצטבר של כ-37.2 מיליון שקל. מקרב אלה, 69 סיעות סיימו את תקופת בחירות בגירעון של יותר מ-100,000 שקל.

בדוח נכללות תוצאות הביקורת של 15 סיעות האם בכנסת, מהן לסיעת הליכוד ניתן דוח לא חיובי ונשללה ממנה יתרת מימון ממלכתי בסך של 180,000 שקל. 

הוצאות מנופחות

לעומת מערכת הבחירות הקודמת ב-2018, חל גידול של כ-125 מיליון שקל (52%) בסכום המצטבר של הכנסות המימון הממלכתי העומדות לרשותן של הסיעות המקומיות. חל גידול של כ- 56 מיליון שקל (34%) בסכום המצטבר של ההכנסות ממימון ממלכתי שעמדו לרשותן של סיעות הכנסת.

המבקר מתריע כי כדי להימנע מהשבת עודפי מימון לאוצר המדינה, חלק מהסיעות המקומיות ומהמועמדים כוללים בחשבונותיהם הוצאות מנופחות, הוצאות בלתי סבירות והוצאות שאינן קשורות למערכת הבחירות:

כך, חלק מהוצאות המועמדים כללו: 

שיפוץ דירות ששימשו למטה הבחירות.

רכישת מחשבים ומכשירים סלולריים קרוב ליום הבחירות או אף לאחר מכן.

דלק ונסיעות  שחלקן היה שקול לנסיעות של אלפי ק"מ, טווח שאינו סביר בבחירות מקומיות.

אצל חלק מהמועמדים הוצאות בגין מזון וכיבוד היוו למעלה מ 50% מהוצאותיהם.

סיעה אחת אף כללה בהוצאותיה הוצאות על מתנות ועריכת מופעים לילדים.

במקרים הרלוונטיים נשללה ההכרה בהוצאות אלו ולגבי חלק מהסיעות אף נקבע ליקוי שגרר סנקציה כספית.

הוצאות שכר בעייתיות

חלק מהסיעות שהתמודדו בבחירות לשלטון המקומי כללו בחשבונותיהן הוצאות שכר בגין העסקת מועמדים שהתמודדו במערכת הבחירות מטעמן. מבקר המדינה קבע כי מכאן ולהבא אסור להעסיק בשכר מועמדים, בין שמדובר במועמד לתפקיד ראש הרשות המקומית ובין שמדובר במועמד לתפקיד חבר המועצה.

היו מקרים שבהם נכללו בחשבונות הסיעות והמועמדים הוצאות עבור העסקת ספקים ועובדים שהם קרובי משפחה או בעלי זיקה לסיעות ולמועמדים. בחלק מהמקרים נמצאה העסקה של יותר מבן משפחה אחד. המבקר קבע כי יש להימנע מהעסקה מרובה של בני משפחה. אשר למפלגות המיוצגות בכנסת - מכאן ולהבא, אין להעסיק קרובי משפחה של בעלי תפקידים ומועמדים במפלגה, בבחירות לרשויות ובבחירות לכנסת. 

נמצאו מקרים שבהם יו"ר ועדת הבחירות קבע כי ראשי עיריות מכהנים עשו שימוש אסור בנכסי העיריות לצורך פרסום תעמולת בחירות ובכך הפרו את חוק דרכי תעמולה. בעקבות הביקורת רוב הסיעות העבירו אסמכתאות בדבר השבת עלות השימוש לעיריות. המבקר קבע כי להבא  שימוש אסור בנכסי ציבור עלול להביא לקביעת דוח שאינו חיובי.

למה משמש המימון הממלכתי?

15 סיעות הכנסת קיבלו מקדמות לפני הבחירות בסך מצטבר של 293 מיליון שקל. לפי תוצאות הבחירות, 12 מהסיעות קיבלו עודפי מקדמות שעליהן להחזיר לאוצר המדינה בסך מצטבר של כ-60 מיליון שקל. נכון לדצמבר 2025, שש סיעות ממשיכות להחזיר את עודפי המקדמות לפי הסדרי פריסת חובות שערכו עם הכנסת. 

המבקר ציין שגביית עודפי המקדמות בתשלומים משמעה הלכה למעשה מימון ביניים נוסף לסיעות אלה, במנגנון עוקף של הליך קבלת הלוואות על ידי הסיעות. המבקר קרא למחוקק לשקול מחדש את גובה המקדמות המשולמות, על מנת למנוע מצב בו המימון הממלכתי השוטף לסיעות משמש בפועל לפירעון הלוואות ולהחזר מקדמות עבור מערכות בחירות קודמות. 

בחוק הקיים יש כדי להגדיל את היתרון של סיעות האם וסיעות הבת שלהן מול הסיעות המקומיות המתמודדות מולן בבחירות לרשויות המקומיות – והמציאות הזו פוגעת בשוויון בין הסיעות המתמודדות בבחירות אלו: אף אם המימון הממלכתי ששולם לסיעות האם גבוה מהוצאות הבחירות שלהן בבחירות לרשויות המקומיות, סיעות האם אינן מחויבות להשיבו לאוצר המדינה והן רשאיות להשתמש בו למימון הוצאות אחרות שלהן.

"יש מקום כי המחוקק ייתן את דעתו, אם לא ראוי הוא ליצור מנגנון אשר יענה טוב יותר לתופעת הגירעונות מהטלת סנקציה בגין הגירעון, אשר רק מגדילה את שיעורו", כתב המבקר אנגלמן בדוח.