חומר למחשבה לד"ר רביעה בסיס
הציטוט של ד"ר רביעה מצטרף להשוואה שנעשתה לא מזמן בין מועמד לראש המועצה לבין היטלר, השאלה שעולה האם זוהי חוליה נוספת במשהו מתוכנן, אני בוחר להאמין שלא ומצטרף לקריאה לד"ר רביעה לחזור בה מהציטוט ולהסירו.
חלפה יותר משנה מאז ביקרתי במחנות ההשמדה בפולין, שם חברים נורו, נשרפו, הומתו מרעב וממחלות ללא שום סיבה וללא יכולת להתגונן חסרי ישע, תינוקות וילדים, צעירות וצעירים, נשים וגברים, זקנות וזקנים, מיליוני אנשים.
שם על הר האפר במחנה ההשמדה מיידנק אל מול הדרך המובילה לתאי הגזים, במקום שהיציאה ממנו הייתה רק בתור עשן דרך הארובה עמדתי חנוק מדמעות והקראתי שיר, שירה של הלינה בירנבוים שכתבה לאמה שנשפתה בשואה " היא חיכתה"
הלינה ניצולת השואה שלאחר ארבעים שנה הגיעה לביקור במחנה בו הוחזקה יחד עם אמה וכתבה שיר (זהו חלק ממנו ) .
היא חיכתה לי שם במורד הדרך
ידעה שאבוא אליה
אחוש אותה בכל חושי
את אמי היפה והצעירה
היא חיכתה לי במורד הדרך של מיידנק
מול הצריף והמשרפה
הגעתי ממרחקים מופלגים אחרי ארבעים שנה
והיא עמדה כאן - כמו אז
למרות מותה,
כמו ביום הפרידה ההוא:
שחרחרת, קטנה,
תלתל ארוך מעל מצחה,
גלגל שערותיה עוטר את ראשה,
לחיים אדומות,
עיניים גדולות מחסר שינה,
שיניה הלבנות כפנינים נחשפות בחיוך
הנהדר שעלי אדמות,
חיוך של אם המתאמצת להרגיע את ילדתה
מול תא הגז ותנור המשרפה.
חומר למחשבה, לכל אלה שעושים השוואות לפני שחושבים פעמיים.
