הצפירה שהצילה חיים
דמיינו את הסיטואציה: סוף יום עבודה, אתם בדרך הביתה, עומדים ברמזור. האור מתחלף לירוק, אבל הרכב שלפניכם פשוט לא זז. השניות עוברות, הצפירות מתחילות, והעצבים עולים. כולנו היינו שם, נכון? אבל עבור משה עמי בניטה (75) מראשון לציון, הרגע המורט-עצבים הזה היה בדיוק מה שהציל את חייו.
צילום מד"א
משה הרגיש שמשהו לא כשורה כבר בנהיגה. "בחיים לא הרגשתי כזה כאב ראש חזק," הוא משחזר. כשהגיע לצומת, הכאב הפך לבלתי נסבל. הוא פשוט נשען על ההגה, חסר אונים, בזמן שהתנועה מסביבו ממשיכה לזרום ולצפור.
האיש הנכון, בזמן הנכון בדיוק באותם רגעים, נפתלי הלברשטט, חובש ומתנדב מד"א, עבר במקום עם אמבולנס. הוא שמע את הצפירות, ראה את הרכב התקוע, ובמקום לעקוף ולהמשיך, הוא עצר. כשהתקרב, הוא ראה את משה שמוט על ההגה, מבולבל וחלש. נפתלי לא היה צריך יותר מכמה שניות כדי להבין: מדובר בחשד לאירוע מוחי.
"ניסיתי לשכנע אותם שאני בסדר" גם כשהוא בתוך האמבולנס, משה עוד ניסה להסביר שהוא "רק צריך לנוח". אבל הצוות של מד"א לא ויתר. הם ידעו שביחס לשבץ מוחי, זמן הוא קריטי. כל דקה של עיכוב היא נזק בלתי הפיך. משה פונה במהירות לבית החולים, שם קיבל את הטיפול שהחזיר לו את חייו.















