איום רעידת אדמה בישראל
1830 הרוגים בטבריה, 50% מהמבנים בקריית שמונה בסכנה: דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה עסק בתרחיש האימים של רעידת האדמה בישראל, חשש מאסון לאומי: 93% מהמבנים בצפון בסכנת קריסה, מפקח בודד על 1,200 מפעלי חומ"ס, וללא גורם אחד שמנהל את האירוע
תמונה להמחשה
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, קיימה דיון מקיף בנושא היערכות המדינה לרעידות אדמה. הדיון חשף כשלים חמורים הן בתכנון הלאומי והן בניהול המערכתי – כשלים שעליהם התריע מבקר המדינה כבר לפני שנים:
הפריפריה נותרה מאחור: על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), המעבר מתמ"א 38 לתיקון 139, המבוסס על כלכליות מקומית ורווח יזמי, אינו נותן מענה לאזורי הסיכון בפריפריה. בדיון עלה כי מתוך תקציב ייעודי של 186 מיליון ש"ח לחיזוק מבני ציבור – נוצלו בפועל רק כ־7 מיליון ש"ח (כ־4%).
ראשי הרשויות שעל קו השבר הסורי־אפריקאי הציגו תמונת מצב קשה.
ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה אמר: ״לפי התחזיות, ברעידת אדמה בעוצמה 7 יהיו בטבריה 1,830 הרוגים, וגם מבנה העירייה יקרוס. התחדשות עירונית אצלנו אינה כלכלית – אני לא ישן בלילה."
לדברי ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, יותר מ־50% מהמבנים בעיר בסכנת קריסה מיידית וזקוקים לחיזוק.
אין גורם מתכלל אחד: הוועדה שמעה כי חרף האחריות של המשטרה, פיקוד העורף ורח"ל – אין גורם אחד בעל סמכות כוללת לניהול היערכות לרעידת אדמה.
אמיר יהב, נציג רח"ל אמר:"אני לא מכיר גוף שמתכלל את כלל ההיערכות. רעידת אדמה יכולה להתרחש בכל רגע, והמדינה לא מוכנה. מדובר לא רק במבנים – אלא גם בחומרים מסוכנים, כלכלה, חברה ובריאות."
ד"ר אריאל היימן (INSS) הוסיף: ״זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם. אנחנו חיים באשליה שמישהו יבוא להציל אותנו."
לוועדה הוגש מסמך רשמי של המשרד להגנת הסביבה ובו צוין כי בישראל יש 1,267 מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים (חומ"ס), אך הפיקוח עליהם כמעט בלתי אפשרי. לילך פדלון, מהמשרד להגנת הסביבה הסבירה: "יש לנו תקן אחד בלבד. אדם אחד שאמור לפקח על כל המפעלים בארץ – אין לנו יכולת לעמוד בכך."
לפי המסמך, בקצב הנוכחי, היערכות מפעלי החומ"ס לרעידות אדמה תושלם רק בעוד כ־60 שנה.
דברי יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר:"יש הרבה אחריות אבל אין סמכות. הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה להציג תוכנית עבודה להקמת גוף אחד 'ראש חץ' שירכז את ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה, עם סמכויות ותקציב מלאים המחויבות של הממשלה היא לחזק את הפריפריה והרשויות החלשות. במרכז יש כדאיות כלכלית בפריפריה אין, ולכן נדרשים פתרונות יזמיים נוספים מעבר לתקציב המדינה".
"דוח מבקר המדינה התריע כבר לפני 20 שנה על הכשלים בהיערכות לרעידות אדמה. לו המדינה הייתה מתחילה לפעול בהתאם לדוח בזמן היינו היום במקום אחר לגמרי. החוב הלאומי בהיערכות הוא עצום, ואסור להמשיך להתעלם ממנו. יש להמשיך ולהכשיר את החברה האזרחית לחירום, כפי שהוכח כקריטי במלחמת 'חרבות ברזל' – גם בתחום החינוך, ההסברה וההתארגנות לשעת חירום."
ח"כ קרויזר הודיע כי יתקיים דיון מעקב נוסף, שיתמקד במוכנות מבני הציבור ובתפקוד תחנות החירום בזמן אירוע.















