"החנק הכלכלי של ארגוני הפשיעה מרתיע יותר ממאסר"

הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ד') דיון מעקב אחר יישום חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) התשפ"ג–2023. הדיון התמקד בהוראות בחוק המתייחסות לחילוט שמקורו בעבירות ייצור, יבוא או יצוא בנשק בלתי חוקי.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, "הנשק הבלתי חוקי הוא איום קיומי. פגיעה בהון שמניע את הפשיעה מצילה חיים".

 

ח"כ יצחק קרויזר, יוזם החוק, ציין כי מטרתו הצלת חיי אדם והוא חלק מתוכנית גדולה וחקיקה משמעותית במאבק בפשיעה. "אנו מחויבים להוציא את כלי הנשק הללו מהרחובות".

 

ח"כ חמד עמאר התריע כי הנשק הבלתי חוקי הוא סכנה לאומית, שבלחיצת כפתור עלולה להפוך לאירוע לאומני. "חילוט הרכוש קריטי, משום שמכספים אלו הארגונים משלמים לחיילים שלהם בשטח. עצירת הצינור הכלכלי תמוטט את הארגונים הללו".

 

"מנתוני המשטרה והפרקליטות עולה, כי בשלוש שנים האחרונות הוגשו כ- 20 תיקים בקשות לחילוט אזרחי על פי הסעיף החדש בסכומים של עד מיליון ₪ והבהירו יש צורך בתקנים ומשאבים לטיפול בתיקים הללו".

 

רפ"ק סהר מיסיק שמע, ציינה כי נתוני החילוט מראים מגמת עלייה: בעוד שבמחצית הראשונה של שנת 2023 עמד היקף החילוט על כחצי מיליון ש"ח, במחצית הנוכחית הסכום כבר עבר את רף מיליון השקלים.

 

עו"ד עלא איוב, מפרקליטות המדינה, הציג את יישום המבחן החוקי החדש להגדרת "אורח חיים עברייני" (תפיסת שני כלי נשק, עסקה מעל 50 אלף ש"ח, עבר פלילי או חברות בארגון פשיעה). וציין כי מאז 2024, מתוך 38 כתבי אישום שהתאימו לקריטריונים במחוזות מרכז, חיפה וירושלים, הוגשו 15 בקשות חילוט בתיקים בהם נתפס רכוש.

 

כמו כן, סיפר כי חוליה כלכלית מיוחדת שהוקמה במחוז צפון הגישה בקשות חילוט בהיקף של 200 מיליון ש"ח. הוא הבהיר כי יש צורך בתקנים ומשאבים לטיפול ייעודי בתיקים הללו.

 

נצ"מ רן בטאט, הסביר כי מי שנתפסים בשטח הם לרוב הבלדרים והשליחים כאשר הרכוש שנתפס ישירות עליהם הוא זניח, לכן הסכומים בתיקים אלו לעיתים נמוכים.

 

"יש להוריד את רף החילוט כך שיחול גם על עבירות של אחזקה ונשיאת נשק, כדי לפגוע ישירות במבצעים בשטח".

 

נציגת משרד המשפטים, עו"ד נעמה פויכטונגר, ציינה כי על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק משלימות וקריטיות הנמצאות לקראת קריאה ראשונה, בהן: הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה והצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (שתרחיב את החילוט הפלילי והאזרחי).

 

עו"ד תהילה קיסרמן מהרשות לאיסור הלבנת הון הדגישה את שיתוף הפעולה ההדוק והשוטף עם כלל הרשויות להזרמת מידע פיננסי חיוני. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי אם נדע לחלט את ההון מארגוני הפשע, נציל נפשות רבות וביקש מגורמי האכיפה להציב פרויקטור לנושא. "אנו לא בוחנים את כמות הנתונים אלא את איכות התהליך כדי שנוכל להקדים את ארגוני הפשיעה".