אחיזת עיניים בעוספיה ודליה ביום הזיכרון
יום הזיכרון הוא יום של הזדהות, עברתי ברחובות בעוספיה ובדליה, בעת הצפירה רכבים לא עוצרים, אנשים ממשיכים ללכת כאילו כלום, המועצות לא תלו דגלים.
אני גר בישוב, אתמול בלילה, יום הזיכרון, נסעתי ברחבי עוספיה ודלית אל כרמל, ברחוב הראשי בעוספיה תלתה המועצה מספר מועט של דגלים, מול המועצה דגל אחד לרפואה, בדלית אל כרמל יש יותר דגלים דרוזיים מאשר דגלי המדינה.
בתי הקפה, המסעדות, הקונדיטוריות הכל פתוח, כמעט ואין דגלים תלויים על הבתים.
ואתם באים אל היהודים ורוצים להיות אחים? איפה ההזדהות? יום הזיכרון הוא יום של הזדהות, ואתם מתרחקים מאיתנו ומאחזים עיניים, בעת הצפירה רכבים לא עוצרים, אנשים ממשיכים ללכת כאילו כלום.
כואב כואב כואב, אחיזת עיניים? ככל שאני חושב על זה אני מרגיש כך יותר ויותר.
















