פראמדיק בישראל האם יצטרך הכשרה אקדמית

טענות בעד ונגד ההכרח באקדמיזציה של העיסוק נידונו בוועדת הבריאות. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי: חשוב להסדיר מקצוע חיוני זה, כדי לקדמו בארץ ולהבטיח את פעילותם

 

יוזם החוק, אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הסביר כי מטרתו להסדיר את עיסוקם של פרמדיקים כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצוע לצורך הצלת חיים, מניעת נכות והגנה על בריאות הציבור."הפרמדיקים לוקחים כיום חלק פעיל ומרכזי במערך רפואת החירום והרפואה הדחופה בישראל, ולאור חשיבות תפקידם הכרח להסדיר את עיסוקם בחוק". הוא הדגיש את הצורך להכיר גם בהכרה ב פראמדיקים שאינם בוגרי מד"א.

 

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות קובע את התנאים לקבלת תעודה במקצועות אלה. בין היתר נדרש כי למבקש יהיה תואר אקדמי במקצוע הבריאות שבו הוא מבקש לעסוק, ומכיוון שלגבי פרמדיקים מוצע לקבוע תנאי כשירות הכוללים לימודי תעודה ולאו דווקא תואר אקדמי, מוצע לעגן את המקצוע בחוק נפרד, ובהמשך אפשר יהיה לכלול בו מקצועות טיפול רפואי נוספים שתנאי הכשירות שלהם יכללו גם הם לימודי תעודה. בנוסף, מוצע בחוק לקבוע הוראות לעניין הכרה בתעודות המעידות על סיום לימודים שאינם אקדמיים.

 

על פי החוק המוצע תעודה תוכר אם מנכ"ל משרד הבריאות הכיר במוסד הלימודים שבו ניתנה התעודה, בתעודת סיום הלימודים שנתן המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים. המנכ"ל יוכל להכיר גם בלימודים כאלו בחו"ל. תפקיד הפרמדיק בצבא הגנה לישראל שונה מתפקיד זה במסגרת האזרחית, והפרמדיקים בצבא כפופים לקצין רפואה ראשי וחלות על פעילותם הנחיות מקצועיות ייחודיות. לכן, מוצע להחריגם מההוראות בחוק לעניין פיקוח של מנכ"ל משרד הבריאות.

 

ח"כ יוני משריקי

 

ד"ר אורלי גרינפלד, ראש אגף רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, הדגישה את הכרח הפיקוח והביקורת על הכשרת הפראמדיקים, הלימודים וההתנסות, רשימת הקורסים, הנושאים, והאקדמיזציה של התואר. "זאת אחריות גדולה, כי כשאנחנו נותנים רישיון לאדם לעסוק במקצוע זה, אנו רוצים לתת לציבור את התחושה הנכונה שהוא יכול לתת אמון באדם זה".

 

לדברי נועם גרינברג, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בניו זילנד בלבד נעשית הכשרת פרמדיקים במסגרת תוכנית אקדמית שמעניקה תואר ראשון, ואילו בקנדה ובארה"ב אין חובה שתוכניות ההכשרה יהיו תוכניות אקדמיות לקבלת תואר ראשון.

 

בבריטניה ניתן לקבל הכשרה במסגרת מסלול אקדמי, שבמסגרתו לומדים לתואר ראשון בתחום או במסגרת מסלול חניכה המשלב לימודים, לצד הכשרה במקום העבודה ובסופו ניתנת לבוגרים תעודה, שלפי הרשויות במדינה שקולה בערכה לתואר ראשון.

 

דוד ילינק, יו"ר איגוד הפראמדיקים, הבהיר כי רוב מוחלט של הפראמדיקים היום בארץ, אינם בעלי הכשרה אקדמית. ד"ר אורן וכט, ראש המחלקה לרפואת חירום המכשיר פראמדיקים בתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון בנגב, הדגיש את הצורך בהכשרה אקדמית בתחום למשך שלוש שנים לפחות, זאת לצורך סטנדרטיזציה, פיקוח ממשלתי על ההסמכה, היקף הלימודים המתמודד עם השינויים באוכלוסייה.

 

לנוסח החוק ומסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת