עו"ד סמיר זידאן:"סער ושקד מאיפה הגושפנקא הערכית"

לכבוד שר המשפטים גדעון סער 

לכבוד

שרת הפנים גב' איילת שקד

א.ג.נ

כתב התנגדות לתזכיר חוק העדה הדרוזית ,התשפ"ב-2022 מטעם משרד המשפטים ומשרד הפנים

אין מקומות קדושים של העדה הדרוזית שחלקם משותפים גם לבני דתות אחרות בלשון המעטה. לדאבוני סעיף 3 לתזכיר החוק מטעם משרד המשפטים ומשרד הפנים בא לגרוע ולפגוע שבעתיים במערכת העצבים והלב הפועם וסמל הסמלים של העדה הדרוזית, שהם המקומות הקדושים, אין מקומות קדושים לעדה הדרוזית שהם משותפים גם לבני דתות אחרות, תזכיר החוק הוא מעין הלאמה בלתי נסבלת בעליל ואין ולא יימצא דרוזי אחד בתבל שלא מתנגד לכך.

די והותר , בעניין  מעמדה של העדה הדרוזית ביום 15 אפריל 1957 הכריז שר הדתות דאז, משה שפירא, על הדרוזים בישראל כעדה דתית עצמאית, בנוסף, שר הדתות התקין את תקנות ארגון העדה הדרוזית, שאפשרו למנות מועצות דת ובסעיף 1 לתקנות העדות הדתיות (ארגונן) (העדה הדרוזית), תשנ"ו-1995, העדה הדרוזית היא עדה דתית מוכרת בישראל.

ברי, מימים ימימה  היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הגורמים המשפטיים הרלבנטיים שלא להעלות טענות כנגד ייסוד או קיום הקדש דתי דרוזי שאושר על-ידי הוועדה .

  הצעת חוק להקמת בתי דין דרוזים אושרה בכנסת ישראל במהלך חודש דצמבר 1962 שמעמדה וסמכויותיה עוגנו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962 .שנה לאחר מכן העדה הדרוזית אף הוספה לרשימת העדות הדתיות המפורטת בתוספת השנייה לדבר המלך במועצתו .

ביום 19 במאי 1963 הכירה המדינה בדרוזים כעדה עצמאית במסגרת החלטת ממשלה מס' 434.

אין תכלית רלוונטית לסעיף 1 לתזכיר החוק מלבד סלילת דרך בכדי להגיע למקומות הקדושים ולתכלית הבלתי חוקתית המעוגנת בסעיף 3 לתזכיר החוק .

העדה הדרוזית היא עדה ככל עדה אחרת לרבות היהודים יש בה אנשי דת ויש בה אנשים לא דתיים , לא ברור דיו מאיפה הגושפנקא הערכית או הנורמטיבית כדי לקבוע במשרד המשפטים ובמשרד הפנים שהעדה הדרוזית עדה דתית !

בעניין השימוש בדגל העדה הדרוזית סעיף 2 לתזכיר החוק, דע לך כי עוד לפני קום המדינה העדה הדרוזית הניפה את דגלה  מזה 1000 שנה ללא מורא חרף המשטרים האפלים ששלטו לפני קום המדינה, והעדה כן תמשיך למנף את דגלה לשחקים ואינה צריכה אישור או דבר חקיקה בכדי להניף את דגל העדה הדרוזית .

ההכרה בחגיה ובמועדיה של העדה מעוגן בחקיקה מקדמת דנא .

ראוי היה ששר המשפטים ושרת הפנים יפעלו כדלקמן :

כשר המשפטים ידוע לכבודו כי במשרד המשפטים אין ייצוג הולם למשפטנים בני העדה הדרוזית החל ממערכת בית המשפט עובר לפרקליטות המדינה ,ראוי היה לפעול לקיום שוויון ואייוש משרות של שופטים ופרקליטים דרוזים .

כשרת הפנים ידוע לכבודה כי משרד הפנים לא הרחיב שטחי השיפוט של היישובים הדרוזים מזה עשרות שנים ,ותכוניות מתאר ומפורטות תקועות,  ראוי היה להתעסק בהרחבת שטחי השיפוט ולתת תוקף לכל תוכניות המתאר ולתוכניות המפורטות בכדי לבנות בתים בכבוד, וכן להימנע ממדיניות הגשת כתבי אישום נגד בניה בלתי חוקית כתוצאה  מהעדר תוכניות מפורטות ביישובים הדרוזים,  וברור דיו תכנון מפורט ללא מנגנון איחוד וחלוקה (הפקעה באמצעות הדלת האחורית ) שבאה לפגוע בקניין ובמקרקעין של הדרוזים, ראוי היה להגיש תזכיר חוק לתיקוני חקיקה בחוק התכנון והבניה ( וביטול תיקון מס' 116 קימניץ )!

תזכיר חוק, הוא טיוטה ראשונית של הצעת חוק ממשלתי, מופץ על ידי משרד המשפטים ומשרד הפנים "כיוזמים "  זהו שלב מקדמי לפני פרסום הצעת החוק באופן רשמי בקובץ " הצעות חוק הממשלה " התזכיר מופץ להערות הציבור בטרם גיבוש הנוסח הסופי של הצעת החוק .

סביר להניח  כי חברי הכנסת הדרוזים : מר עלי סלאלחה , מר פטין מולא , מר מופיד מרעי והשר חמד עמר הנכבדים ,ישמיעו את התייחסותם לתזכיר חוק פוגעני זה .

נוסח תזכיר החוק, פוגע בפולחן הדת ובזכויות האדם ובייחודיות של העדה הדרוזית, וביתר שאת המקומות הקדושים של העדה הדרוזית הם קו אדום ואדום מאד.

לא ידוע מאין המידע ו/או הביסוס שעליו הסתמכו שני שרים בממשלה הזו ! בכדי לקבוע כי יש מקומות קדושים אשר חלקם משותפים גם לבני דתות אחרות ,אין, לא היה ולא יהיה.

היה ותפורסם הצעת חוק בנוסח של תזכיר החוק תוגש מטעם משרדנו עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מניה וביה .

כן אפעל בנוסף במישור הציבורי לגיוס המונים בני העדה הדרוזית בכדי להתנגד לכך בתוקף.

בכבוד רב

סמיר זידאן , עו"ד

התנגדות לתזכיר חוק

עוד בנושא:""סער שענייני הדרוזים יתנהלו לא ע"י סוכנים דרוזים"

בהצעת תזכיר חוק העדה הדרוזית התשפ"ב 2022 של שר המשפטים גדעון סער:

 1- מדינת ישראל מכירה במעמדה הייחודי של העדה. 2- שימור הזהות הדרוזית שימור מאפייניה הייחודיים הלשוניים והתרבותיים והדתיים. 3- שמירה על המקומות הקדושים לדרוזים.