החוק שיאפשר להתמודד עם פלישה לא חוקית לאדמות ציבוריות

​
ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יצחק קרויזר, אישרה לקריאה שניה ושלישית את סעיף 69 פרק י"ז (שמירה על מקרקעי ישראל) שפוצל מהצעת חוק התוכנית הכלכלית. הצעת החוק קובעת שלגבי מקרקעי ציבור ייעודיים הממונה יתן צו לא יאוחר מ-60 חודשים מיום התפיסה.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר:  "מדובר בחוק חשוב ומשמעותי שמעניק כלים לגורמים הרלוונטיים ולרשות מקרקעי ישראל להתמודד עם פלישה לא חוקית לאדמות מדינה. החוק מאפשר לגורמי האכיפה לשמור על אדמות מדינת ישראל בצורה מקצועית והגיונית"

 

עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש ועדת הפנים, הסביר: "החוק המקורי שנחקק בשנות ה-80 נועד להתמודד עם תופעה נרחבת של פלישה למקרקעין ציבורי, תוך איזון נדרש בין שלטון החוק והטיפול הלא משפטי בפלישה לקרקע, לבין מתן כלים למדינה לשמור על קרקעותיה.

 

החוק עבר מספר שינויים ועכשיו הוועדה מתבקשת להאריך את פרק הזמן שבו ניתן לבעל הקרקע לטפל בפלישה לקרקעותיו לתקופה של חמש שנים (עד כה בעל הקרקע יכול היה לפעול בתוך שלוש שנים) וזאת רק במקרקעין המיועדים לפיתוח בתוכנית מאושרת (מגורים, תיירות, מבני דרך וכו')   לאחר שהוועדה קיימה דיונים מקדימים עם נציגי הממשלה והוצגו נתונים 'מבהילים' לגבי כמות הפלישות, סברנו שאפשר להביא בפני הוועדה הצעה שמאזנת בצורה נאותה בין הדברים.

 

השינויים מהצעת החוק הממשלתית הם כלהלן: הארכת הזמן תחול רק על מקרקעי ישראל ולא על מקרקעין של רשויות מקומיות; לא תחול על פלישות למבנה שנבנה כדין כגון לדירות של המדינה שמנוהלות על ידי עמידר לגביהן לא תהיה הארכה של התקופה; ההסדר של הארכה לחמש שנים לגבי מקרקעין שיועדו בתוכנית לפיתוח יהיה רק אם התוכנית לפיתוח אושרה לפני התפיסה שלא כדין או עד  3 שנים מיום התפיסה שלא כדין. ובנוסף לצורך הפעלת החוק, הממונה יצטרך לפרט את טענותיו בכתב".

 

דניאל סרגי, אגף תקציבים במשרד האוצר, הציג את הצעת החוק: "הצעת החוק הוגשה במסגרת חוק ההסדרים לפני שלוש שנים, פוצלה מחוק ההסדרים ועכשיו היא מקודמת. החוק מאפשר אכיפה מהירה יותר לגבי מקרקעי ציבור מיועדים.

 

יש לנו מקומות רבים גם בלב אזורי הביקוש שהמדינה מקדמת שם תוכניות, אבל יש שם פולשים וההתמודדות איתם מאתגרת. כדי לעמוד באתגרי שוק הדיור בישראל המדינה צריכה לבנות למעלה מ-60,000 יחידות דיור בשנה והחסם הזה מקשה על עבודת הממשלה. אתגרי הדיור של מדינת ישראל הם אתגרים שאין שני להם בעולם והגדלת ההיצע תוביל להורדת מחירים או להתייצבותם".

 

קודם להצבעה התקיים דיון  על סמכויות האכיפה של רשות מקרקעי ישראל והסיירת הירוקה. 

 

עו"ד יונתן רלבג, רשות מקרקעי ישראל: "הפלישה לקרקעות ציבור עוצרת פיתוח למגורים, לתעשייה ולמסחר. לדעתנו במקום שבו יש אינטרס ציבורי מובהק, האינטרס הציבורי צריך לגבור".  עוד אמר כי בשנים האחרונות זוהו כ-5000 פלישות חדשות ועם 80 מפקחים בסה"כ זאת משימה בלתי אפשרית.

 

תומר פרידמן, רשות מקרקעי ישראל הוסיף: "יש אלפי פלישות לקרקע, במרחב צפון לדוגמה סימנו למעלה מ-3000 איתורים של פלישות. אנחנו עושים תעדוף, אבל הפלישות לקרקע הן בלתי נגמרות ואנחנו מנסים כמיטב יכולתנו לאכוף אותן. רשות מקרקעי ישראל משתמשת בכלים רבים ביניהם כלים מודיעיניים. היום החוק הרגיל הוא חוק מקרקעי ציבור וההליך נגד פולש לקרקע ציבורית נמשך קרוב ל-7 שנים ועולה הרבה מאוד כסף. יש לנו 70 מפקחים וזאת שמיכה מאוד קצרה ביחס להפרות בשטח. לעיתים אנחנו מסיטים מפקחים מהצפון לדרום, לדוגמה במקרים בהם אנחנו במבצע אכיפה". עוד אמר כי בקרוב יחלו תהליכי אכיפה נגד פלישות ביהודה ושומרון וכי הנושא נמצא בתהליכי עבודה.

 

לדברי ח"כ אכרם חסון, בדלית אל כרמל 97% מהאדמות הן אדמות פרטיות לעומת 3% שהן אדמות מדינה ויש קושי לקבל קרקעות מהמדינה על מנת לבנות מוסד ציבורי.

 

יו"ר הועדה ח"כ קרויזר אמר כי התיקון לחוק הוא לטובת כלל הציבור ויסייע בהורדת מחירי הדיור בכל הארץ. 
 

 

לדברי זיו בירמן, מנהל הסיירת הירוקה, הסיירת הירוקה טיפלה במעל 1200 פלישות, רובן בדרום הארץ. "היחידה מונה 60 פקחים בפריסה ארצית ועובדת החל משלב האיתור ועד לאכיפה בשטחים הפתוחים מחוץ לערים ולישובים".

 

עוד אמר: "לסיירת יש פקח אחד משדה בוקר ועד אילת והעבודה היום כתוצאה מהקמת הצוות הייעודי בסיירת הירוקה משנת 2018 שמטרתו היתה טיפול בכל הפלישות הוותיקות".

 

בירמן אמר כי ישנה סחבת בטיפול בפולשים מרגע האיתור ועד לפסק הדין החלוט: "פקח מאתר את הפלישה מרשות מקרקעי ישראל, הוא מגיע לשטח ומאתר את הפולש ומשאיר התראה, אחרי שבוע הוא מגיע לבדוק אם יש פינוי ואם אין פינוי הוא מעביר לצו, אח"כ בודקים אם השטח פונה ואם טרם פונה מגישים תלונה במשטרה כדי לקבל את הסיוע שלה. לרוב אין ענישה אלא הריסה, ולפעמים אנחנו מבקשים השבת עלויות".
 

 

עו"ד רוזנר יועמ"ש הוועדה הבהיר כי כיום יש בעיה בהליכים משפטיים במקרים של משיגי גבול.  לדבריו, המדינה פתרה את הבעיה הזאת במקרים של פינוי שוכרים פרטיים. "צריך להתכנס לכדי טיפול בהליך המשפטי כפי שמצאו לכך פתרון בהליך מהיר של פינוי שוכרים. חבל שהמדינה לא בוחרת למצוא הליך מהיר לפינוי מהיר של פולשים למקרקעין ציבוריים", אמר עו"ד רוזנר.

 

עו"ד רלבג הגיב לדבריו ואמר כי ישמחו לאמץ את הצעת יועמ"ש הוועדה, ובנוסף תיאר מהלכים נוספים של הרשות להתמודדות עם פולשים כגון הקמת בית דין ייעודי לנושא.

 

יו"ר הועדה ח"כ קרויזר הודיע כי יפעל להוספת תקנים עבור פקחים בהתאם לדרישת רשות מקרקעי ישראל.