רק 36,000 מבקשי עבודה מקבלים קצבת אבטחת הכנסה

 

יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, כינסתי את הישיבה על מנת לדון בתעסוקה בענפי המשק בהם קיים מחסור בעובדים, היקף המחסור, השלכות המחסור על המשק, ומיהו הגורם הממשלתי שמתכלל את התעסוקה בענפי המשק השונים.
 

ח"כ רונן כץ (יש עתיד) אמר, ההמשלה צריכה להטיל על גורם אחד שיתכלל את התעסוקה. לדעתי, שירות התעסוקה צריך להוביל את התחום. יש לשירות מנכ"לית טובה שיכולה להוביל את התחום. התפקיד של חברי הכנסת, לפקח על הממשלה שזה יקרה.
 

עו"ד ענבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה אמרה, המדיניות שלנו היא עדיפות לאומית לתעסוקת ישראלים, כולנו מוכוונים לכך. אנחנו פועלים לשילוב עובדים מקבוצות אוכלוסייה שונים ובהם חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלות, ועולים חדשים. עובדים זרים מהווים השלמה לתעסוקה בענפים בהם קיים מחסור בעובדים.

 

על אף הזעזועים בשנתיים האחרונות, המשק מפגין חסינות מרשימה עם מספר משרות גבוה, שומר על ביקוש גבוה, ושיעור אבטלה נמוך של כ- 3%. תחזית ה-OECD מדבר על צמיחה של 4.9%. נתוני הצמיחה מעידים שהמשק הישראלי ממשיך לייצר מקומות עבודה, יותר מקצב גידול האוכלוסייה. במגזר החרדי חלה עליה בשיעור המועסקים מ-65.5% בשנת 2015, ל-69.3% בשנת 2025. לדבריה, בשנים האחרונות חל שינוי בתמהיל דורשי העבודה. יש גידול של דורשי עבודה אקדמאים, מנהלים וקפיצה במספר מפתחי התכנה דורשי עבודה. מקומם של הבלתי מקצועיים הולך ופוחת. דורש העבודה הממוצע, משכיל יותר וחזק יותר כלכלית, ומגיע גם מישובים באשכולות חזקים.

 

המשק מתייצב עם אבטלה נמוכה, כלכלה יציבה וחזקה, על אף שנים מאתגרות של הקורונה והמלחמה. לצד האתגרים בענפי הבניה, התעשייה, המסעדנות והצורך במתן מענה לאתגרי שוק העבודה המשתנה, משרתי המילואים, תעסוקה בצפון והבינה המלאכותית. לדבריה, הצלחת תכנית מעגלי תעסוקה גרמה להפחתה של 68% מקבלי קצבת אבטחת הכנסה. מ-120,000 ל-36,000 איש, נתון שנמצא בשפל היסטורי.

 

לשאלת יו"ר הוועדה בעניין תעסוקת מסתננים ומבקשי מקלט, השיבה עו"ד משש, אנחנו נותנים מענה לעובדים ישראלים,  תחום תעסוקת מסתננים ומבקשי מקלט חונה ברשות האוכלוסין.

 

סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר אסף גבע הציג את נתוני התעסוקה במשק ואמר כי מתחילת המלחמה חלה התאוששות במספר המועסקים, אולם המספר עדין נמוך ממגמת העלייה. לדבריו, ירידה במספר המועסקים, יכולה לנבוע גם מירידה בייצור וירידה בצריכה. עוד אמר גבע כי השכר הריאלי בסטגנציה.

 

מיכל ארן מאגף אסטרטגיה ומדיניות במשרד השיכון אמרה, כי משרדה מוביל שינוי בתמהיל ומגוון של עובדים לענף הבניין. נדרש מאמץ להביא ישראלים לעבוד בענף השיפוצים. הנתונים מלמדים שככל שיש יותר עובדים זרים במקצועות הרטובות של הבניין, חלה עליה בתעסוקת ישראלים כמנהלי צוותים, מפקחי בטיחות ועוד. לדבריה, צריך למתג מחדש את התעסוקה בענף הבניין. ומאידך, להביא כח עבודה זר נוסף לעבוד בבניין.

 

נעם גרינברג ממרכז המחקר והמידע של הכנסת טען שאין רשימה מסודרת ומוסכמת של ענפים שחסרים להם עובדים. לדבריו, האוצר טען שרק בענף הבניין חסרים עובדים. גופים אחרים הציגו את הענפים הבלתי מקצועיים. ואילו משרד העבודה לא השיב. אמר, עוד טען גרינברג, כי לא נמצא תבחין לקביעת מחסור עובדים בענף.

 

מרב פלג-גבאי ממרכז המחקר והמידע טענה כי לעובדים זרים יש השלכות רוחב כגון פגיעה בתעסוקת ישראלים ובשכרם, פגיעה בפריון, תלות המשק בעובדים זרים, וכן פגיעה במיסים, מאחר ורוב השכר יוצא מהארץ, ועומס על מערכות הבריאות ואכיפת החוק.

 

פלג-גבאי  שאלה, מי מתכלל את המידע על הענפים בהם חסרים עובדים? איזה גורם בודק את המחסור והסיבות למחסור בכל ענף? לא מצאנו תשובות לשאלות אלו. נראה שאין מי שמתכנן מדיניות על בסיס הנתונים.

 

יפעת סיטרואן סמנכ"לית משרד העבודה השיבה לדברים ואמרה כי משרד העבודה רואה את עצמו כגוף מוביל באיסוף נתונים וניתור מגמות בעובדים במשק. סיטרואן טענה כי מחקר שביצע משרדה הראה כי הבאת עובדים זרים, לא פגעה בעובדים ישראליים. העובדים עבדו לעבוד בתפקידים בכירים יותר.

 

יקותיאל משי מעמותת 121 ארגון גג בעולם התעסוקה והכשרה מקצועית אמר, אנחנו מנסים לקדם יוזמה אזורית שנועדה לחבר בין משרד העבודה, למעסיקים ודורשי עבודה. לדבריו, צריך לחזק את שירות התעסוקה.

 

יאיר טיקטין מארגון קדמה טען שצעירים ישראלים רוצים לעבוד בחקלאות, אולם המעסיקים מעדיפים להעסיק עובדים זרים. הרגולטור צריך להידרש לכך.

 

בתום הדיון יו"ר הוועדה קראה לממשלה להקים גורם מתכלל לתעסוקה. היום יש ביזור של התחום בין משרדי ממשלה רבים.