יום חג מבקרים בכנסיה בעוספיה أحد الشعانين

חג הפסחא נחוג תמיד ביום ראשון בשבוע בתחילת האביב. יום שישי שלפני חג הפסחא מכונה בחלק מהשפות " יום שישי הטוב" או "יום שישי הקדוש" והתקופה שקודמת לו היא תקופת אבל שמאופיינת בצום חלקי, המכונה "לנט" (Lent) או "התענית". הצום מסתיים ביום ראשון, יום התחייה.

חג הפסחא נחוג בכל הכנסיות הנוצריות, אולם בתאריכים שונים. הוא נחגג תמיד ביום ראשון בשבוע, ותמיד סמוך לתחילת האביב. השבוע הקדוש, הוא השבוע האחרון של 40 ימי הצום, מתחיל  ביום ראשון של הדקלים ומסתיים ביום ראשון לאחר מכן, שהוא יום חג הפסחא והיום בו ישו קם לתחייה. 

בנצרות המזרחית קיימות שתי תקופות תענית. התענית שלפני חג הפסחא קרויה התענית הגדולה. מיד לאחר יום ראשון החמישי בתקופת התענית מתחיל שבוע כפות הדקלים המסתיים ביום שבת של לזרוס. רשמית התענית מסתיימת בשבת של לזרוס, אך הצום נמשך בשבוע שאחריו. מיד לאחר השבת של לזרוס מגיע יום ראשון של כפות הדקלים, ה"שבוע הקדוש" ולבסוף חג הפסחא והצום נשבר לאחר התפילה. השבוע שלאחר הפסחא קרוי "השבוע הזוהר", שבו אין צמים גם לא בימים רביעי וששי (ימי צום גם בימות השנה הרגילים).

קישור לסרטון מהכנסיה

{YouTubeVideo id=FcG8_0WHnjw}