מסרון מפרשת מצורע
בפרשה מתואר בין השאר כי כדי להיטהר, המצורע צריך להקריב שלושה כבשים ואם אין לו די כסף' לקנות שלושה כבשים יכול להקריב כבש אחד ושני עופות' כנאמר" וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו,וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת ֶחָד וּשְׁתֵּי תֹרִים "(ויקרא, י"ד כ"א-כ"ב )
נקודות התייחסותי מהפרשה, מלכתחילה אבהיר ,אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
התורה מלמדת אותנו על ההשפעה העמוקה שיכולה להיות למילים שלנו על אחרים. בין אם באמצעות שבח, עידוד או הכרה, לתקשורת חיובית יש את הכוח להרים, להשפיע ולהוציא את הטוב ביותר מאלה שסביבנו.
עלינו להשתדל לחקות את דרך התורה - להרעיף על משפחתנו, חברינו, עמיתינו ותלמידינו דיבור חיובי.
רש"י מסביר שקודם כל, יש להסביר שהַצָרַעַת באה, בדרך כלל, כעונש על לְשוֹן הָרַע וּרְכִילוּת. לכן משתמשים בציפורים – המסמלות את צפצופֵי וצִיוּצֵי הדיבור של לְשוֹן הָרַע.
משתמשים גם בעץ ארז שהוא עץ גבוה ויפה במיוחד, מכיוון שהגורם לרְכִילוּת הוא גַאֲוָוה ושַחְצָנוּת. הדברים האחרים שְנֵֵי תולעת והָאֵזוֹב הם דברים שְפָלִים ונְחוּתִים בטבע. הם באים לסמל את הדרך שהַמְצוֹרָע יכול לתקן את דרכיו לנהוג בַּעֲנָוָוה.
בין פעולות ההיטהרות של מצורע אשר דיבר לשון הרע, היה עליו להביא לכהן הגדול "שתי ציפורים חיות טהורות". הציפור מזכירה שחטא המצורע היה בכך שפטפט וריכל דברים רעים על חברו כפי שציפורים "מפטפטות תמיד בצפצוף קול". הציפור מזכירה שגם דבר רע הנאמר בסתר, "יגיע לכל העולם" היות ו"עוף השמים יוליך את הקול"(על יסוד בראשית א 28).
בפרשה נאמר "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם "(ויקרא יד לד). בנאמר שהצרעת היא 'בבית ארץ אחוזתכם' דהיינו בארץ במולדת, יש להניח שבגלל שמדובר כאן על בית, הרי שכל ענייני טומאה וטהרה קשורים לקדושה של הדברים שהיא בארץ בבית, בחוץ לארץ אין קדושה.
הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת רואה ב'צרעת הבית' שלב ראשון בשרשרת של עונשים הבאים על מי שמדבר לשון הרע. כך שיש למצוא בצרעת עניין נוסף, עקרוני יותר, שמסביר את מהות הצרעת כעונש.
על פי חז"ל ניתנה פרשנות מרחיקת ראות ומשמעות ל'צרעת', כעונש על אחת העבירות שבין אדם לחברו עבירת 'ההשמצה והוצאת דיבה'.
יש המפרשים את המילה "צרעת" על ידי הנוטריקון הידוע "מצורע- מוציא שם רע". דהיינו, מי שניסה להדיח את חברו ממעגלי החברה והקהילה על ידי הוצאת דיבתו רעה, בסופו של דבר הוא בעצמו יודר מהחברה וישב בדד " מחוץ למחנה".
כיום לאינטרנט ולרשתות החברתיות יש 'כוח ביוש' הוצאת דיבה. ראוי להימנע מלהוציא דיבה מלדבר רעה ויש לשמור מרחק מאלה שעיסוקם בכך.
