"המדינה צריכה לתקצב יותר את המדע"

הוגש דו"ח מצב המדע 2025

 

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים פרופסור דוד הראל התריע על פגיעה מתמשכת בכוחה של האקדמיה: "אם תהיה החלשות של המדע או של ההשכלה הגבוהה אף אחד לא יוכל לדרוש שיסתכלו עלינו ברצינות. חרמות תמיד יהיו, אבל שמירה על עצמאות האקדמיה הישראלית היא קריטית".

 

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי: "ממשלה או קואליציה שלא מכבדת את האקדמיה סופנו לאותה החרמה שאנחנו רואים, במיוחד הדרה. אנחנו נהיה בודדים מבחינה אקדמית בינלאומית. אנחנו צועדים בצעדי ענק לעברי פי פחת".

 

פרופסור עדי קמחי, יו"ר ועדת דו"ח מצב המדע 2025 הציגה את הנתונים: "באקדמיה הישראלית ישנם 9000 חברים סגל בכיר, מתוכם כשליש במכללות. הייצוג הנשי קטן והוא הולך וקטן ככל שמתקדמים באקדמיה הן הופכות למיעוט, למרות שבתארים הראשונים הן הרוב".

 

למלחמה ישנה השפעה קשה על האקדמיה בשל חרם סמוי וגלוי. מדו"ח הוועדה עולה כי ישנה עזיבה של סגל בכיר וירדה של 15% בקליטת סגל צעיר: "ישנם עמיתי מחקר בין לאומיים שעזבו או נמנעו מלהגיע לאקדמיה בארץ", אומרת קמחי ומוסיפה, "אנחנו מתמודדים עם ביטול של כנסים בין לאומיים בארץ, בשנת 2024 לא היו כלל כנסים. אנשים נמנעים לנסוע לכנסים בגלל חרמות. המצב מדאיג מאוד, במיוחד בקרב המדענים הצעירים שלא יעמדו בהרבה שנות חרם כי מדע הוא בינלאומי - האקדמיה הישראלית מוחרמת ומבודדת".

 

למרות החרמות, ישנם הישגים רבים לאקדמיה: "ישראל במקום הראשון באחוז הזכיות של מענקי מחקר, כאשר אחוז הזכייה עומד על מעל 25%. בנוסף החוקרים שלנו זוכים בהרבה פרסים בין-לאומיים", מתגאה קמחי.

 

הצעות דו"ח מצב המדע בישראל:הקמת קרן מלגות למצטיינים ללימודים במוסדות יוקרתיים בחו"ל כדי לעודד פוסט דוקטורנטים לצאת מהארץ ולחזור אליה עם ידע רחב.

 

הקמת מסגרות של תכניות אירוח חצי שנתיים כדי להביא פוסט דוקטורנטים לארץ.

 

תשתיות המחקר הקמת ועדת מחשב על לאומי לאקדמיה על בסיס בינה מלכותית.
חידוש ציוד מיושן ותחזוקת תשתיות מחקר, הכשרת כח אדם בלימודי בינה מלאכותית. גיבוי חומרים ביולוגים, זאת לאחר הפגיעה במכון ויצמן, פרק נוסף בדו"ח דן בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה.

 

פרופסור מיכל פלדמן הסבירה כי יש צורך בהזרמת מידע הדדי בין שני המגזרים: "לא צריך להמשיך בפרדיגמות הישנות שהאקדמיה מעבירה ידע לתעשייה. אחד האתגרים הוא ההון האנושי. רבים מוותרים על תארים, בטח תארים מתקדמים. זה קריטי שאנשים יעשו מחקרים מתקדמים ולא יעזבו רק לתעשייה, במיוחד בגלל פערי שכר. מבחינתנו זו גם הזדמנות ולא רק איום. צריך גמישות מחשבתית. האתגר שלנו הוא לאזן בין האקדמיה לתעשייה ולחזק את הקשרים האלו".

 

יו"ר הוועדה יאסר חוג'ראת סיכם את הוועדה: "המדינה צריכה לתקצב יותר את המדע, בהשוואה למדינות אחרות התקצוב שלנו יותר נמוך. צריך להכניס יותר את הבינה המלכותית במחקר ובהוראה. צריך להגדיל את השוויון בכל המוסדות. לאקדמיה יש תפקיד חשוב בחיזוק הקשרים הבינלאומיים שלנו. הייתי שמח לראות יותר חוקרים בקרב בני המיעוטים ואת כלל המגוון החברתי של המדינה".