גיוס אנשי מקצוע לוועדות התכנון והבניה
בדיון שהתקיים בוועדת הפנים בראשות ח"כ וליד טאהא, עלה כי רשויות מקומיות רבות סובלות מהיעדר כוח אדם מקצועי ומיומן בוועדות לתכנון ובניה, דבר המוביל לעיכובים בתכנון ובהוצאות היתרי בניה, וכן בחוסר בהיצע של דירות חדשות ופרויקטים של התחדשות עירונית.
יו"ר ועדת הפנים ח"כ וליד טאהא: "אדריכל או מהנדס ברשות מקומית מרוויח כ-8000 ₪ נטו. מי שמאפשר תשלום משכורת כזאת צריך להתבייש". ח"כ איתן גינזבורג, יוזם הדיון: "דו"ח מבקר המדינה מעיד על כך שבעקבות משכורות נמוכות יש עזיבה של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות, דבר שמוביל לעיכובים בהוצאות היתר בניה, ולמחסור בדירות חדשות ובפרויקטים של התחדשות עירונית".
נציגי הרשויות המקומיות שהשתתפו בדיון הצביעו על השכר הנמוך כאחד מהגורמים לעזיבה של אנשי מקצוע את הוועדות, וכן לקושי בגיוס אנשי מקצוע חדשים במקומם. בדיון הוצגו תלושי שכר של אדריכלים ומהנדסים מהם עלה כי אדריכל או מהנדס ברשות מקומית משתכר כ-8000 ₪ בחודש.
לדברי סיגל חורש, מהנדסת העיר רמת גן, "אנחנו חותמים על הסכמי גג והסכמי מסגרת ואנחנו רוצים לקדם היתרי בניה, אבל יש לנו מחסור אדיר בכוח אדם והמדינה לא עוזרת לנו. עיריית ר"ג היא רשות עצמאית ואין לנו בעיית תקנים וגם אין לנו בעיה לשלם משכורות לעובדים, הבעיה שאנחנו מוכתבים על ידי משרד הפנים לשלם משכורות. יש לי מכרזים קבועים שמפורסמים, אבל אנחנו לא מצליחים לקלוט כוח אדם. מועמדים לא מגיעים כי יודעים שהמשכורות אצלנו נמוכות ושבחוץ ניתן לשלש את השכר. אנחנו מבקשים לשחרר את הבירוקרטיה ולהעביר לרשויות המקומיות את הסמכויות להעלות משכורות".
ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, הוסיף כי הפתרון הוא להסיר את התקרה של שכר המהנדסים, ההנדסאים והאדריכלים. "אנחנו לא מבקשים תוספת של שקל מהמדינה. מתערבים לנו ברמה של צפון קוריאה ללא סיבה".
אורית לנדסברג, מנהלת אגף בכיר ועדות מקומיות במנהל התכנון, הודתה כי סוגיית השכר של העובדים בוועדות התכנון צפה ועלתה רק לאחרונה. "אני מלווה את הנושא של שכר עובדי הוועדות משנת 2015. ב-2016 הייתי בין המובילים בהעלאת השכר ב2000 ₪ קבוע בכל חודש ועוד 1000 ₪ תלויי יעדים. אני מודה שרק לאחרונה צפה ועלתה שוב הסוגיה של שכר העובדים. אנחנו נמצאים במיפוי של צרכים לעומת מה קיים ולבדוק כל מיני אפשרויות של העלאת שכר".
היו"ר טאהא אמר בתגובה: "אתם חיים במדינה אחרת ולא רואים את הכשל הזה של כוח האדם - לא ברמה הכללית ולא ברמה של החברה הערבית. הגעתם לא מוכנים לדיון".
גלי אמיר, מנהלת תחום בכיר שלטון מקומי באגף השכר, אמרה כי הנושא של השכר של העובדים המקצועיים הובא לידיעת אגף השכר לפני חודש וחצי . "מאז", לדבריה, "אנחנו נמצאים בשיחות עם כל השותפים שלנו". היא עדכנה שאגף השכר עובד על פתרונות מידיים אך העדיפה, למרות הפצרות חברי הכנסת, שלא לפרט מהם הפתרונות המוצעים. היא הוסיפה כי "התחיל משא ומתן בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות, והכוונה היא לגבש הסכם מסגרת גדול לשירות הציבורי. לאחר מכן יחל הליך תיעדוף הקבוצות. אנחנו כמשרד האוצר נמליץ שבין הקבוצות שצריכות תיעדוף יהיו עובדי ועדות לתכנון ובניה". היא קראה ליו"ר איגוד המהנדסים ברשויות המקומיות ללחוץ על השלטון המקומי כדי שהקבוצה של עובדי הוועדות יהיו קבוצה מועדפת.
יו"ר הוועדה ח"כ טאהא מחה על כך שמשרד הפנים לא שלח נציג לדיון בוועדה. הוא דרש ממשרד האוצר וממשרד הפנים להציג לוועדה הצעות לפתרון הבעיה. היו"ר טאהא קרא לפתוח הסכמי השכר של כוח האדם בוועדות התכנון והבניה; לתת יותר סמכויות לרשויות המקומיות להעלות את שכר העובדים הרלוונטיים בהתאם לצורך שיתעורר ברשות המקומית. הוא התייחס לבעיה בחברה הערבית ואמר: "יש בעיה של מדיניות ומחסור בכוח אדם. יש מדיניות של תכנון לאומי ופוליטי שפג תוקפו. מדינת ישראל בשנת 2022 צריכה להתבייש מהתכנון הלאומי הזה. התושבים הערבים נאנחים תחת חוסר התכנון הזה שלא מאפשר להם להקים אזורי תעשיית ותעסוקה. הם יודעים שאין אפשרות בכלל לקבל היתר, ומביאים אותם לעשות עבירה ואח"כ קונסים אותם".
