מניעת הטרדות מיניות באקדמיה והעל תיכוניים

 

דו"ח מניעת הטרדות מיניות, סעיף 9 (א1) (5) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובת מעסיק), תשנ"ח-1998 קובע חובה על מוסדות כהגדרתם בחוק "זכויות הסטודנט" התשס"ז-2007 להגיש אחת לשנה לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, דין וחשבון ובו פירוט לגבי הפעולות השונות שנקט המוסד למניעת הטרדה מינית בתחומו וכן לפרט לגבי מספר התלונות שהוגשו לאחראי במוסד ואופן הטיפול בהן.

 

מאחר שישנם מוסדות לימוד המתוקצבים על ידי 2 משרדי ממשלה, בניגוד לאשתקד, השנה ביקשנו לפצלם בדיווח לשנה זו כדלקמן: המל"ג 39 מוסדות, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) 51 מוסדות, משרד החינוך 19 מוסדות, משרד התרבות והספורט 32 מוסדות, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) בשיתוף עם משרד החינוך 14 מוסדות, המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בשיתוף עם משרד החינוך 19 מוסדות ומוסד אחד באחריות משרד התרבות והספורט בשיתוף עם משרד החינוך.

 

 

מהדיווחים עולה, כי כלל המוסדות שדיווחו מינו אחראיות למניעת הטרדה מינית; רובם מינו מספר אחראיות בהתאם לנדרש לפי מספר הסטודנטים במוסד. עוד עולה מהדיווחים, כי כ - 12% מהאחראיות עברו פחות מ - 18 שעות הכשרה וזאת בניגוד לנדרש בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998 (להלן – התקנות) בנוסף כ - 9% מהנציבות ציינו שלא עברו הכשרה כלל או בחרו שלא לדווח כלל על השעות.

 

 

המוסדות המדווחים נקטו אמצעים שונים של הסברה והדרכה למניעת הטרדה מינית. הפעולות הנפוצות ביותר היו הדרכות לעובדים/ות, למרצים/ות, לסגל המנהלי, לסגל האקדמי ולסטודנטים/ות, פרסום בשלטים או באתר האינטרנט של המוסד והפצת מידע באופן אישי לסטודנטים ולסטודנטיות בדרכים שונות. בהדרכות פרונטליות נרשמה נוכחות גבוהה יותר, כאשר כ - 66%  מההדרכות נרשמה נוכחות של בין 80%-100%, לעומת כ - 46% נוכחות  שנרשמה בהדרכות הדיגיטליות.

 

 

סך הפניות הכולל על פי הדיווחים (תלונות רשמיות ותלונות לא רשמיות, פניות אנונימיות ושמועות) עמד בשנת הלימודים תשפ"ג על 345. מבין המוסדות שהגישו דיווח, 109 מוסדות דיווחו כי לא קיבלו אף תלונה או פנייה בגין הטרדה מינית.

 

 

כ - 80% מהתלונות על הטרדות מיניות במוסדות הוגשו על ידי נשים לעומת כ - 10% תלונות של גברים ואילו כ - 10% מהתלונות הזהות המגדרית לא צוינה. רוב המתלוננים/ות והפונים/ות היו סטודנטיות וסטודנטים: 258 מסך כלל 345 התלונות. 39 מתוך התלונות/פניות הוגשו על ידי הסגל המנהלי, 22 תלונות/פניות הוגשו על ידי הסגל האקדמי, 9 תלונות / פניות הוגשו על ידי גורם חיצוני למוסד, 5 תלונות הוגשו על ידי עובד/ת חוץ (קבלן, מרצה אורח/ת), 5 תלונות הוגשו על ידי יחידה במוסד לימוד וב - 7 תלונות / פניות לא ידועה זהות המתלונן/ת או הפונה.  

 

 

מרבית התלונות הוגשו נגד סטודנטים/ות – 112 תלונות, 95 מסך התלונות הוגשו נגד סגל אקדמי, 44 תלונות הוגשו נגד סגל מנהלי, 39 תלונות הוגשו נגד גורם חיצוני למוסד, 34 תלונות הוגשו נגד עובדת חוץ (עובדי קבלן או נותן השירותים / מרצה אורח), ו - 21 תלונות הוגשו נגד נילון/ה שזהותו/ה לא ידוע/ה. 

 

 

אשר לזהות הנילונים/ות ניתן לראות כי כ - 87% הם גברים, ואילו כ - 6% הן נשים כאשר כ - 7% בחרו שלא לציין את זהותם המגדרית.

 

אשר לאופן הטיפול בתלונות לאופן  הטיפול בתלונות ישנה חשיבות רבה אשר יכולה להשפיע על גידול או מיעוט בהגשת תלונות. מתוך הדיווחים נמצא כי לרוב ישנם מספר אופני טיפול בכל תלונה וכי אופני הטיפול הבולטים ביותר הם: בירור פרטים נוספים עם מגיש/ת התלונה, שיחת בירור עם הנילון/נה, שיחת בירור עם המתלונן/ת וביצוע שיחת הבהרה וחידוד נהלים אשר דווחו במסגרת 511 תלונות. דרכים נוספות לאופן הטיפול הן גביית עדות מהמתלונן/ת  וגביית עדות מהנילון/ה (232 תלונות).

 

בין דרכי הטיפול הנוספות ניתן למצוא: בטיפול המשטרה / פתיחה בהליך משפטי, מתן ייעוץ למתלונן/נת, תמיכה וליווי למתלונן/נת, העברת לטיפול של גורם אחר במוסד או לגורם חיצוני למוסד שנמנו ב - 265 תלונות. ב - 9 תלונות לא צוין אופן הטיפול בהן.

 

כאשר בוחנים את סוגיית מהות התלונות ניתן לראות כי רוב התלונות (132 תלונות) הוגשו כנושא "סביבה / אווירה מטרידה". נושאים מרכזיים שחזרו בתלונות רבות היו: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית" (40 תלונות), "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו" (37 תלונות), "הצעות חוזרות בעלות אופי מיני" (38 תלונות), "מעשים מגונים (כמשמעותם בסעיפים 348 ו - 349 לחוק העונשין)" (32 תלונות), ו"התייעצות" (34 תלונות). כמו כן, בתלונות רבות נבחרה אופציית "אחר" ונכתב פירוט נוסף אודות מהות התלונה / הפנייה. בין היתר ניתן למצוא שהתקבלו תלונות בגין: מגע לא הולם, תקיפה מינית, הטרדה ברשתות החברתיות ועוד.

כאשר בוחנים את המלצות האחראי/ת למניעת הטרדה מינית במוסדות השונים ניתן לראות שבמקרים רבים (121 תלונות) צוינו מגוון רחב של מספר המלצות יחדיו. כמו כן ב - 105 תלונות ההמלצה הייתה כי לא נמצא שהתקיימה הטרדה מינית. בין מגוון ההמלצות ניתן למצוא גם כי ב - 80 מהתלונות – הומלץ על הדרכה למתלונן/ת או לנילון/ה, ב - 72 מהתלונות הומלץ לנקוט באזהרה וב - 61 מהתלונות הוחלט להמליץ על הפרדה בין מתלונן/ת לנילון/ה. המלצות נוספות כללו נזיפה (32 תלונות), פתיחה בהליך משמעתי (23 תלונות), הפסקת עבודה (סגל) / הרחקת סטודנט/ית מלימודים ו/או הפסקת עבודה (סגל) / הרחקת סטודנט/ית מלימודים עד סיום הליך משמעתי (19 תלונות) וכן טיפול במשטרה (11 תלונות), מכתב התנצלות (7 תלונות) , גישור (5 תלונות),  יש לציין כי ב - 6 תלונות המדווחות בחרו שלא לציין את המלצתן. 

 

 

ניכר מהדיווחים כי ב - 74 מהתלונות המוסד קבע כי נמצא כי לא התקיימה הטרדה מינית. באשר להחלטת המוסד בשאר התלונות ניתן לראות כי ב - 77 תלונות החלטת המוסד הייתה נזיפה / אזהרה / הפרדה בין מתלונן/ת לנילון/ה, ב - 24 מהתלונות החלטת המוסד הייתה ביצוע הדרכה למתלונן/ת או לנילון/ה ואילו ב - 14 מהתלונות המוסד החליט על הפסקת עבודה (סגל)/ הרחקת הסטודנט/ית מהלימודים.

 

גם בסעיף זה ניתן לראות כי ב - 124 תלונות סומנה האפשרות "אחר", כאשר בין החלטות המוסד שפורטו בסעיף זה ניתן למצוא: גניזה, בהתאם להמלצות האחראי/ת, המשך טיפול אצל גורם חיצוני ועוד.

 

כמו כן רק ב - 4 תלונות נקבע שהתלונות יועברו  לטיפול המשטרה , ואילו ב - 26 תלונות כלל לא צוין מה היא החלטת המוסד. כמו כן כמחצית המוסדות לא ציינו באם העבירו את התלונה לגוף משמעתי לקביעה סופית בנושא. 

 

 

109 מוסדות דיווחו כי התקבלו 0 תלונות. מספר המוסדות מצריך בדיקה מעמיקה של הנושא. יצוין כי ככל שתעשה פעילות עומק הכוללת הירתמות של הנהלת המוסד, הכשרות והעלאה למודעות של הנושא בקרב כל הגורמים ובאי המוסד, לצד רתימת משרדי הממשלה המתקצבים, פעילות זו עשויה להניע שינוי כך שנוכל לראות פניות רבות יותר לאחראיות.

 

 

מתוך עבודה שנתית עם המוסדות השותפים והאחראיות למניעת הטרדות מיניות בקמפוסים עולה כי לא די במספר שעות ההכשרה המצוינות בחוק וכי חשוב לגבש תכנית הכשרה והעשרה אשר תקנה לאחראיות כלים נוספים שיסייעו לה בעבודתה וביצירת סביבה עבודה ולמידה מוגנת. בהחלטה משותפת של כלל הגופים הממשלתיים הנוגעים לנושא, הוחלט לבצע סקר בקרב האחראיות שעל בסיסו תגובש גם תכנית הכשרה מקוונת לשנת 2024.