הוגשו לרשויות המקומיות 9,676 בקשות חופש מידע
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים פרסמו דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות. 45 מתוך 258 רשויות (כ-17% מסך הרשויות המקומיות) כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע, בניגוד למחויב בחוק.
בסך הכל הוגשו לרשויות המקומיות 9,676 בקשות חופש מידע בשנת 2024. מדובר בעלייה של כ-11.5% לעומת שנת 2023. (לשם השוואה – למשרדי הממשלה הוגשו 13,956 בקשות בשנת 2024).
78% מהבקשות הוגשו לעיריות והשאר למועצות מקומיות ואזוריות. הרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן עיריית ירושלים, עיריית אשדוד ועיריית ראשון לציון.
כ-60% מעילות הדחייה הן לא ניתן היה לאתר את המידע (50.2%) או המידע לא מצוי בידי הרשות (9%). ב-2023 עילות אלה היוו רק 42% מסך עילות הדחייה.
45 מתוך 258 רשויות (כ-17% מסך הרשויות המקומיות) כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע, בניגוד למחויב בחוק, ובהן עיריית טייבה (שנה שלישית ברציפות), עיריית מעלה אדומים (שנה שלישית ברציפות), עיריית נצרת (שנה רביעית ברציפות) ועיריית שפרעם, ובמועצות המקומיות – אלקנה, להבים, ערערה, כסייפה, קריית ארבע, קרית טבעון, קרני שומרון ועוד.
נתונים מרכזיים מהדוח: הרשויות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן עיריית ירושלים (1328, עלייה של 67% לעומת 2023), עיריית אשדוד (789) ועיריית ראשון לציון (676).
הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית ראש העין, עיריית אשקלון ועיריית עכו.
הרשויות שדחו את המספר הרב ביותר של בקשות חופש מידע באופן יחסי הן עיריית חולון, עיריית חיפה ועיריית רמלה.
העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע מהרשויות: לא ניתן לאתר את המידע (50.2%), פגיעה בפרטיות (19.6%), המידע לא מצוי בידי הרשות (9%).
הרשויות שבלטו לטובה במענה מהיר (עד 14 יום) על בקשות חופש המידע שהוגשו אליהן הן עיריית אור יהודה, עיריית קריית גת, עיריית ראשון לציון ועיריית שדרות.
בסך הכל הוגשו במהלך השנה לבתי המשפט 287 עתירות חופש מידע נגד רשויות מקומיות (עלייה של כ-35% בהשוואה ל-2023). מהרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית זמר (11), עיריית קלנסווה (10) ומועצה מקומית פוריידיס (9).
סך הכל הוגשו 651 עתירות חופש מידע בשנת 2024. 78% מהעותרים היו עמותות, 18% היו אנשים פרטיים, ו-4% היו חברות או גופים אחרים.
סך הכל גבו הרשויות המקומיות 99,983 שקלים באגרות חופש מידע.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים: "הדוח על יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות לשנת 2024 מצביע על עליה של 11.5% במספר הבקשות למידע לעומת השנה הקודמת, עובדה המצביעה על עלייה במודעות לזכות למידע וביקוש לשקיפות מצד התושבים. על הרשויות המקומיות להיערך לדרישה זו באמצעות הקצאת משאבים המתאימים לטיפול בבקשות למידע, ניהול מידע יעיל והגברת פרסום המידע היזום".
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים: "משרד הפנים רואה ביישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות מרכיב חשוב לשיפור השירות לתושב ולחיזוק אמון הציבור. בהתאם לחוק מחויבות הרשויות לפרסם את המידע ולאפשר לתושבים לקבל מידע חיוני הנוגע לחיי היום-יום ברשות. יישום נכון של החוק מחזק את האמון הציבורי, תומך בקבלת החלטות הוגנת ומאפשר ביקורת ציבורית אפקטיבית. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים לקידום יישומו המלא של החוק ולהעמקת הנגישות למידע עבור כלל התושבים".

















